תביעה: הדיירים ברחו בסוף מו"מ על פינוי-בינוי

במשך עשור ממתין בניין בבת ים לפרויקט, ודווקא בשלבים האחרונים של ההליך ביקשו הדיירים לבטל הסכם ראשוני. בית המשפט לא איפשר להם

עו"ד אמיר שטיינהרץפורסם: 15.06.16 , 22:49

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי דיירי בניין ברחוב בלפור בבת ים עדיין מחויבים להסכם לביצוע פרויקט פינוי-בינוי, אף שחלף כעשור מאז החתימה והחברות הקבלניות לא הצליחו להשיג את כל האישורים מרשויות התכנון. השופט חיים טובי אף הגדיר את התנהלות הדיירים "חוסר לב משווע".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביוני 2006 חתם ועד דיירי הבניין על "הצעה בלתי חוזרת" המקנה לארבע חברות קבלניות בלעדיות לתכנון וביצוע פרויקט "פינוי בינוי" – הריסת הבניין הקיים והקמת רב קומות במקומו. בנובמבר 2008 הודיע הוועד לקבלנים שההצעה מבוטלת לנוכח פרק הזמן שחלף מאז נחתמה ומכיוון שהצדדים לא הגיעו להסכם בעניין ביצוע הפרויקט. בתקופה שלאחר מכן, ועל אף הודעת הביטול, המשיך המשא ומתן בין הצדדים בניסיון להגיע להסכם. במקביל המשיכו הקבלנים לקדם את אישורי הבנייה מול רשויות התכנון.

תביעה

הדיירים ניצחו: הם יבצעו תמ"א 38 - ולא היזם

עו"ד אלעד וייסטוך

קבוצת שכנים מרחוב הגלבוע בחיפה התנגדה לתוכנית שהעביר יזם נדל"ן בוועדה המחוזית. פנייה שלהם לבית המשפט העניקה להם ניצחון כפול

הדיירים ניצחו: הם יבצעו תמ"א 38 - ולא היזם

באפריל 2010 הצליחו הצדדים להסדיר את רוב המחלוקות והגיעו לטיוטת הסכם סופית, אך ברגע האחרון שלח הוועד מכתב לקבלנים שבו ציין: "הדיירים החליטו שלא להתקשר עמם בהסכם ובכוונתם לפנות ליזם אחר".

בתביעה שהגישו הקבלנים הם ביקשו להצהיר שההצעה הבלתי חוזרת תקפה והדיירים מנועים מלהתקשר עם חברה אחרת. לדבריהם, פרישת הדיירים מהמשא ומתן רגע לפני החתימה על ההסכם, והעובדה שניהלו במקביל מו"מ עם חברה מתחרה, מהווה הפרה בוטה של חובת תום הלב.

הדיירים השיבו מנגד כי ההצעה הבלתי חוזרת בוטלה על ידם כדין מכיוון שהקבלנים לא השיגו את אישורי הבנייה בתוך פרק הזמן שנקבע במסמך. בנוסף הם כפרו בטענת הקבלנים שלפיה נכרת ביניהם בשלב כלשהו הסכם מחייב. לשיטתם, המשך ניהול המגעים עם הקבלנים לאחר ביטולה של ההצעה נעשה כמחווה של רצון טוב.

פעלו "ללא ליאות"

השופט חיים טובי אמנם קיבל את עמדת הדיירים שלפיה הם היו זכאים עקרונית לבטל את ההצעה הבלתי חוזרת, אבל הדגיש שלא ניתן להתעלם מכך שלאחר הודעת הביטול המשיכו הצדדים לנהל מו"מ, שבמסגרתו יותר משנה פעלו הקבלנים ללא ליאות להשגת אישורי בנייה.

השופט הדגיש כי הדיירים הפיקו טובת הנאה משמעותית מפעילות הקבלנים, שכן תוכנית הפרויקט אושרה בוועדה המקומית והופקדה בוועדה המחוזית. נקבע כי התנהלותם זו של הדיירים, שעליה הסתמכו הקבלנים, מבטלת בפועל את הודעת הביטול.

אף על פי כן, השופט טובי קבע שאין מנוס מדחיית בקשת הקבלנים לאכיפת הטיוטה הסופית של ההסכם, משום שהיא לא הבשילה לכדי חוזה מחייב ועדיין נותרו מחלוקות משמעותיות בין הצדדים. הוא אמנם קיבל שפרישת הדיירים משולחן המו"מ רגע לפני החתימה, תוך ניהול מגעים עם חברה מתחרה, מהווה "חוסר תום לב משווע", אולם לדבריו אכיפת חוזה בשל חוסר תום לב אפשרית רק כשהצדדים הגיעו להסכמות סופיות.

לסיכום קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה, כך שההצעות הבלתי חוזרות שנחתמו על ידי הדיירים נשארות בתוקף, והם מנועים מלהתקשר עם חברה מתחרה. העתירה לאכוף את טיוטת ההסכם הסופית נדחתה.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ המבקשות: עו"ד א. ארז, עו"ד י. בן פורת
ב"כ המשיבים: עו"ד גור טננבאום
עו"ד אמיר שטיינהרץ עוסק בתחום המקרקעין וההתחדשות העירונית (פינוי בינוי ותמ"א 38)
הכותב לא ייצג בתיק