ההורים זייפו צ'ק - בתם הסתבכה בהוצל"פ

צעירה מהצפון גילתה שהמחאה בחתימתה על סך 30 אלף שקל התגלגלה לחברה לניכיון צ'קים. רק בית המשפט הצליח להוציא אותה מהתסבוכת

עו"ד דור אליעזפורסם: 21.07.16 , 21:52

בית משפט השלום בטבריה הורה לאחרונה לסגור תיק הוצאה לפועל שנפתח נגד צעירה מהצפון בעקבות שיק על סכום של 30 אלף שקל שנשא את חתימתה. השופטת אוסילה אבו-אסעד קבעה כי הצעירה הוכיחה שהוריה חתמו על השיק ללא ידיעתה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את התיק פתחה חברת "איגמה ניהול ומסחר" לניכיון צ'קים, שקיבלה המחאה של הבחורה מ-2008, שלא כובדה על ידי הבנק. הצעירה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בעכו התנגדות וטענה שמעולם לא חתמה על צ'ק כזה. בהתאם להוראות החוק, התיק הועבר לדיון מעמיק בבית משפט השלום בטבריה, כדי שיכריע בין הגרסאות השונות.

אישום

הונו את הוצל"פ והשתלטו על נכסי קשישים

עו"ד אורי קינן

עובדי משרד שייצג זוכים וחייבים בהוצאה לפועל פעלו לרשום על שמם נכסים של עריריים ללא יורשים. השופט התחשב בהם בגזר הדין

הונו את הוצל"פ והשתלטו על נכסי קשישים

הצעירה טענה שרק לאחר שהתיק נפתח התברר לה מהוריה על קיומו של הצ'ק. לדבריה, אמה זייפה את חתימתה ללא ידיעתה – והעבירה אותו למכר שביקש להשתמש בו כשטר ביטחון. הוריה סמכו עליו ולכן לא חששו לגורל הצ'ק, אך בדיעבד התברר שהוא מסר אותו לחברה התובעת.

מנגד, חברת "איגמה" ניסתה להפריך את טענת הזיוף באמצעות חוות דעת גרפולוגית שקבעה שהחתימה אותנטית, אך הצעירה הגישה חוות דעת שסתרה את הממצא הזה וקבעה שהחתימה שייכת לאמה.

ואכן, השופטת אוסילה אבו-אסעד האמינה לעדויות הנתבעת והוריה, וקיבלה את שתי הטענות העיקריות שהעלתה: טענת הזיוף והטענה כי הצ'ק לא ניתן תמורת כסף – כך שהתובעת אינה "אוחזת כשורה".

"אוחז כשורה" הוא מונח משפטי המכשיר צ'ק שקיבל גורם שלישי – שלא היה קשור לעסקה המקורית שבגינה ניתן. כדי להוכיח שהוא "אוחז כשורה", על אותו גורם להוכיח כמה תנאים, בהם ששילם תמורה עבור הצ'ק ולא ידע שחולל כשקיבל אותו. בהקשר זה הודתה "איגמה" כי אינה "אוחזת כשורה" אלא "אוחזת בעל ערך". כלומר, גם אם השטר פגום – הוא עדיין נחשב לחוזה שהנתבעת מחויבת לעמוד בו.

אלא שהשופטת הבהירה שהלכה מחייבת שניתנה לפני כמה חודשים בבית המשפט העליון קובעת כי אוחז בעל ערך אינו יכול לממש צ'ק אם לא שילם בעדו תמורה. התובעת לא זימנה לעדות את הנציגה שקיבלה את הצ'ק ואת מי שמסר אותו, ולא הוכיחה בשום דרך אחרת ששילמה עבורו דבר מה.

באשר לטענת הזיוף, השופטת העדיפה את חוות דעתה של המומחית מטעם הנתבעת, שערכה בדיקות עם הצעירה ואמה, וביססה את מסקנתה היטב. היא הורתה לסגור את תיק ההוצאה לפועל נגד הנתבעת וחייבה את "איגמה" ב-7,000 שקל הוצאות משפט וכר טרחת עו"ד.