הסיוע הביטחוני מארה"ב: ללמוד מניסיון העבר

השבוע צפויים הדיונים בין ישראל לארצות הברית על הסכם הסיוע הביטחוני לעשור הקרוב להיכנס לשלב מכריע. מצב היחסים בזמן הדיונים על ההסכם לעשור הנוכחי היה שונה. אמון וידידות שררו בין הנשיא בוש לראש הממשלה אולמרט. בשיחה בארבע עיניים בבית הלבן, בראשית 2007, ביקש אולמרט מהנשיא בוש להגיע להסכם סיוע לעשור נוסף ולהגדיל את הסיוע השנתי לשלושה מיליארד דולר. הנשיא הודיע מיד בתום הפגישה לבכירי ממשלו כי הוא מעוניין בהסכם בהיקף של 30 מיליארד דולר בעשור. בראש צוות המו"מ לדיון המקצועי השכיל אולמרט להעמיד את נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר. התוצאות ידועות. זכינו ל 30 מיליארד דולר, בנוסף לסיוע לתוכניות ההגנה הישראליות מפני טילים.

למרות התנאים השונים, מה חשוב לזכור בניהול המו"מ הנוכחי, לקראת העשור הקרוב?

עוד דעות ב-ynet:

מאותו הכפר

הרוח הרעה הנושבת בצה"ל

ההיגיון המעוות

הנשיאה. מישל אובמה

"אלאור אזריה נרדף על ידי המערכת הצבאית"

גודל הסיוע: אל לנו לקבל כמובנת מאליה את נכונותם של אזרחי ארה"ב להשתתף במסיהם בנטל הביטחון של ישראל. זכותנו וחובתנו להציג את הצרכים שלנו, אך בסופו של דבר גובה הסיוע נקבע על ידי האמריקנים. ניתן לקוות שהנשיא אובמה, שהצהיר כל העת על מחויבותו לביטחון ישראל, לא ירצה לפגוע בהיקף הסיוע ואולי אף יסכים להגדילו.

מעורבות הקונגרס: לאחרונה דווח כי הממשל האמריקני ביקש לצמצם את הקשר הישיר בין הקונגרס לבין ישראל בענייני סיוע ייחודיים. הגבלה כזו תהיה שינוי לרעה. מעורבותם הפעילה של חברי הקונגרס מהווה כלי חשוב לחיזוק היחסים והתמיכה בישראל. מניסיון אישי אני יכול להעיד כי לולא מעורבות חברי הקונגרס בתוכניות להגנה מפני טילים, לא היינו זוכים למערכות החץ ושרביט קסמים במתכונתן הנוכחית. טוב יעשה הממשל האמריקני, הגאה כל כך - ובצדק - בתוכניות אלה, אם יכיר בכך.

רכש מערכות ישראליות: על פי הדיווחים, הממשל האמריקני מבקש לפגוע בהסדר הקיים זה שלושה עשורים, המאפשר לישראל לרכוש בחלק מכספי הסיוע מערכות מתוצרת הארץ, שייחודיותן מסייעת ליתרונה האיכותי של ישראל בשדה הקרב. גם במו"מ ב-2007 העלו נציגי הממשל עניין זה, אך הצלחנו לשכנע אותם בחשיבות הרכש בישראל לביטחוננו. אם להערכת גורמי הביטחון עדיין יש חשיבות רבה להסדר ייחודי זה, יש לפעול לשכנע להכלילו גם בהסכם לעשור הבא.

תמיכה דו-מפלגתית: חשוב מכול, אסור שהסיוע לישראל יהפוך למשחק פוליטי בין המפלגות בבחירות באמריקה. משמעות הסיוע הביטחוני גדולה הרבה יותר מהכסף הרב שיש בו. הוא הביטוי העיקרי של הידידות לישראל בזירה הפוליטית האמריקנית. יש חשיבות לכך שההסכם ייחתם מוקדם ככל האפשר, אבל חייבים להבטיח שאם ייחתם הוא יזכה לתמיכה דו-מפלגתית רחבה של הקונגרס. ככל שהכסף חשוב, היחסים האיתנים המושתתים על תמיכה דו-מפלגתית חשובים עוד יותר.

הדאגה לעתיד: במקביל, לטווח הרחוק יותר חשוב כבר עתה להרחיב, מעבר לסיוע, את שיתוף הפעולה בין המדינות. יש לקדם מחקר ופיתוח משותפים, לרבות בהגנה מפני טילים, בביטחון סייבר, בגילוי מנהרות, באנרגיה חלופית ובמים. רצוי לפתח במקביל גם מיזמי סיוע משותפים בארצות מתפתחות, שישקפו את הערכים המשותפים לארצות הברית ולישראל. לא על הסיוע לבדו יעמדו היחסים בעתיד. שיתופי פעולה מעמיקים המבוססים על ערכים ואינטרסים משותפים הם שיבטיחו את המשך היחסים המיוחדים בין המדינות בעשורים הקרובים.

הכותב כיהן כשגריר ישראל בארה"ב בין 2006 ל-2009