תעודת _ _ _ _ _ : בחרו את השלט האלטרנטיבי

כמה טוב שבאנו הביתה

בשבוע שעבר כתבתי כאן על האיסור שחל על בעלי עסקים במדינת ישראל, להכריז כי הם מוכרים מזון שהוכן בהתאם לחוקי הכשרות. בית המשפט העליון העניק הכשר לחוק הקובע כי התואר "כשר" הולאם, והוענק לגוף מונופוליסטי – "הרבנות הראשית לישראל".

לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן 

במשך שנות הגלות נדרשנו להתאים את עצמנו להגדרות דתיות שנכפו עלינו. פעמים רבות המדינות שבהן התארחנו הגדירו עבורנו מיהו יהודי, מה מותר ומה אסור לנו לאכול, מה מותר לנו ללמוד, היכן מותר לנו לגור וכיצד עלינו להתלבש.

והנה זכינו להקים מדינה משלנו, ולמרבה האושר לא עוד גויים רודים בנו. במדינת היהודים אנו עושים זאת לעצמנו; יהודים אוסרים על אחיותיהם לקרוא בתורה בכותל, או לטבול במקווה. ועכשיו – בית משפט יהודי אוסר על יהודים להודיע שהם מוכרים מזון כשר. כמה טוב שבאנו הביתה.

הם מפחדים

מסעדות ובתי קפה מקומיים קטנים רוצים לתת ללקוחותיהם שירות טוב, ולא מוכנים להיכנע לסחטנות של הרבנות. הם מתאמצים ולומדים את חוקי הכשרות וגם מקפידים לקיימם (בלי ספק יותר משמקפיד המשגיח של הרבנות). וכל שהם מבקשים זה לספר לנו על כך, אבל המדינה אוסרת. 

חברות וחברים יקרים, לא מדובר בסוגיה הלכתית, מדובר בכסף. מערך הכשרות שווה המון-המון משרות וכסף. ומשהרבנות רואה שקיימים מערכי כשרות אלטרנטיביים של אנשים יראי שמיים ואוהבי אדם, שלא עושקים את הציבור - הם מבינים את המגמה ונבהלים.

(כ)שרות לציבור

אני מציעה שמהיום נקפיד אנחנו לתגמל את בעלי הכשרויות האלטרנטיביות, ונתאמץ לאכול במקומות כשרים שמסרבים לשתף פעולה עם מונופול הכשרות. נשים את הכסף המועט שלנו במקום הקרוב ללבנו, וכך ננצח.

בשבוע שעבר ביקשתי מכם להירתם למען בעלי עסקים אלה, ולהציע להם דרכים יצירתיות להצהיר על כשרותם מבלי לעבור על החוק. ההצעות שקיבלנו היו רבות ונפלאות, ואת חלקן אנו מעלים כאן. אנו ושולחי ההצעות, בניגוד לרבנות, נותנים אמון בבעלי העסקים - וגם לא דורשים בלעדיות על ההצעות. קחו אותן ותיהנו, ואל תשכחו לדרג את ה"מם" שהכי אהבתם (שימו לב: בהחלט ניתן לדרג יותר מתמונה אחת).

התמונות מופיעות לפי סדר ההצבעות (הכי פופולארית - הכי בראש).

צאו לדרך: