יש לכם חשבון בנק משותף? אולי לא תוכלו לבצע בו פעולות
רוב הזוגות בישראל פותחים חשבון בנק משותף, אך לא כולם מכירים את סעיף "אריכות ימים" שאמור להופיע בטופס פתיחת החשבון ולתת מענה במקרה שאחד מבני הזוג נפטר. מה חשוב לדעת? מדריך
רותי ונפתלי (שמות בדויים, השמות המקוריים שמורים במערכת) פתחו לפני 30 שנה, לאחר נישואיהם, חשבון בנק משותף. כל אחד מהם היה רשאי לבצע פעולות שוטפות בחשבון מבלי צורך באישורו של השני. לפני כשנה נפטר נפתלי.
כך הציבור מפסיד 100 מיליון שקל בשנה מעמלות
זמן קצר לאחר הפטירה ביקשה רותי לבצע העברה בנקאית בסכום לא גדול כתשלום עבור שרות מסויים שקיבלה. לתדהמתה הבנק הודיע לה כי מעתה היא לא תוכל לבצע פעולות בחשבון. בבנק הבהירו כי ללא צו ירושה או צוואה המוכיחים את בעלותה, היא לא תוכל לנהל יותר את החשבון.
רוב הזוגות בישראל מנהלים חשבונות בנק משותפים מתוך מחשבה והבנה כי אם חלילה מישהו מהם ילך לעולמו, בן הזוג הנותר יוכל להמשיך ולתפעל את חשבון הבנק כדבר שבשגרה, אולם כדאי לדעת כי לעיתים יכולה להיווצר בעיה.
כדי לתת מענה למצב הבעייתי בו נתונה רותי ואחרים כמותה, מחתים הבנק בעת פתיחת חשבון על סעיף "היוותרות בחיים" או בשם אחר סעיף "אריכות ימים" המאפשר ביצוע פעולות לאחר מות אחד השותפים בחשבון.
אילו לא היה קיים סעיף זה, היה על הבנק להקפיא את החשבון עד לקבלת צו ירושה רשמי. מטרת הסעיף היא להימנע מהקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה.
על פי בנק ישראל, הסעיף הזה מובנה בטפסי פתיחת החשבון עליהם חותמים בני הזוג בבנק, ואולם, המציאות קצת יותר מורכבת. כדאי לדעת כי לפני שנים הבנקים לא תמיד הקפידו לכלול את הסעיף בניירת. בנוסף, גם אם הלקוח חתם על הסעיף - ייתכן והמסמכים אינם מעודכנים.
למרות שכאמור מדובר ביוצאים מן הכלל – גם כיום קורות תקלות ושותפים בחשבון עלולים לגלות כי הסעיף הזה נעדר מחוזה פתיחת החשבון שלהם (גם אם החשבון נפתח בשנים האחרונות), ולכן מומלץ לבדוק את הנושא מול הבנקאי.
פעילות בחשבון - כן, בעלות על החשבון - לא
האם לסעיף אריכות ימים יש משמעות מעבר להמשך ההתנהלות השוטפת בחשבון? קיימים לא מעט מקרים בהם בן או בת הזוג שנותר בחיים (במקרה בו נחתם סעיף אריכות ימים) יצא מנקודת הנחה שלמעשה הסעיף הזה מקנה לו את הבעלות על החשבון וכך לעשות בכספים כרצונו.
"סעיף היוותרות בחיים אין בכוחו להעביר נכסים (כספים, ני"ע וכו') מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים", מסביר עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות עם המערכת הבנקאית. "מבחינה משפטית אין לתנאי "היוותרות בחיים" תוצאה כזאת, ואין בכוחו של התנאי לבדו להעביר נכסים ביום הפטירה, זאת מאחר שההוראות שבטופסי חשבון משותף אינן צוואה".
לדברי נרקיס "סעיף היוותרות בחיים אינו משנה את הזכויות המהותיות ולכן אין בו כדי לשנות את זכויות היורשים. הבנק יכול לאפשר לשותף שנותר בחיים לבצע פעולות בחשבון, למשוך כספים או נכסים, אך בעל החשבון שנותר בחיים עלול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון, ולמעשה מבחינה קניינית ביצוע הפעולות, או משיכת הכספים לא מקנים בעלות על הנכסים".
למעשה סעיף היוותרות בחיים חל רק במישור היחסים שבין הבנק ללקוח ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם.
כך למשל במקרה שארע, בו בן הזוג שנותר בחיים ביקש להעביר סכום גדול מהחשבון, תוך שהוא מסביר כי מדובר בתשלום לבית אבות לשם הוא מתכוון לעבור - דרש הבנק קבלות והוכחות שלשם כך מתבצעת ההעברה. מה גם, שייתכן והיורשים עשויים לתבוע את בן הזוג על ההוצאה הזו.
כדאי כאמור בעת פתיחת חשבון משותף לברר מהי המשמעות שנותן הבנק לסעיף הזה וכיצד הוא פועל בעת פטירת אחד השותפים בחשבון. כמו כן חשוב לציין שלרוב הסעיף הזה מהווה ברירת מחדל, ולכן, בעלי חשבון משותף המבקשים שבעת פטירתם, הבנק ינהג באופן שונה מהאמור בסעיף אריכות ימים, צריכים לבקש לחתום על סעיף מתאים המגביל את סעיף אריכות ימים ולמסור לבנק הוראות אחרות.
העמלות שגבו הבנקים ברבעון: 3.6 מיליארד שקל. צפו
לפנייה לכתב/ת 
