חג המיסטיקה היהודית: אלוהים החתן, עם ישראל - הכלה
לומדים תורה כל הלילה, מקשטים את הבית בירק, אוכלים מאכלי חלב, קוראים פיוטים נועזים - והכל למטרה אחת: טקס החתונה שבין עם ישראל לקב"ה. המנהגים המיסטיים נועדו להתקין את הכלה - לאהובה, ומי שלומד תורה כל הלילה, מובטח לו כי שנתו לא תופרע עד לשבועות הבא
אחד המנהגים הפופולריים ביותר בחג השבועות הוא "תיקון ליל שבועות". מה קלקלנו, ומה צריך לתקן? בחג הביכורים, בניגוד לראש השנה ויום הכיפורים, איננו מכים על החזה, מצטערים על חטאינו או מבטיחים לתקן את דרכינו. בחג זה לא מְתַקְּנִים, אלא מַתְקִינִים: מְסַדְּרִים, מְיַפִּים ומכינים את הַכַּלָּה לקראת חתונתה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אם תגיעו לתפילת בוקר החג במניינים שונים, בעיקר של ספרדים ועדות המזרח - תוכלו לשמוע בניגון שלפני קריאת התורה, את נוסח הכתובָּה שמוסר החתן לכלה.
"תיקון" מיסטי שהחל בימי רבי שמעון בר-יוחאי
ומי הם בני הזוג המאושרים? על פי המסורת הקבלית המיוסדת על מסורות קדומות, הקשר בין ה' לבין עם ישראל הוא ברית עולם; ברית נישואין שנכרתה ביום מתן תורה, הוא חג השבועות, באמצעות מתן התורה. ביום זה מתחדש מעמד הכלולות בין האל לכנסת ישראל הרוחנית, בין הקב"ה לשכינה, בין ספירת "תפארת" לספירת "מלכות".
תפיסה זו מבוססת גם על תיאור יום הכלולות ב"שיר השירים", שעל פי מסורת התנאים נאמר במעמד סיני. על הפסוק "צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ": "ביום חתונתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בניין בית המקדש" (בבלי תענית, כו).
במיסטיקה היהודית נתפס לימוד התורה בליל החג כהכנה לקראת הזיווג הרוחני הקדוש, המתרחש למחרת בזמן התפילה, בעת קריאת עשרת הדיברות. הכלה מתכוננת ומתקשטת ב-כ"ד מיני קישוטים (עשרים-וארבעת ספרי התנ"ך).
על פי ספר הזוהר, שהועלה על הכתב במאה ה-13 בספרד, תיקון ליל שבועות היה נהוג כבר בימי ר' שמעון בר יוחאי. בימי הביניים היה המנהג נפוץ בעיקר בקרב המקובלים בספרד. בלילה זה הם היו נותרים ערים כל הלילה ולומדים תורה, לפי "סדר תיקון" מיוחד הכולל חלקים מהתנ"ך, מהמשנה, מהזוהר ועוד.
עם ייסוד מרכז הקבלה בצפת והתפשטות תורת האר"י (הקבלה), התפרסם "התיקון" והתקבע בעדות אשכנז, ספרד והמזרח. כיום מקובל בקהילות רבות לשמוע בערב זה שיעורי תורה, ולעסוק בהיבטים מגוונים של היהדות.
תיאורים נועזים בבית הכנסת
בעדות שונות מקובל לקרוא בבית הכנסת גם נוסח כתוּבָּה, שמוסר החתן לכלתו. הנוסח הידוע והמוקדם
ביותר של כתובה זו נכתב על ידי הפייטן הידוע ר' ישראל נג'ארה מצפת, שכתב במאה ה-16 את הפיוט ירד דודי לגנו (כתובה לחג השבועות), ובו הוא הופך את הנוסח הטכני של חוזה הנישואין המקובל בין בעל לאשתו, לתיאורים עזים של התמסרותו של החתן (ה') לכלתו (כנסת ישראל).
כך למשל, הוא מתאר את האל מוותר על צבא חיילותיו השמיימי לטובת התייחדות עם רעייתו: "יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ/ לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ. וּבֵין שְׁדֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׂם מְסִבּוֹ/ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. רַעְיָתִי יוֹנָתִי בֹּאִי אִתִּי לִדְבִיר וְאוּלָם/ כִּי לְמַעֲנֵךְ אֶעֱזֹב כָּל הֲמוֹנֵי מַעְלָה וְחֵילָם/ וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם".
תיאורים נועזים אלה גררו אחריהם ביקורת לא מעטה, שבעקבותיה נכתבו נוסחים "מתונים"יותר של כתובה לשבועות. וכך למשל, בכתובה בגירסתו של החכם ר' יהודה בר לאון קלעי, בן המאה ה-18 מיוון, מתקיימת החופה גם היא במעמד הר סיני, אולם שָם החתן הוא עם ישראל,הכלה היא התורה, ואילו ה' מופיע בכתובה כאבי-הַכַּלָּה.
למה ירק? מקשטים את אולם החתונה
תפיסת חג השבועות כמועד שבו מתרחש אירוע הכלולות המיסטי בכל שנה ושנה, העניקה הסברים גם למנהגים אחרים של החג: המנהג לקשט את בית הכנסת ביֶרֶק - כמוהו כקישוט אולם החתונה, ואכילת מאכלי החלב המסמלים פריון ושפע – סגולה להצלחת ברית הכלולות בין ה' לעמו.
ויש שהסבירו את המנהג לערוך "תיקון" בליל שבועות, כתיקון וכפרה על חטאם של בני ישראל במדבר,
שנרדמו לפני קבלת התורה, ומשום כך נאלץ הקב"ה להעירם בקולות וברקים (מדרש שיר השירים רבה).
מכל מקום יש לציין כי ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, המסביר בספרו "שער הכוונות" את המנהגים המיסטיים הנוהגים בליל שבועות - מוסיף ומתחייב, כי כל מי שיישאר ער בלילה זה ויעסוק בתורה - מובטח לו כי בשנה הקרובה לא תוטרד שנתו מכל דאגה, מצוקה או מחלה. אז הנה, יש לנו הזדמנות לנצל את הסגולה.
