הרשעת דנקנר: "הכרעה מהדהדת ששולחת מסר לשוק ההון"
"השתלשלות האירועים מצביעה על כך שדנקנר בלא כל ספק פעל באופן מכוון ומיודע באשר לפסול במעשיו, אך תוך התעלמות מוחלטת מכך" - כך קבע השופט חאלד כבוב והרשיע את איש העסקים שהיה החזק במשק, בהרצת מניות. מהי משמעות העבירה ומהו המסר התקדימי שמעביר השופט?
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, הרשיע היום (ב') את איש העסקים נוחי דנקנר בהרצת מניית אי.די.בי אחזקות, כדי לסייע להנפקה שביצע בפברואר 2012. מקורבו של דנקנר, בנקאי ההשקעות והבעלים של חברת ISP איתי שטרום, שעל פי כתב האישום הוציא לפעול את התוכנית של דנקנר, הורשע אף הוא. העונש המקסימלי על עבירות אלה הוא 5 שנות מאסר בפועל.
לתמצית הכרעת הדיןדנקנר הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום: השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או נסיון להניע משקיעים לרכוש ניירות ערך, שתי עבירות דיווח ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. שטרום הורשע בדרכי תרמית על תנודות שערי ערך, הנעה או נסיון להניע לרכוש ניירות ערך ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור - סעיף הנוגע לאיסור הלבנת הון.
"תמונה שלמה של אשמת דנקנר מעבר לספק סביר"
"מצאתי כי משקלן המצטבר של הראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני בית המשפט והממצאים על בסיסן מובילים למסקנה הגיונית אחת ויחידה שאין בילתה של פליליות מעשי הנאשמים", כתב השופט בהכרעתו, "הנאשמים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי - פעילות שמטרתה העיקרית הגדלת מחזור המסחר במניה ומניעת ירידת שער המניה, כמו גם העברת מסר לשוק שישנם גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול.
"נאשמים כמו הנאשמים שבפני שהינם אנשים מתוחכמים, שקולים, מנוסים ומקצועיים לכל הדעות. אינני יכול לקבל גרסתם כי לא ראו את שעמד כנגד עניינם כי לא הכירו באי חוקיות שבמעשיהם. השתלשלות האירועים הנדונה מצביעה על כך שדנקנר בלא כל ספק פעל באופן מכוון ומיודע באשר לפסול במעשיו, אך תוך התעלמות מוחלטת מכך.
"מכלול הראיות בתיק מקים תשתית ראייתית מוצקה ומבוססת, שאמנם מושתתת על ראיות נסיבתיות בעיקר, אך תוך שהם יצרו מארג ברור של תמונה שלמה וכוללת של אשמת דנקנר מעבר לספק סביר".
כוונת הסוחר חשובה יותר מהתוצאות
"הרצת מניות, הידועה גם כהשפעה בתרמית על שער המניות, היא דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך", מסבירים עורכי הדין דורון ברזילי (לשעבר ראש לשכת עורכי הדין) ועדי ניב ממשרד ברזילי ששון, העוסקים בתחום הצווארון הלבן ודיני מסים, "הפעולה מתבצעת בדרך כלל על ידי הזרמת פקודות של קנייה במהלך המסחר במחיר גבוה מהשער באותו רגע. הזרמת הפקודה יכולה להיעשות ב'מנות קטנות' לאורך ימים, או בפעולה נקודתית.
"מניות שקלות לתמרון הן בדרך כלל מניות קטנות שמחזורי המסחר שלהן לא גדולים. ככל שמחזורי המסחר גדולים ומחיר המניה יקר, כך נדרשת הזרמת הפקודה לקניה בהתאם. השפעה בתרמית יכולה להיות גם בהזרמת פקודות שתומכות בשער המניה ברמה מסויימת, ולא מעלות אותה. פעולה זו של ההרצה משפיעה על סוחרים שאינם מודעים לתרמית, ועלולה לגרום להם לקבל החלטות שגויות, וכתוצאה מכך להפסדים כספיים".
לדברי עו"ד ברזילי, "עבירת הרצת המניות, או בשמה המקצועי יותר – תרמית בניירות ערך, מתחלקת לשני חלקים: עבירת השפעה על שער המסחר ועבירת הנעה של משקיעים אחרים. בניתוח יסודות העבירה מושם הדגש על כוונת הסוחר, ולאו דווקא על תוצאות המסחר בפועל.
"חשיפת מריצי מניות והעמדתם לדין הינה בעייתית, בדיוק בשל הדגש המושם על כוונת הסוחר ועל היסוד הנפשי הגלום בביצוע העבירה.
"לרוב נהוג לחלק את דרכי התרמית לשתיים: תרמית חוץ שוקית, בה נעשה שימוש בהפצת או עיוות מידע מחוץ לבורסה כדי להשפיע על אופי המסחר; תרמית תוך שוקית שעניינה בעסקאות עצמאיות שבהן אותו האדם עמד משני צדי העיסקה. הענישה בגין עבירות התרמית, על-פי שתי חלופותיה, היא ענישה מחמירה, ועלולה להגיע ל-5 שנות מאסר".
הפרשה העלתה את מודעות הציבור
האם מדובר בהכרעה תקדימית? קשה לקבוע זאת, אבל הרשעת איש העסקים שהיה בעבר החזק ביותר במשק הישראלי, בוודאי שולחת מסר משמעותי.
"זה לא חדש לחוקרי רשות ניירות ערך והפרקליטות להתמודד עם פעילות שמטרתה הרצת מניות, ואפילו לא מצב שבו בעלי שליטה מנסים להתערב ולהשפיע על תוצאות של הנפקה", אומר ד"ר צבי גבאי, עו"ד, שותף וראש תחום ניירות ערך במשרד ברנע ושות', ולשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך, "אבל אין ספק שמבחינת זהות החברה - איי.די.בי - קונצרן שהיה לו ויש לו חלק משמעותי מאד בכלכלה הישראלית, ומבחינת דנקנר שהיה בעל השליטה בחברה ואחד מאנשי העסקים הבולטים בכלכלה - מדובר באירוע תקדימי".
לדברי גבאי, "הפרשה העלתה את רמת המודעות הציבורית לפעילות ולאיסורים הללו, כי עד כה הציבור פחות נחשף אליהם, וכעת הוא מבין אותם, ובכך ההרשעה היא מהדהדת".
"בנוסף יש אלמנט תקדימי מעניין נוסף: כשמדובר בתרמית בניירות ערך והשפעה על שער המנייה - במרבית המקרים ההרשעות מבוססות על מודל פעולה עברייני מאוד מסויים, שבו צד רוצה להריץ מניות ולמעשה קונה מעצמו או ממקורב ומעביר מניות מצד לצד. כאן, לעומת זאת, מדובר בקניות אמיתיות - שטרום קיבל אשראי והלך וקנה מניות. מה שהופך את המצב לפלילי זה מחשבותיו, וזה קשה להוכחה".
גבאי טוען כי "במקרים דומים היו הקלטות של הנעשה חדר המסחר, אך כאן לא היו הקלטות מהבורסה, אלא רק ראיות נסיבתיות. לכן התקדים הוא שבפעם הראשונה מזה שנים, הצליחה הגישה שאומרת כי מספיק ראיות נסיבתיות כדי להוכיח תרמית".
"הכרעת הדין והכיסוי התקשורתי שלה תורמים מאוד ליצירת כח הרתעה של הרשות לניירות ערך והפרקליטות", מציין גבאי. "ההרשעה שולחת מסר לשוק ההון, שפעילות במניות סופה להתגלות. בסוף רואים אותה ומזהים מי עומד מאחוריה, ואם היא לא כשרה יהיה מי שיבוא חשבון עם מי שפועל כך".
"במקביל נכון לבתי השקעות ולגופים בשוק ההון ללכת ולבדוק את עצמם, אם הם פועלים באופן תקין בשוק. זאת, כדי שהם לא ימצאו את עצמם חלילה בסיטואציה של חקירה, ובה יוותרו ללא תשובות הולמות".
"באין אמון בשוק ההון - אין שוק הון"
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, התייחס להכרעת הדין ואמר: " פרשת הרצת מניות אי.די.בי היא חלק מהמלחמה הבלתי מתפשרת שלנו בשחיתות בשוק ההון. אנחנו חוקרים ומעמידים לדין בכל מקום, רמה ודרג כשאנחנו מאמינים שיש ראיות וסיכוי להרשעה ואני מאמין באכיפה בלתי מתפשרת שיוצרת הרתעה.
"בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתנו בכל האישומים. בית המשפט קבע כי ההנפקה של מנית אי.די.בי לציבור בפברואר 2012 לוותה בפעילות תרמיתית חמורה שנועדה לנפח באופן מלאכותי את מחיר המניה על מנת להצליח בהנפקה".
האוזר מסכם ואומר כי "בשוק ההון מושקעים כספי החיסכון והפנסיה של כלל הציבור. מי שמבקש להכניס את הציבור כשותף חייב לנהוג בהגינות, בזהירות ובשקיפות. מי שעובר עבירות תרמית בשוק ההון פוגע באמון הציבור. באין אמון בשוק ההון אין שוק הון. רשות ניירות ערך תעמוד על המשמר בהגנה על ציבור המשקיעים על מנת להבטיח המשך קיומו של שוק הון תקין והוגן".
לפנייה לכתב/ת 
