"השכר הממוצע לא מאפיין את רוב העובדים בישראל"
על פי נתוני הלמ"ס השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 10,128 שקל במחירים שוטפים בחודש מארס האחרון, לעומת 9,612 שקל בפברואר. האם הנתונים משקפים את השכר האמיתי של עובדי ישראל? האם הנתון הוא מראה למצבו הכלכלי של המשק? צפו בתשובות הכלכלנים
השכר הממוצע למשרת שכיר חצה בחודש מארס האחרון את רף 10,000 השקלים, זו הפעם השנייה, לאחר שהפעם הראשונה היתה ביוני אשתקד. שאלנו שלושה מומחים לכלכלה מה דעתם על הנתון שמתפרסם אחת לחודש - האם הוא משקף את המשק הישראלי? צפו בראיון.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש מארס שפורסמו לפני כשבועיים, השכר הממוצע למשרת שכיר עומד על 10,128 שקל במחירים שוטפים, לעומת 9,612 שקל בחודש בפברואר. האם הנתונים האחרונים שפרסמה הלמ"ס משקפים את השכר האמיתי של עובדי ישראל? לדברי ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדווה, "נתוני השכר הממוצע, שמפרסמת מדי חודש הלמ"ס, מציגים תמונה חלקית של שוק העבודה בישראל".
"ראשית, יש לזכור כי מדובר רק על ממוצע שכרם של עובדים - נתון שאינו מביא בחשבון את רווחי ההון והדיבידנדים אותם משלשלים לכיסם בעלי ההון, כמו גם הוא אינו כולל את ההכנסות הלא מדווחות - 'ההון השחור', שלפי עדויות רבות אינן נמצאות ברובן אצל בעלי העסקים והעצמאים הקטנים, אלא דווקא אצל בעלי ההכנסות הגבוהות במיוחד, המשתמשים בשיטות שונות של תכנון מס אגרסיבי".
איך מתקבלת תמונה של שכר ממוצע גבוה?
"גם כאשר מביטים על השכר הממוצע עצמו", אומר הופמן-דישון, "יש לשים לב כי הנתון מוטה כלפי מעלה כתוצאה מהשכר הגבוה מאוד אותו משתכר פלח עובדים מצומצם, ובתוכו קבוצת המנכ"לים של 100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל. בשנת 2015 שכרם הממוצע של אלה האחרונים היה פי 44 מהשכר הממוצע במשק, לפי נתוני מרכז אדווה.
"בפועל, השכר הממוצע אינו מאפיין את שכרם של מרבית העובדים בישראל. שני שליש מציבור השכירים מרוויחים שכר ממוצע ומטה, וכ-40% מכלל השכירים מרוויחים שכר בגובה של לא יותר ממחצית השכר הממוצע".
"במבט על שוק העבודה לפי פילוח ענפי, ניתן לראות כי השכר הממוצע אינו מאפיין את כל המשק. ישנם ענפים כמו ענף שירותי אירוח ואוכל או שירותי ניהול ותמיכה, הכולל בין השאר חברות השמה, שירותי שמירה ותחזוקה, רק כ-8% מהעובדים - בדרך כלל המנהלים - השתכרו שכר ממוצע ומעלה. לעומתם, 64% מהעובדים בענף משתכרים עד מחצית השכר הממוצע לשכיר בלבד".
כמו כן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוציאה מדי שנה את נתוני השכר החציוני. על פי דברי הופמן-דישון, נתונים אלה רלוונטים יותר מהשכר הממוצע. "בשנת 2015, מחצית מציבור העובדים בישראל השתכרו לא יותר מכ-6,700 שקל בחודש. חשוב לזכור כי השכר הממוצע המפורסם על ידי הלמ"ס מהווה ממוצע ארצי, ואינו לוקח בחשבון את פערי השכר הגבוהים בין המרכז והפריפריה, המגיעים, לפי נתוני בנק ישראל, עד להפרש של כ-50%. בעוד השכר הממוצע במחוז המרכז עמד בשנת 2013 על כ-11 אלף שקל, השכר הממוצע במחוזות הצפון והדרום (הנגב והגליל) עמד על כ-8,500 שקל בלבד".
נתוני השכר הממוצע - דרך פשטנית להסתכל על הדברים
לעניין רלוונטיות השכר החציוני מצטרף סגן נשיא מוסד שורש ומומחה לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, פרופ' איל קמחי. "השכר הממוצע הוא רק פרמטר אחד של התפלגות השכר", הוא אומר. "הוא חשוב, אבל הוא לא היחידי. לדוגמא, אפשר לחשוב על מצב שהשכר של כל האנשים נשאר אותו הדבר ושל העשירים ביותר גדל, ואז גם השכר הממוצע יעלה - זה לא בהכרח מעיד על משהו טוב שקרה בשוק העבודה.
ישנם פרמטרים נוספים של התפלגות השכר כמו למשל השכר החציוני. בשביל לדעת מה קרה בשוק העבודה, צריך להסתכל על כלל התפלגות השכר, שזה כולל פרמטרים כמו ממוצע, חציון, שונות ומדדי פיזור אחרים".
האם השכר הממוצע הוא פיקציה?
"זו לא פיקציה, זו פשוט דרך יחסית פשטנית להסתכל על מצב שוק העבודה והיא לפעמים מחמיצה דברים חשובים שקורים מסביב. אני מניח שהסיבה לכך שהסתכלות יותר מעמיקה על שוק העבודה היא כבר נחלת אנשי מקצוע ולא הציבור הרחב".
"כשמפרסמים שהשכר הממוצע עלה, אני אומר שבממוצע העובדים שיפרו את מצבם. יכול להיות שרק חלק מהעובדים, אבל לפחות הכיוון הוא חיובי. השאלה היא תמיד בכמה הוא גדל. אם מדברים על גידול של 10 שקלים בחודש, אפילו אם כלל העובדים מקבלים את זה, זה לא משנה באופן משמעותי את מצבם".
"כשהשכר הממוצע עולה, ישנה נטייה להעלות את שכר המינימום, אבל צריך לזכור ששכר המינימום בישראל גבוה יחסית לשכר הממוצע ומול מדינות אחרות. בנוסף, הוא עדיין נמצא במגמת עלייה בעקבות ההסכמים האחרונים, כך שבסך הכל מבחינת שכר המינימום אני חושב שישראל נמצאת היום במקום טוב".
"נכון שההעלאות האחרונות של שכר המינימום לא גרמו לתופעות שליליות כמו גידול באבטלה. זה עדיין לא מבטיח שאם נמשיך להעלות את שכר המינימום התוצאה תהיה דומה. שכר המינימום הוא לא הבעיה בישראל. אני חושב שאחת הבעיות בישראל היא האכיפה של שכר המינימום. יש עדיין מספר רב של עובדים שמשתכרים פחות משכר המינימום ולא נראה שיש איזושהי רשות שאוכפת את החוק הזה".
"נתוני הלמ"ס אמינים ואין תחליף לחישוביהם"
פרופ' יוסף זעירא, מומחה למשק הישראלי ולחלוקת הכנסה מהאוניברסיטה העברית, אומר כי נתונים כלכליים עוברים שינויים על פני זמן כשמצטבר עוד מידע. "חישובי השכר וכל שאר הנתונים נוטים לעבור תיקונים על פני זמן ולכן יש להמתין. הנתון המדובר (10,128 שקל) הינו שכר נומינלי - שכר במחירים שוטפים במונחי הלמ"ס, ולכן הוא לא נותן מידע על כוח הקנייה של השכר. כדי לקבל מידע זה יש לבדוק את השכר הריאלי, או מה שקוראים בלמ"ס "שכר במחירים קבועים".
זעירא מתייחס לנתון השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים, שעמד במארס על 9,814 שקל לחודש. "זה נתון חשוב הרבה יותר", הוא אומר, "השכר במחירים קבועים גם עלה מאז 2013, אף כי השיעור נמוך יותר".
זעירא טוען כי נתוני השכר הממוצע של הלמ"ס הם אמינים ואין תחליף לחישוביהם. באשר להכנסה הלא מדווחת, לדעתו יש לה השפעה זניחה על הממוצע. "בדרך כלל יש הכנסה לא מדווחת, אבל היא בעיקר של עצמאים. שכר בדרך כלל מדווח, אחרת אנשים מפסידים פנסיה והטבות נוספות. לכן, נראה שלגבי נתוני שכר, הכנסות שלא מדווחות משפיעות פחות".
לפנייה לכתב/ת 
