פנסיה שגויה: עובד ניקיון יקבל 400 אלף שקל
במשך שנתיים הפרישה חברת שמירה לעובד שלה סכום נמוך בטענה שאחד מרכיבי השכר שלו לא מזכה אותו בפנסיה. בית הדין העמיד אותה במקומה
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בחברת "יסעור שירותי שמירה", וקבע שהיא תשלם לו כ-400 אלף שקל, רובם משום שההפרשה לפנסיה שלו לא תאמה את השכר שקיבל בפועל.
לדבריו, בשל כך פנסיית הנכות שהוא מקבל נמוכה משמעותית מהסכום המגיע לו לפי משכורתו האמיתית, והפסדיו מגיעים לכ-300 אלף שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הכפיש את ראש העיר בפייסבוק – ויפצה אותו
- עיריות יחזירו כמיליון שקל ל"קל בנין" שקרסה
- לאומי יפצה: זהות נגנבה לצורך פתיחת חשבון
- כך תממשו את החוק לאחריות על מוצרי חשמל
התובע הועסק בחברה החל ממאי 2011 והוצב באתר השייך לשב"ס כמפקח עבודות ניקיון וגינון. במרס 2013 הסתיימה עבודתו בעקבות ניתוח מעקפים שעבר והתדרדרות מצבו הרפואי. בתביעה שהגיש נגד החברה הוא טען שעבד שישה ימים בשבוע ושולמה לו משכורת חודשית קבועה של כ-7,000 שקל, אך ההפרשות לפנסיה וחישוב הזכויות הסוציאליות נעשו בחסר, על בסיס שכר של 4,300 בלבד.
תביעה
310 אלף שקל לעובדת ניקיון על שעות נוספות
עו"ד רם א. גמליאל
במשך 18 שנה הועסקה מנהלת ניקיון בחברת כוח האדם "איי.אס.אס", אבל לא קיבלה שעות נוספות כי הוגדרה "תפקיד אמון". בית הדין קיבל את תביעתה
הוא הוסיף שפוטר מעבודתו בשל מצבו הרפואי ולכן הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. כמו כן הוא דרש פיצוי על פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ושעות נוספות. בתביעה צוין שהעובד לא קיבל מסמך המפרט את תנאי עבודתו וכי תלושי השכר לא היו מפורטים.
מנגד טענה החברה שמשכורתו של התובע הייתה 4,300 שקל, ורק מדי פעם שולם לו רכיב בשם "הפרש מתקן" בסכום של 2,400 שקל עבור עבודה בימי שישי. לדבריה, היא לא הייתה חייבת להפריש עבור העובד לפנסיה גם על הרכיב הנוסף. החברה הוסיפה שהתובע קיבל שכר "גבוה ביותר" ביחס לעובד ניקיון ולכן אין בסיס לדרישה לשעות נוספות. לדבריה התובע לא פוטר אלא היה זה שבחר להפסיק לעבוד.
תוספת קבועה
אבל השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קיבלה את טענת התובע שלפיה ההפרדה שביצעה הנתבעת בין המשכורת לבין הרכיב הנוסף הייתה מלאכותית, שכן ההפרש המתקן הנוסף שולם לתובע מדי חודש ללא תלות בעבודה בפועל, בחופשות או בימי חג.
מכאן שלא מדובר היה בתוספת המותנית בעבודה חריגה אלא בתוספת קבועה. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי ההפרשות לפנסיה בוצעו בחסר.
עוד נקבע כי עדותו של מנהל החברה ביחס לנסיבות סיום עבודתו של התובע הייתה רוויית סתירות פנימיות. הוכח שהחברה ידעה על מצבו של התובע ובכל זאת בחרה לסיים את יחסי העבודה עמו בזמן ששהה בחופשת מחלה. לפיכך נקבע שהתובע פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת.
השופטת גרשון-יזרעאלי פסקה לתובע פיצוי על אי מסירת הודעה על תנאי עבודה ועל רישום לקוי וחלקי בתלושי השכר, וקיבלה את תביעתו לפדיון חופשה, דמי הבראה ושעות נוספות. בסך הכול נפסקו לטובתו 378,941 שקל בתוספת 25 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד גולן אשטון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שירלי שטרית
- עו"ד שי אבני עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים