רופא התעלם מהכאבים. הפיצוי: 1.2 מיליון ש'

במשך שנה וחצי טען מטופל לכאבים בעקבות ניתוח ברגל, אולם האורתופד בתל השומר לא ייחס לכך חשיבות. כשהתברר שהשבר לא התאחה, הוא הגיש תביעה

עו"ד דוד פיילפורסם: 27.07.16 , 18:27

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה שבית החולים תל השומר יפצה מטופל שעבר ניתוח ברגל, ובמשך תקופה ארוכה לאחריו התעלם האורתופד מטענותיו על כאבים. לימים התברר שהשבר לא התאחה, ובית החולים חויב לשלם לו כ-1.2 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע שבר את הרגל בתאונה ברומניה ב-2006 ובאותו יום הוטס לארץ והתקבל למיון בתל השומר. כעבור כיממה הוא נותח ועם שחרורו הועבר למעקב במרפאה האורתופדית. הזמן חלף אולם הכאבים נשארו ואף החריפו, אלא שהאורתופד לא ייחס להן חשיבות. רק כעבור שנה וחצי הבין הרופא שאולי טעה באבחון הצילומים, ושלח את התובע ל-CT, שגילה כי השבר לא התאחה. ב-2008 בוצע לתובע ניתוח החלפת מפרק ירך בתל השומר.

תביעה

המחוזי: לא כל טעות של רופאים היא רשלנות

עו"ד בתיה קפלן

בן 76 שחלה בסרטן עבר בשיבא קולונוסקופיה שגרמה לו לנקב במעי הגס. בתביעה שהוגשה נגד ביה"ח נקבע שהתנהלות הרופאים הייתה סבירה

המחוזי: לא כל טעות של רופאים היא רשלנות

בתביעה שהגיש ב-2011 טען המטופל לרשלנות רפואית של צוות בית החולים בביצוע הניתוח הראשון, שכלל לטענתו רופאים מתמחים בלבד. הוא הוסיף שאיבד את כושר העבודה, פנה לשיקום בביטוח לאומי ונדחה, ומאז התאונה הוא יושב בבית ו"משתגע".

תל השומר והרופא טענו מנגד שלא התרשלו בדבר, וכי הבעיה באיחוי נבעה מאופי השבר ולא מהטיפול האורתופדי, ועל כן אין קשר בין תלונותיו של התובע לבין הניתוח והמעקב. הם הפנו לתיקו הרפואי של התובע שהעיד כי סבל מבעיות גב קשות כעשור לפני הניתוח.

מומחה מטעם בית המשפט קבע שההחלטות הניתוחיות היו במקומן והטכניקה הניתוחית של קיבוע השבר התת ראשי הייתה מקצועית. לדבריו חוסר איחוי נבע מאופי השבר ולא עקב טיפול אורתופדי רשלני, ושגם המעקב הרפואי היה "מספק, רציף והולם למצבו של התובע".

כעס במקום לטפל

השופט אהרן פרקש הגיע לשתי הכרעות: התביעה נגד תל השומר בגין ביצוע הניתוח של קיבוע השבר נדחתה, ומנגד התקבלה התביעה נגד בית החולים והרופא בגין המעקב הרפואי שלאחר הניתוח האמור.

ביחס לניתוח קיבל השופט את עמדת המומחה, שאישר בעדותו כי בסיום הניתוח צילומי ההדמיה שיקפו תוצאה טובה. הוא לא השתכנע שבית החולים התרשל בכך שלא נכח רופא מומחה, בין היתר משום שלרופאים שניתחו היה מספיק ניסיון, והכל בוצע בהתאם לנהלים.

לעומת זאת, בכל הקשור למעקב השופט קבע: "בהתעלמו מן הכאבים של התובע ומן הקיצור ברגלו השמאלית – התרשל הנתבע". השופט הבהיר כי אמנם טעות בפענוח הצילום אינה בהכרח רשלנות, אלא שכאן מדובר בטעות חוזרת ונשנית.

השופט התרשם כי הרופא פעל מתוך כעס כשהתעלם מתלונותיו של התובע במשך זמן רב: "כעס זה אינו רלוונטי ואין זה ראוי שישפיע על דעתו של הרופא למצבו הקליני של החולה. כאביו החוזרים ונשנים של התובע, כמו גם קיצור רגלו שהלך וגדל, ותלונותיו בדבר אי יכולתו להתכופף – כל אלו היו צריכים להדליק נורה אדומה לנתבע".

בשונה מן המומחה, השופט פרקש קבע שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, שכן לו היו מחליפים את המפרק מוקדם יותר, היו נחסכים כאבים רבים. לאחר שהעמיד את נכותו התפקודית על 22%, השופט פירט את נזקי התובע וקבע לו פיצוי בסך כ-1.25 מיליון שקל, בין היתר עבור אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל והוצאות רפואיות.