תביעה: "לבדוק אבהות של חולה אלצהיימר"

אישה פנתה לבית המשפט בדרישה לחייב קשיש בן 84 לעבור בדיקה גנטית ולברר אם הוא אביה. אלא שמצבו הרפואי כלל לא אפשר לו להתייחס לבקשה

עו"ד לורית גרון גלבועפורסם: 29.06.16 , 08:27

שתי ערכאות שיפוטיות דנו בתביעה שהגישה אישה בבקשה לחייב קשיש חולה אלצהיימר לעבור בדיקה גנטית כדי לברר אם הוא אביה. בית המשפט לענייני משפחה מיהר לאשר את הדרישה, אולם בעקבות ערעור שהגישה אשתו קבע המחוזי: יש לבדוק שוב אם מתקיימים התנאים בקבועים בחוק במקרה רגיש מסוג זה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חוק מידע גנטי מאפשר לבית המשפט לצוות על אדם לערוך בדיקה גנטית גם בניגוד להסכמתו. אלא שניתן לעשות זאת רק בתנאי שבית המשפט השתכנע שיש סיכוי סביר שמבקש הבדיקה אכן צודק בטענות בדבר קשרי משפחה, וכן בתנאי שלנבדק ניתנה הזדמנות להתנגד.

תביעה

גבר דרש בדיקת אבהות. שופט: עכשיו נזכרת?

עו"ד שלי גמליאלי

שנים אחרי הפרידה מאשתו דרש גבר לבצע בדיקה לתאומים בני השש שגידלה לבדה. בית המשפט דחה אותו בטענה שהדבר עלול לערער את הילדים

גבר דרש בדיקת אבהות. שופט: עכשיו נזכרת?

לפני כחצי שנה הגישה בת 47 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שבמסגרתה ביקשה להורות לבן 84 לערוך בדיקת אבהות, בטענה שהיא בתו. הקשיש לא יכול היה להגיב לבקשה משום שהוא חולה אלצהיימר ולא מתקשר עם סביבתו. אשתו, שמונתה אפוטרופסית לגופו, הגישה כתב הגנה מטעמו וביקשה לדחות את התביעה על הסף. היא טענה שהתביעה התיישנה והזכירה שלקשיש אפשרות להתייחס לבקשה. לנוכח טענות בדבר ניגוד עניינים של אשת הקשיש מינה בית המשפט עורכת דין כאפוטרופסית לדין, לעניין ייצוגו בשאלת תביעת האבהות.

אלא שבית המשפט למשפחה הורה על עריכת הבדיקה, ואף עשה זאת ללא הליך של "הוכחות". כלומר, ההחלטה לא התקבלה אחרי משפט שלם, כי אם אחרי מה שמוגדר "קדם משפט", שבמסגרתו מתבררות רק טענות של דחייה על הסף, אך לא צוללים לכלל העובדות. בהחלטה כתב השופט: "לא מצאתי בטיעוני המתנגדים טעם אשר יהא בו להוות משקל נגד לזכותה של המבקשת לברר את זהותו של אביה על אף גילה".

על הכרעה זו הגישה אשת הקשיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי. טענתה העיקרית הייתה שלא התקיים הליך הוכחות של בירור העובדות. לשיטתה נכון היה להימנע מהחלטה על הבדיקה, שכן בעבר בעלה לא היה מעוניין לברר את אבהותו, וכיום כאמור לא ניתן לברר את עמדתו.

חלק מהותי מכל החלטה

ואכן שופט המחוזי שאול שוחט קיבל את הערעור ביקר את בית המשפט למשפחה על כך שלא נימק את החלטתו והסתפק במסקנה סופית בלבד. "ההנמקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מכל פסק דין או החלטה", כתב, והבהיר שהיא נועדה לסייע לשופטים לגבש החלטות תוך בחינת טענות הצדדים, ולאפשר לצדדים להבין אותה ולערער עליה במידת הצורך.

הוא הוסיף שגם אם טיעוני המשיבה יפים וטובים, הם לא באו לידי ביטוח בהחלטת בית המשפט. כמו כן לא הייתה התמודדות עם הטענות שהועלו מנגד על ידי האפוטרופוסים.

עם כל הכבוד, המשיך השופט, אי אפשר לקבל מהלך כזה כשמדובר בהחלטה להורות על בדיקה גנטית בהיעדר הסכמת הנבדק או האפוטרופוס עליו.

בכך בוטלה החלטת בית המשפט למשפחה והתיק הוחזר אליו. השופט שוחט קבע שגם אם בית המשפט למשפחה סבור שיש מקום לביצוע הבדיקה בטרם יתקיימו דיונים, עליו לבדוק אם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לצורך מתן צו לעריכת בדיקה ללא הסכמת הגבר.