לאן נעלם הרמדאן?
אחד החודשים המשמעותיים ביותר ל-1 מכל 6 ישראלים. הרמדאן. האם אתם שמתם לכך לב?
מספר פעמים בחיי הזדמן לי להיות בארצות הברית סביב לחגים היהודים ותמיד התרשמתי מהדרך שבה ניתן להם מקום שם. כוונתי היא לא לברכות שנה טובה וחג שמח בערב פסח שאני מקבל בכל שנה מחברי האמריקנים, אלא למרכזיות של החגים היהודיים בהווי האמריקני. עד כדי כך שלצד ברכת חג המולד, ה-HAPPY HOLIDAYS הפך למטבע לשון המציין את כלל החגים, של כלל החוגגים.
עוד בערוץ הדעות:
הפקרות ופוליטיקה קטנה שלובות זו בזו
הרעלת המים ביהודה ושומרון. הסיפור האמיתי
אבו מאזן משתמש בשקרים, ואנחנו בספות
כששהיתי במיניסוטה, מקום עם קהילה יהודית קטנה, שבוע לפני חג החנוכה, נדהמתי. חנויות הראווה בסופר המקומי היו מלאות בשלטי חנוכה שמח עם ציורים של חנוכיות וכמובן חבילות של נרות. זה לא מובן מאליו שחלונות הראווה במדינה שבה הרוב המוחלט של התושבים הם נוצרים, מלאים בפרטי חג יהודי. כך גם בנוגע לכבוד הרב של הציבור האמריקני לטקסים עצמם, וכך למרות שרק 2% מאוכלוסיית ארה"ב הם יהודים, נשיא ארה"ב, וגם נשיא רוסיה אגב, מוצאים לנכון להדליק נרות חנוכה ביחד עם הקהילות היהודיות בארצותיהם.
ובישראל? אין כזו התחשבות וקבלה. בחודש הרמדאן, החודש ה-9 בלוח השנה המוסלמי, צמים המאמינים המוסלמים לכל אורך שעות היום. לי לא ברורים שני דברים. הראשון הוא כיצד הם מצליחים לעמוד בזה חודש שלם כשלאחרים, כמוני, קשה צום של י"ז בתמוז, שהוא יום אחד בלבד. השני, שהוא המהותי בסיפור, הוא כיצד ייתכן שיותר מ-15% מאוכלוסיית ישראל מציינת את הרמאדן, אבל הם לא זוכים להתייחסות מחוץ לקהילותיהם.
אנחנו, בחברה למתנ"סים הארצית, בחרנו אחרת. כ-30 מרכזים קהילתיים, בכל הארץ, מנוהלים על ידי מנהלות ומנהלי מרכזים קהילתיים ערבים-ישראלים. אותם מנהלות ומנהלים הם בשר מבשרה של החברה למתנ"סים, הם חלק ממשפחת המתנ"סים והם נמצאים בכל שדרות הניהול. גם השנה, כמו בכל שנה ב-4 השנים האחרונות, הנהלת החברה למתנ"סים הצטרפה למנהלי המרכזים הקהילתיים בקהילות ערביות לארוחת שבירת הצום כחלק מהאחווה הקיימת הארגון.
אנו מקדמים אחווה זו בכל אחת ממאות רשתות המרכזים הקהילתיים שבניהולנו, מתוך אמונה שכך צריך להיות בכלל החברה הישראלית. זאת, משום שגם לאזרח הערבי זכות לזהות ייחודית לו המקבלת מקום משמעותי בפסיפס הישראלי; אם לא במובן הלאומי, בוודאי במובן הריטואלי וההכרה בשונות.
אז מהרו להרים טלפון, עוד לפני שהחג מסתיים, תברכו ותראו יחס חברי ומכבד לעובדים הערבים שעובדים לצדכם. הם מגיעים לעבודה כשהם צמים ונמצאים בחודש החשוב בשנה עבורם. זה לא יהפוך אף אדם לפחות ציוני או לאומי, אלא פשוט לאדם ושכן טוב יותר.
רמדאן כרים
הכותב הוא אביעד פרידמן, יו"ר החברה למתנ"סים הארצית (חברה ממשלתית לתועלת הציבור) ואיש עסקים
לפנייה לכתב/ת 
אביעד פרידמן
צילום: יוסי זמיר - החברה למתנ"סים
מומלצים
