החדשה של אסף גרניט בלונדון: הצצה ראשונה
הפאונד המתרסק עורר בכם חשק לנחות בלונדון לסוף שבוע ארוך? קבלו הצצה ראשונה למסעדה החדשה של קבוצת "מחניודה" בלונדון והשף אסף גרניט: 24 מקומות בלבד, בייגל ירושלמי עם זעתר בשקית נייר וכנאפה לקינוח
איך המסעדה החדשה של מחניודה? האמת, כבר ממש נמאס לכתוב על "פאלומר". המסעדה הלונדונית מקבוצת מחניודה זכתה בהמון תארים שווים מאז שנפתחה (המסעדה הטובה ביותר בלונדון מטעם מגזין האוכל של The Observer, אחת מעשר המסעדות הטובות של מגזין טיים אאוט, המסעדה שמופיעה על שער מדריך מישלן העולמי ועוד), ומעבר לזה, אמצעי התקשורת הישראליים מדווחים על מתקפה תקשורתית ששמה אסף גרניט תחת כל מסך רענן. אז מה כבר יש להוסיף?
אלא שבדיוק בימים אלה נפתחה אחותה הצעירה הלונדונית של "פאלומר" - The Barbary המקום החדש של קבוצת פאלומר. הקונספט: בר שמגיש מנות מהמטבח הצפון-אפריקאי ומנות גריל לא גדולות.
זה לא שאין בלונדון מסעדות טורקיות, לבנוניות ומרוקאיות שיגישו שווארמה ושיפודים על מפות נייר בתוספת חומוס-צ׳יפס-סלט, אבל נחמד להיתקל במקום בעל אווירה מתוחכמת יותר שעושה כבוד לנתחים, לחלקי פנים ולמאכלי ים על האש עם כמה פתיחים לבנטיניים טובים.
המיקום - בקובנט גארדן - קרוב לבית האופרה ולתיאטראות המעלים ערב-ערב מחזות זמר, הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד למי שרוצה לתפוס כמה מנות טובות על הבר לפני הצגה או אחריה. אין פה הושבה מפונפנת ומפיות בד על הברכיים, אין מנה ראשונה שניה ושלישית: באים, פותחים שולחן קטן על הבר, אוכלים קצת בידיים, מנגבים עם מפית נייר וממשיכים הלאה. לפעמים זה כל מה שצריך כשבשבע וחצי מתחיל "בוק אוף מורמון" או "מלך האריות".
The Barbary אימצה את נקודת החוזק של "פאלומר" – הבר - וטוב שכך, כי נקודת התורפה של "פאלומר" היא אזור ההושבה בשולחנות: חשוך, צפוף, בעל אקוסטיקה לא משהו ועם פוטנציאל קלסטרופובי. ב- The Barbary אין אזור הושבה ואין הזמנות מראש. רק בר אובאלי גדול ועוד בר צדדי המאכלסים בסך הכל 24 סועדים.
ולחלק המעניין: התפריט. אפשר לבחור בכמה מנות פתיחה מגניבות כמו באבאגנוש, מסבחה וטבחה (סלט של עגבניות צלויות ופלפלים צלויים), שאפשר לצרף אליהן נאן או בייגלה ירושלמי. יש משהו די ידידותי בלהגיש נאן. המטבח ההודי כל כך מושרש בלונדון, שאין סיכוי שמישהו לא יידע מה זה נאן, אפילו שלישראלים הכי קל לקרוא לזה פיתה.
האופציה השנייה היא בדיוק הבייגלה השומשומי שקונים בכניסה לעיר העתיקה בירושלים עם שקית של זעתר בצד. בחלק העיקרי של התפריט הנקרא כאן "על האש", אפשר לבחור בין יבשה וים.
צפו בשף אסף גרניט במטבח:
ביבשה אפשר למצוא לבבות ברווז, נתח מאזור הצוואר של הטלה וגולאש צפון אפריקאי, בים – שרימפס על האש, קלמרי "מסבחה" ודגה מקומית. לאלה אפשר לצוות תוספות כמו כרובית מטוגנת עם עגבניות ומעט טחינה, אספרגוס בטחינה שחורה, סלט שומר עם אפונה ולימון וסלק צלוי עם יוגורט. בתפריט האלכוהול יש מבחר מצומצמם יחסית של יינות לבנים, רוזה ואדומים ושתיים-שלוש בירות מהחבית. אפשר לקנח בכנאפה, גלידת חלבה ועוגה דחוסה של אגוזים ופירות יבשים העונה לשם האטרקטיבי "עוגת חשיש" (Hashcake).
בשורה התחתונה, כיף לשבת ב-The Barbary על הבר, לאכול בידיים בייגלה ירושלמי עם זעתר, להמשיך לנתח עסיסי ולנגב את הפה במפית נייר פשוטה ולא במפית בד מעומלנת. והמחירים? נחים. אפשר לצאת מכאן שבעים בפחות מ-50 פאונד לאדם, ולהיות מבסוטים עד הגג. מנות הפתיחה נעות בין 2-6 פאונד, והעיקריות בין 8-15 פאונד. מחירים סבירים ואף אטרקטיבים, והתמורה מלאה.
ואי אפשר לדבר על The Barbary בלי לדבר גם קצת על אקטואליה: The Barbary נפתחה יומיים לפני משאל העם הגורלי בבריטניה. היום, כבר קמנו לבריטניה אחרת שמבקשת להיות לבד. זה עדיין מטלטל את לונדון ותושביה ההמומים. אחת המודעות המוצלחות ביותר שהתנגדה ליציאה מהאיחוד האירופי אומרת: "אין אדם שהוא אי, אין מדינה שהיא רק לעצמה". תושבי לונדון, מקומיים ומהגרים כאחד, זכו באפשרות לחלוק בייגל ירושלמי ולנגב את הרטוב של הסטייק עם הקצה של הנאן. אחרי הכל, לא כל יום מתחוללות כאן סערות פוליטיות כמו במזרח התיכון.