טלית סקוטית: לשבט היהודי יש קילט (שניים)

רבנים בקילט

עד כמה יהודי סקוטלנד (המונים על פי הערכות כ-9,000 בני אדם בלבד) חובבים ביגוד מסורתי סקוטי? מתברר שהתשובה המפתיעה היא: מאוד. למעשה, רבים מהם בוחרים לציין אירועים משפחתיים, למשל חתונות, בלבוש סקוטי מסורתי.  

"אנשים ממש נהנים ללבוש טארטן", אומר ניסי גרין, חבר הקהילה. "ארגונים שונים, ובהם בתי כנסת

אורתודוכסיים, עושים בפריטים בדוגמת טארטן שימוש". גרין מציין כי ישנם אירועים בקהילה היהודים שאליהם מגיעים הנוכחים בלבוש המסורתי. "אנחנו נוהגים לתת למבקרים ולנכבדים לא יהודיים מקומיים באירועים האלה כיפה בדגם טארטן".

על פי הרשומות, בשנת 2008 נוסף דגם חדש רשמי, תחת הכותרת "הקהילה היהודית". מטרתו (המפתיעה) הייתה, לפי האתר הרשמי לתמוך בארגון קק"ל, ולסמל את הקשר בין הארגון הישראלי לבין הקהילה היהודית המקומית.

המעצב אמנם נשאר אנונימי ברשומות, אך לחברי הקהילה היהודית התברר כי מדובר למעשה בשני אנשים, קלייב שאכ'מוליאן, רופא שייניים יהודי מקומי, ופול האריס, עורך "הג'ואיש טלגרף", כך לפי ה"הרולד סקוטלנד".

השניים שישבו יחד באירוע משותף, שאלו את עצמם מדוע אין "קילט" בדפוס יהודי. את השאלה איך בדיוק אמורות להיות משבצות השבט היהודי, הם העלו לאתר אינטרנט שבו בחרו כ-10,000 בני אדם את "הדגם היהודי" מתוך מספר אופציות שונות. הדגם מעוצב בצבעי כחול-לבן-שחור, ונחשב עד היום "לטארטן" הרשמי של הקהילה היהודית, המכונה "טארטן השלום".

"סקוטי ללא חשש שעטנז"

אז מה זה אומר "טארטן יהודי"? קודם כל, הלכתית, חובה לוודא כי מדובר בבד המכיל 100% צמר טהור, על מנת למנוע ערבוב של חוטים העשויים פשתן, המכונה "שעטנז" ואסור על פי ההלכה היהודית. הוגה הדפוס, בריאן ואלי, סיפר בראיון ל"הרולד" כי "קלייב (שאכ'מוליאן) פנה אלי וביקש לציין 60 שנים למדינת ישראל, ודיבר על טארטן חדש. עיצבו טארטן להרבה מאוד ארגונים, אבל זה היה מעט שונה, אז שמחתי להיות מעורב".

מצאו את ההבדלים: טארטן השלום מול הטארטן היהודי החדש

בסופו של דבר, שימש הבד ליצירת מגוון מוצרים: לצד "הקילט" המסורתי עוצבו גם כיפות, עניבות ועוד. הרווחים מכולם הלכו לטובת צדקה. "השתמשו בדגם הזה גם כדי להנציח 100 שנה לאגודת הסטודנטים היהודים באוניברסיטת גלזגו, עבור חוברות וספרים", אומר גרין - ומציין שורה של ארגונים מקומיים נוספים שעשו שימוש בטארטן לטובת גיוס כספי צדקה.

"לצערי, כיום לא נשאר יותר בד של 'טארטן שלום'", הוא מוסיף, "אני מקווה שיחדשו אותו. אני יודע שהארגונים שהזכרתי בוחנים את האפשרות לייצר עוד".  

הקהילה היהודית בסקוטלנד היא אחת המתבוללות בעולם עם מעל ל-85% נישואי תערובת, מספר הרב יהודה יונה רובינשטיין, סקוטי גאה המתגורר כיום בניו-יורק, ומי שחתום על שמונה ספרים. "הם לובשים את זה באותה תכיפות שלובשים טארטן סקוטים אחרים, כולל קילט. לי אישית יש עניבות בדיגום מסורתי וצעיפים. את הקילט שנהגתי ללבוש בפורים מסרתי למוזיאון כשעברתי לניו-יורק".

"מה במשבצת?" (החסידית)

זמן מה לאחר שיצא "טארטן שלום" לשוק, קם לו "מתחרה חסידי", ממש כמו בית חב"ד בסמוך לבית הכנסת של הקהילה היהודית. למרבה הפלא (או שלא), על הדגם היה חתום, ובכן, חסיד חב"ד. את הטארטן שלו הוא לא ייעד לשבט הסקוטי-יהודי בלבד, כי אם ליהודי העולם כולו, למקרה שתחשוק נפשכם בטארטן.

מכיפה ועד עניבה: "יש יהודים שאולי לא יחבשו כיפה סתם, אבל כן יחבשו כיפת טארטן"

"אפשר להגיד שיש שני בדים יהודיים, אחד לכל היהודים ואחד לחב"דניקים", מעיר בבדיחות הדעת הרב רובינשטיין. " קלייב שאכ'מוליאן היה היוזם הראשון המקורי של הטארטן היהודי. המראה שלו גם הרבה יותר נחמד לטעמי".

מי שאחראי על "היוזמה החסידית" המתחרה הוא הרב מנדל ג'ייקובס, רב סקוטי מטעם חב"ד בגלזגו,

שהוכתר בחודש האחרון כבעל ה"טארטן היהודי הראשון" בלא מעט כלי תקשורת מעבר לים (שכנראה לא היו מודעים לנוכחותו של "טארטן השלום"). ואף שנולד בסקוטלנד, ציין הרב ג'ייקובס ב"פורוורד" כי תמיד העדיף לבוש חסידי מסורתי על פני הקילט, אבל מתברר שגם לזה יש פעם ראשונה. וגם הדגם הזה, אם תהיתם, הינו "ללא חשש שעטנז".

בדגם החדש שולבו ערכים יהודיים כמו פס זהב המסמל את בית המקדש, האדום - את היין לקידוש, ואל דאגה, גם דגל ישראל כבר בפנים בדמות פסי כחול-ולבן. גם מספרי הפסים, 3 ו-7, אינם מקריים ונבחרו (על פי ההסבר הרשמי) על מנת לסמל מספרים בעלי משמעות בדת היהודית.

הדגם של ג'ייקובס, בניגוד למקבילו, ניתן לרכישה באמצעות אתר בית חב"ד המקומי. אך בשאלת הרווחים, מתברר כי ישנה מחלוקת סמויה. בעוד בקהילה רואים את הטארטן החסידי כשימוש מסחרי, ג'ייקובס מצידו מצהיר כי הרווחים מוקדשים לטובת "חב"ד סקוטלנד".

"אנשים מתחברים אל היהדות שלהם בדרכים שונות", הסביר ג'ייקובס ל"פוורורד" את הבחירה הלא שגרתית. "הם אולי לא יחבשו כיפה, אבל עשויים לחבוש כיפת טארטן".

סמל למסורת ושבטיות

בד המשבצות הסקוטי מוכר בכל העולם כסמל תרבותם של "אנשי ההרים". מקורו בסימול המסורתי של השבטים הסקוטיים את עצמם, תוך הבלטת הייחודיות של כל שבט באמצעות אריגת הפסים הרוחביים והאופקיים, סיפורי השבט, מיקומו הגאוגרפי ושאר מוטיבים חשובים.

אחרי כשלון המרד הסקוטי בכיבוש האנגלי בראשית המאה ה-18 חל איסור ללבוש בפומבי את בדי המשבצות

בקילט ובצעיפים שעטו נשים וגברים כאחד. אך מאמצע המאה ה-19 החלה "תחייתו" של הלבוש המסורתי שכמעט ונכחד.

כיום רשומים במאגר "הרשמי" של הטארטן בסקוטלנד כאלף דגמים: חלקם דפוסים עתיקים עוד מימי הביניים של שבטים שלא קיימים עוד, וחלקם "מודרנים" למדי. למעשה, לפי הכללים, יכול כל אדם או ארגון ברחבי העולם, תמורת תשלום, להמציא דפוס רשמי משלו כל עוד הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בפנקס הרשמי.

המעוניינים אף מומלצים לעיין בפנקס, במטרה לוודא בין היתר שהדפוס שבחרו אינו נמצא כבר בתוך המאגר. בין הנרשמים המפתיעים במאגר המשבצות ניתן לראות גם את סין, הסיקים ומדינת אינדיאנה שבארה"ב.