"מר תשע נשמות": חתול בלי תעלול
אם חשבתם שהרעיון של הפיכת איש עסקים מודרני לחתול הוא מטופש, חכו ותראו איך הוא מבוצע בדרמה הקומית "מר תשע נשמות". לא ברור איך קווין ספייסי, כריסטופר ווקן וג'ניפר גארנר הסכימו להתפלש בקשקוש נטול האנושיות ורווי הגרפיקה הממוחשבת המקרטעת
כמה נחמד היה אם "מר תשע נשמות" ("Nine Lives") היה סרט אנימציה באורך מלא המבוסס על סרטוני "תשע נשמות" של שני היוצרים הישראלים המוכשרים ניר (גרבר) וגלי (אדלבאום). אפשר להתערב שתוך 10 שניות כבר היו יותר צחוקים מאשר בשעה וחצי של המוצר האמריקאי הנחות לכל המשפחה שעלה כעת למסכים.
המוטיב התרבותי של בני אדם המתגלגלים לגוף חיות קיים כבר אלפי שנים. ב"האודיסיאה" של הומרוס הפכה המכשפה קירקה את אנשיו של אודיסאוס לחזירים. כמעט 3000 שנה מאוחר יותר האנימטור היפני הייאו מיאזאקי הפך הורים חומרניים לחזירים ביצירת המופת "המסע המופלא" (2001). זוהי קללה או עונש באגדות ילדים ("הנסיכה והצפרדע", "פינוקיו"), מכשיר סאטירי (הטרנספורמציה מאדם לחזיר/כבשה/חתול בספרי אליס של לואיס קרול), ביטוי רב עוצמה לאימה קיומית (גרגור סמסה הופך לחרק ב"הגילגול" של קפקא) וכמובן תהליך שהוצג בלא מעט סרטי אימה ("קללת אנשי החתול" "הזבוב").
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:
"מר תשע נשמות" עוסק, בקצרה, בהפיכתו של איש עסקים בשם טום ברנד (קווין ספייסי), אדם שמעדיף את עסקיו על בני משפחתו, לחתול. מי שאחראי לכשף הוא פליקס פרקינס (כריסטופר ווקן) טיפוס מוזר בעל חנות קריפית לחתולים. ברנד יצטרך לתקן את דרכיו כדי לחזור לגופו האנושי. התקציר הזה לבדו אמור לפסול כל צופה סביר, ובכל זאת הוא רחוק מלהעיד על כל מגרעות הסרט.
המהלך העלילתי נשמע מאוד מוכר. נדמה שכבר ראינו אותו לא פעם ולא פעמים בסרטי טרנספורמציה לפרק זמן מוגבל כמו "ביג" או "שישי הפוך" אבל בדרך כלל אלו טרנספורמציות בתוך הגזע האנושי עצמו. האפשרויות הטכנולוגיות של הגרפיקה הממוחשבת הובילו בשנים האחרונות למבול סרטים שבהם חיות פוטו-ריאליסטיות מדברות כבני אדם (מסרטי "בייב" עד "ספר הג'ונגל") ומשלבות התנהגויות אנושיות. הכיוון ההפוך - בני אדם שהופכים לחיות - הוא בעל פוטנציאל מטריד יותר.
את היסודות המשומשים של "מר תשע נשמות" ניתן לקשור באופן ספציפי לשני סרטים מפוקפקים משנת 2006. ב"לאלף את אבא" טים אלן מזניח את משפחתו והופך לכלב, ב"קליק" אדם סנדלר הוא אב שמזניח את משפחתו ומקבל שלט רחוק קסום ממלאך המוות בגילומו של... כריסטופר ווקן. בשני הסרטים, לאחר שלל שיגועים, הלקח נלמד והמשפחה מאוחדת. אולי בגלל זה קוראים להם סרטים לכל המשפחה כי הם מלמדים את הילדים שרק מעשי קסם או תאונות מוזרות יובילו למשפחה מתפקדת.
שני הסרטים שהוזכרו היו איומים, ו"מר תשע נשמות" כהעלאת גירה תמטית, ממשיך את המסורת. הוא מתחיל במונאטז' של קטעי חתולים מיוטיוב, להזכיר לחובבי החתולים את ההתנהגויות האקסצנטריות והכישורים הפיזיים שאחראים לרוב התעבורה (שאינה פורנו) ברשת. זו אמורה להיות הכנה לקראת התעלולים החתוליים שיוצגו - אבל יש בעיה: תקציב האפקטים החסכוני לא מאפשר יותר מאשר שחזור דיגיטלי כושל שלהם.
מר פאזיפנטס (שמו של החתול שבגופו ברנד כלוא) יכול לעשות דברים שהיצורים האמיתיים לא מסוגלים (כמו כפיפות מתח בכפות חתול) אבל בעשותו אותם הוא נראה כמו פוחלץ מכני. מכירים את ההבדל בין פעלולים מרהיבים שבהם אדם מסכן עצמו בקולנוע לבין האדישות נוכח ערמת פיקסלים שמקפצת מבניין לבניין בלי כל קשר למגבלות הפיזיולוגיה והפיזיקה? ההבדלים המזעריים אותם אנו קולטים בין החי והדיגיטלי הם מקור הפער במידת ההנאה - וזה נכון לחתולים ממש כמו לבני אדם. בארי זוננפלד, במאי שבעברו היו כמה סרטים של הומור חזותי חביב ("משפחת אדמס", "גברים בשחור"), מפגין מידה מפתיעה של רישול מקצועי.
בעיה מהותית יותר היא ש"מר תשע נשמות" לא ממש החליט איזה סרט הוא רוצה להיות - תוצאת עבודתם של חמישה כותבים הדורכים אחד על רגלי השני. יש בו חיבור לא מוצלח בין סרט ילדים ומהלך עלילתי שפרטים רבים בו יכולים, באופן תיאורטי, לעניין רק מבוגרים. ברנד מוצג בתחילת הסרט כיזם נדל"ן ניו יורקי המנסה לבנות את הבניין הגבוה ביותר בחצי הכדור הצפוני, כלומר כגבר בעל בעיית גודל איבר חמורה במיוחד. בסצנת הפתיחה הוא מפגין את עליונות הגברית על בנו מנישואיו הראשונים דיוויד (רובי אמל) בעודו מעז לקפוץ בצניחה חופשית ממטוס, דבר שאותו הבן לא מסוגל לעשות.
מדיסון (שריל היינס), האישה מהנישואים הראשונים, תופיע כדמות משנה עוקצנית עם נטייה לטיפה המרה (אגב, גם מר פאזיפנטס ישתה ויסקי משובח וישתכר. שיהיה לילדים ממה לצחוק). ניתן להתנחם כשנזכרים שבמהלך 2017, היינס תחזור למקומה הראוי כגרושתו של לארי דיוויד בעונה החדשה של "תרגיע".
לתוך עלילת איש העסקים שהופך לחתול נשזרת מזימה עסקית שבה איאן קוקס (מארק קונסאלוס), מנהל בחברה של האב, מנסה לחתור תחת ברנד ולהוציא את החברה להנפקה. התסריטאים חשבו שדיונים על אחוזי שליטה, אינטריגות עסקיות ותעודות בעלות ירתקו במיוחד את הצופים הצעירים. כמו בדיחות הגרושה המרירה, לא לגמרי ברור מי קהל היעד.
המשפחה הנוכחית של ברנד כוללת את אשתו לארה (ג'ניפר גארנר בהופעה מביכה), ובתו הנבונה רבקה (מרינה וייסמן). הבת רוצה חתול כמתנת יום הולדת, וזוכה, בעקבות מעשה הכשף, ליותר זמן מכפי שאי פעם היה לה עם אביה. כשם שהבדיחות לא מצחיקות, כך גם האלמנטים הסנטימנטליים שאמורים לפעול בקו עלילתי מרכזי זה אינם מרגשים. יזם הנדל"ן יהפוך בסופו של דבר לבן אדם בזכות הטרנספורמציה לחתול. מעניין אם זה יעבוד גם במקרה של דונלד טראמפ.
"מר תשע נשמות" (ארצות הברית) - במאי: ברי זוננפלד. שחקנים ראשיים: קווין ספייסי, ג'ניפר גארנר, כריסטופר ווקן, רובי אמל, שריל היינס, מארק קונסאלוס ומרינה וייסמן. אורך הסרט: 87 דקות.
