בכיפה וקילט: יהודי סקוטלנד צופים בדאגה
משאל העם בסקוטלנד מתקיים על רקע התגברות תופעות אנטישמיות שחלחלו לפוליטיקה המקומית, וזו אחת הסיבות לכך שההנהגה היהודית החליטה לשמור על ניטרליות זהירה. אך סקרים מעלים כי יהודי המדינה מעדיפים להישאר עם האנגלים: "סקוטלנד עצמאית פירושה סקוטלנד אנטי-ישראלית"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
משאל העם מתקיים על קרקע רגישה, על רקע התגברות תופעות אנטישמיות בסקוטלנד, ובקשות חוזרות ונשנות מטעם הפרלמנט המקומי "לאחות הגדולה", אנגליה, לחדול ממכירת נשק לישראל. החשש הנוכחי (שלרוב לא נאמר בגלוי) הוא, כי תופעות אלו עלולות לגבור באם תוכרז סקוטלנד כמדינה עצמאית.
קראו עוד בערוץ יהדות :
- 58%: יהודי - רק מי שנולד ליהודיה
- המהפכה כבר כאן: פוסקות הלכה
- סקר: "40% מיהודי אירופה מסתירים את דתם"
בעוד הארגונים היהודיים בסקוטלנד שומרים על ניטרליות בשאלת התמיכה בהיפרדות מאנגליה - מסקרים שנערכו במדינה עולה כי הרוב המכריע של היהודים מתנגדים לפירוד. ניבה אפם, ישראלית המתגוררת בסקוטלנד, סבורה כי מעבר לגאוות היחידה הסקוטית והרצון הלאומני "להחזיר לאנגלים", אין תועלת בהשגת העצמאות.
"התוצאה עלולה להיות סקוטלנד חלשה יותר מבחינה כלכלית, אנטי-ישראלית ופרו-איסלאמית", היא אומרת. "ראש המפלגה שמריצה את המשאל, השווה את הישראלים לנאצים, או שזה היה לדאעש? בכל אופן, הכיוון די ברור".
משאל על רקע אנטישמיות גואה
דיוויד קפלן, יליד סקוטלנד המתגורר כיום באנגליה, סבור כי היהודים, בניגוד להנהגה, לא חוששים להתבטא – ומרביתם יצביעו נגד ההיפרדות מאגליה: "הם היו מאוד קולניים בעיתונות ובמדיה, והביעו בנחרצות דעה נגד הנפת הדגל הפלסטיני" (שהתנוסס לאחרונה מעל מועצת העיר גלאזגו לאות סולידריות עם הפלסטינים. ט"פ). אך גם קפלן, בוגר אקדמיית אנדיברו ואוניברסיטת גלאזגו, מכיר את הנתונים המדאיגים על עלייה ברמת האנטישמיות: "אין ספק שפרשיית הדגל הגיעה בעיתוי רע ביחס לסוגיית משאל העם, אבל הקהילה המקומית עמדה איתן".
"הקהילה לא מאוחדת הפעם, וזה דבר טוב מאוד", אומר ל-ynet מארק לווינגסטון (26), פרקליט יהודי יליד גלאזגו. הוא סבור דווקא, כי "חלק יצביעו בעד עצמאות, וחלק לא. בסופו של דבר זה נושא סקוטי, ולא נושא יהודי".
לווינגסטון שאף התבטא בטור בעיתונות המקומית, איננו חושב כי סקוטלנד סובלת מאנטישמיות, ואף לא המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) העומדת מאחורי הרצון בעצמאות - או מפלגת השלטון, אף שזו אחראית לשורה שלמה של צעדים נגד ישראל. "הם מפלגה שמאלנית ליברלית, שהוכיחה סולידריות כלפי העם הפלסטיני - בצדק או שלא", הוא אומר, "עם זאת, אלכס סלמונד (ראש המפלגה) תמיד התייחס לקהילה היהודית היטב, ומכבד את תרומותינו לחברה סקוטית. למרבה הצער, המבצע האחרון בעזה הוביל לעלייה במספר התקריות האנטישמיות בסקוטלנד, אבל זה לא קשור למשאל".
קפלן טוען אחרת: "מעל ל-25 שנה מנהלים האיגודים המקצועיים במדינה והשמאל הליברלי קמפיין פרו-פלסטיני. צפיתי באין-ספור נאומים של חבר הפרלמנט ג'ורג' גאלווי נגד ישראל".
סקוטלנד "שמאלנית" יותר
גם הרב יהודה יונה רובינשטיין, סקוטי גאה המתגורר היום בניו-יורק, טוען כי SNP היה נחרד מהגדרתו כמפלגה אנטישמית, אבל אי אפשר להתעלם מהעבודה שאנטי-ישראליות היא, פעמים רבות, כסות לאנטישמיות.
"יש דרכים לזהות מתי נחצה הקו שבין אנטי-ישראליות לאנטישמיות", אומר הרב רובינשטיין, מי ששידר במשך שנים תוכניות ב-BBC
"שני הסימפטומים האלה משותפים לשני הצדדים בדיון: הן לתומכי העצמאות של SNP ודומותיה – והן למתנגדים לה, דוגמת ה'סקוטיש לייבור'. סקוטלנד עצמאית פירושה סקוטלנד שמאלנית, עם נקודת מבט גורפת נגד ישראל", הוא מוסיף, "ועוד קול אנטי-ישראלי בפורומים הבינלאומיים".
בראיון שערך אפרים בורובסקי, מנהיג המועצה הסקוטית של הקהילות היהודיות (SCoJeC), ביוני השנה – אמר כי "אנחנו לא מאמינים שיש כל איום מהותי לקהילה היהודית נוכח ההצבעה, ומאידך גם לא הטבה כלשהי בשתי האופציות... וכמו שאנחנו לא מביעים כל עמדה בנושא הבחירות לפרלמנט, כך איננו מביעים עמדה בנושא משאל העם".
הוא אף ציין כי אינו צופה פגיעה במבנה הקהילה היהודית לאחר העצמאות, אם זו תתרחש, וציין כי כבר כעת מאוגדות הקהילות היהודיות בסקוטלנד תחת ארגון גג נפרד, המקיים קשרי גומלין עם הקהילות הבריטיות.
עליה ניכרת באנטישמיות בסקוטלנד
מחר (יום ה') ייפתחו הקלפיות כשברקע עוד מרחפת החלטתה של מועצת העיר גלאזגו - הגדולה בערי סקוטלנד - לתלות דגל פלסטין לאות סולידריות עם תושבי עזה, במהלך "צוק איתן". ארבע מועצות מקומיות סקוטיות שותפות לחרם כלכלי על תוצרת ישראלית, ואם לא די בכל אלה, בין חברי הפרלמנט הסקוטי יש לא מעט שאינם מסתירים את עמדותיהם הקיצוניות כלפי ישראל.
כותרת של עיתון מקומי, "הסקוטיש מאן", מדווחת על התגברות מדאיגה של אנטישמיות במדינה, אך גם של איסלמופוביה מקבילה. בהודעה שפרסמה הכנסייה הסקוטית בשבוע שעבר, היא הצטרפה לשורת המגנים תופעות אנטישמיות ואיסלמופוביות בסקוטלנד, זאת לאחר שכוחות הביטחון המקומיים סיפרו כי התקריות האנטישמיות בחודש אוגוסט האחרון, מקבילות במספרן לתקריות דומות משנת 2013 כולה. עוד דווח על שורה ארוכה של אירועים חריגים, ובהם כתובות נאצה על בתי כנסת לצד איומים שהושמעו כלפי חברים ונושאי תפקידים בקהילה, באמצעות הדוא"ל ובטלפון.
סיפור הצלחה סקוטי
אך לא תמיד אלה היו פני הדברים: הקהילה היהודית בסקוטלנד צעירה למדי, ונוסדה לפני כ-130 שנים על ידי יהודים שהיגרו ממזרח-אירופה, פליטים ממאורעות דמים ואנטישמיות. לרבים הייתה זו עוד תחנת מעבר בדרך אל היעד הסופי - ארצות הברית, אך חלקם השתקעו בגלאזגו, ועסקו בייצור רהיטים או רוכלות. אך עד מהרה הפך "הסיפור היהודי" לסיפור הצלחה מקומי.
הקהילה היהודית הסקוטית עשתה מאמץ מיוחד להיטמע בקרב האוכלוסייה המקומית. חתונה בכיפה וקילט היא מחזה נפוץ. אם הייתה אפלייה בגלאזגו בעבר, זה היה בעיקר במועדוני הגולף המקומיים, שבשנות החמישים סירבו לקבל יהודים וקאתולים כחברים. יהודי הקהילה מיהרו לפתוח בעצמם מועדוני גולף, וקיבלו לשם את כל מי שרצה.
בימי השיא מנתה הקהילה היהודית המקומית כ-15 אלף יהודים בגלאזגו לבדה. כעת הצטמקו המספרים משמעותית, והערכות מדברות על כ-6,000-7,000 יהודים בסקוטלנד כולה. רוב הצעירים מהגרים דרומה, לאנגליה. בודדים עשו בשנים האחרונות עלייה לישראל.
"במקרה של עצמאות, סקוטלנד תיראה דומה מאוד לבת הדודה הקלטית שלה, אירלנד, בכל הנוגע לקונפליקט הישראלי-פלסטיני", מסכם הרב רובינשטיין. "בכל מקרה, ליהודי המדינה עדיפה סקוטלנד מאוחדת עם בריטניה, על פני סקוטלנד עצמאית".
- בהכנת הכתבה סייע: משה (מויש) רובינשטיין
