צבא א', צבא ב'?

בשקט בשקט בלי ששמנו לב, חוזר הניגון שזנחנו לשווא, ובג"ץ עומד לפסול בפעם השלישית את הסדר גיוס החרדים לצה"ל. האקדח שהופיע בממשלת נתניהו הראשונה, הגיח שוב בממשלתו השנייה ועתה ברביעית. ייאמר כבר עתה, קשה למצוא איזון במשוואה שבין השוויון להתנגדות החברה החרדית לגיוס, ויעידו על כך ועדות טל, פלסנר, פרי ושקד. אך שומא עלינו שהפתרונות המוצעים יגבירו את השוויון ולא ימעטו את דמותו.

עוד בערוץ הדעות:

עוצרים את האדום!

מיעוטים בטכניון - גרסת המציאות

בפני בג"ץ הונח דו"ח של ועדה בין-משרדית נוספת, בראשותו של דן הראל, שהייתה עד כה סמויה מן העין. הוועדה מציעה שורת צעדים להגברת התמריצים של האוכלוסיה החרדית לגיוס לצבא. בפרפרזה לנאומו הנודע של צ'רצ'יל, הציעה הוועדה לפעול בים, ביבשה ובאוויר: תמריצים למתגייסים בדיור, במעונות יום, בהכשרה מקצועית ובדמי הכלכלה של הפונים לשירות אזרחי. גם הישיבות והכוללים לא ייוותרו בידיים ריקות ואלו ימשיכו לקבל תקציב עבור חיילים המשרתים כאילו היו עדיין תלמידי ישיבה וזאת מתוך שאיפה להביא את המוסדות לעודד את תלמידיהם לנטוש אותם ולהתגייס. העלות השנתית של מערך התמריצים החדש מגיעה ל-75 מליון שקלים לשנה.

חלק מהמלצות הוועדה בייחוד בסוגיית ההכשרה המקצועית של המתגייסים החרדים הינן טובות וראויות, אולם ניתן למנות שלוש בעיות הטמונות בה. ראשית, עיסוק בתגמול החומרי בלבד לחיילים החרדים שכבר כיום הוא שונה מן התגמול שמקבל חייל בשירות חובה רגיל. אם אכן מספר החרדים המשרתים יגדל כתוצאה מתמריצים אלו, המחיר של העסקתם למשרדי הביטחון והכלכלה יעלה כפליים.

הבעיות

אך כידוע, בהתאם לחוק ההוצאה השולית העולה, הסיכוי שתמורה כספית נוספת תגרום לשינוי משמעותי במספר המתגייסים הינו קטן. מנגד, לשירות בצבא ישנו ערך חברתי וסמלי רב בהוויה הישראלית, ערכים שאינם נעלמים מעיניהם של הצעירים החרדים, ש"ישראליותם" מתחזקת. לכן, במקום להתמקד רק בתוספת שכר יש להגדיל את המוטיבציה לשירות צבאי, בייחוד במסגרות לנוער חרדי נושר.

בעיה שניה בהמלצות הוועדה היא החידוש של העידוד המוסדי. בין אם נרצה ובין אם לא, צעירים חרדים מתגייסים בדרך כלל בניגוד לנורמות הישיבתיות. הציפיה שישיבות יעודדו את התלמידים לעזוב אותן רק כי הכסף ימשיך להגיע, הינה מופרכת. אם יש צורך בהתייחסות לישיבות הרי זה בקנס על אי עמידה ביעדי הגיוס השנתיים. כותב שורות אלו איננו נאיבי לחשוב שצעדים אלו יניעו אותן לשלוח תלמידים לשרת בצה"ל, אך זהו הצעד המתבקש בכדי לעמוד במבחן בג"ץ.

אולם הבעיה השלישית הינה הגדולה מכולם: כבר כיום חרדים המתגייסים לצבא אינם מגיעים מכורח החובה לשרת בצבא העם כיוון שהם אינם חייבים לשרת. הללו משרתים מכוח הכדאיות החומרית והסמלית, ואם מסקנות הוועדה

 יתקבלו הם יתגייסו מכוחה של כדאיות חומרית יתרה. בכך יעבור אי-השוויון שהיה בעבר בין מתגייסים לשאינם מתגייסים לאי שוויון בין מתגייס למתגייס- בין המגיעים מכוח חובת שירות למתגייסים על מנת לקבל שכר.

מודל התמריצים המדודים לחיילים החרדים כבר הוכיח את עצמו ולראיה העלייה המשמעותית בהיקפי גיוס החרדים בעשור האחרון. יש לשמור אצלם על האיזון בין המוטיבציה החברתית-ערכית והחומרית ולא להרחיב את זו החומרית. בהקשר זה, ההצלחה היחסית בשילוב החרדים בצה"ל יכולה דווקא להיות מודל לכלל המשרתים. צעד ראשון נעשה לאחרונה בהעלאת השכר לחיילי החובה והגיעה העת לשלב הבא. כחלק מקיצור השירות אליו נערך הצבא, עליו לאמץ גם שירות דיפרנציאלי למשרתים בשנתם השלישית בצבא. כלומר, החיילים ששירותם חיוני יתוגמלו בתקופה זו בשכר המקביל לשכר האלטרנטיבי בשוק, אך מרבית החיילים ישוחררו לאחר שנתיים. באופן זה יוכל מודל שירות החרדים בצה"ל להניע שינויים מקיפים יותר בצבא. בכך, תהיה תרומתו של הליך גיוס החרדים, מיצירת מודל של אי שוויון בין מתגייסים כפי שהציעה הוועדה, למודל להגברת השיוויון והתגמול לכלל המשרתים בצה"ל.

ד"ר גלעד מלאך הינו ראש תוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה