באוצר טוענים: לחרדים לא קשה למצוא עבודה
שיעורי האבטלה של גברים חרדים נחתכו בשליש במחצית הראשונה של השנה, כך לפי סקירת האוצר. האבטלה ברבעון השני של 2016 עמדה על 4.8% ושיעור התעסוקה הגיע לרמת שיא של 61%. גידול חד בהיקף המועסקים במשרה מלאה
ירידה חדה בשיעורי האבטלה של גברים חרדים וערבים, כך לפי סקירת שוק התעסוקה של האוצר עבור המחצית הראשונה של 2016. "כיום לא קיים קושי עבור גברים ערבים וחרדים למצוא עבודה, בהשוואה לגברים יהודים לא חרדים, ושיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב גברים אלו (בעיקר בקרב הגברים החרדים), נובע בעיקרו מצד היצע העבודה של הגברים", מסבירים באוצר.
מהסקירה עולה כי שיעור האבטלה ברבעון השני של 2016 עמד על 4.8% ושיעור התעסוקה הגיע לכדי 61.2% - רמת שיא בקנה מידה היסטורי. העלייה בשיעור התעסוקה ברבעון השני הייתה בעיקרה בקרב גברים, מגמה אשר לפי האוצר מנוגדת להתפתחויות שנרשמו בשנים קודמות, בהן התבסס הגידול בשיעור התעסוקה בעיקר על עלייה בשיעור תעסוקה של נשים.
הרמה הגבוהה ביותר בשיעור המועסקים במשרה מלאה מאז משבר הסאב-פריים
העלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה באה לידי ביטוי במגמת עלייה של ממוצע שעות העבודה השבועיות למועסק, אשר הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז משבר הסאב-פריים (2009). כמו כן, השיפור בשיעור המועסקים במשרה מלאה תרם לירידה משמעותית בשיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, אשר הגיע לרמת שפל של כ- 2.5 אחוזים במחצית הראשונה של 2016.
בחינת נתוני שיעור האבטלה לאורך זמן מצביעה על מגמת ירידה בכל המחוזות, אשר בלטה במיוחד במחוז צפון. עם זאת, לפי האוצר, הפער המשמעותי בשיעור האבטלה הקיים בין המחוזות בעלי שיעור ההשתתפות הגבוה (תל אביב ומרכז) ליתר המחוזות נותר בולט, ועמד על כ-2 נקודות אחוז במחצית הראשונה של 2016. באוצר מסבירים כי ייתכן שהפער בשיעורי האבטלה תורם לפער בשיעורי ההשתתפות, כאשר שיעור אבטלה גבוהים יחסית תורמים להחלטה של פרטים להישאר מחוץ לשוק העבודה. האבטלה עשוי לתרום לצמצום הפער בין המחוזות גם בשיעורי ההשתתפות.
החרדים לא יעמדו ביעד של 2020
אולם למרות השיפור בשיעור התעסוקה של החרדים, לפי האוצר שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בגילאי העבודה העיקריים עדיין נמוך משמעותית מיעד התעסוקה שהוגדר לשנת 2020. כך, שיעור התעסוקה של גברים חרדים בגילאים אלו עמד על כ- 52-51 אחוזים במחצית הראשונה של 2016, בעוד שיעד התעסוקה לשנת 2020 עומד על 63 אחוזים. ביתר הקבוצות של האוכלוסייה היהודית, עבורן נקבע יעד תעסוקה, שיעור התעסוקה כיום גבוה מיעד התעסוקה שנקבע לשנת 2020, לרוב אף בפער ניכר.
ביחס לאוכלוסייה הערבית קיים, לפי האוצר, פער ברור בין הגברים הערבים לנשים הערביות. בקרב הגברים הערבים שיעור התעסוקה הנוכחי קרוב ליעד התעסוקה שהוצב לשנת 2020 (בקרב גילאי 64-25) או אף גבוה ממנו (בקרב גילאי 24-20). מנגד, בקרב הנשים שיעור התעסוקה כיום נמוך בכ-10 נקודות אחוז מיעד התעסוקה שהוצב.
מנגד, באוצר מציינים כי הפער בשיעורי האבטלה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית הצטמצם באופן משמעותי, וכמעט נמחק בקרב גברים ערבים. הצטמצמות משמעותית נרשמה גם בקרב גברים חרדים. מנגד, בקרב נשים חרדיות נרשם גידול קל בפער זה.
התפתחות דומה נרשמה גם בקרב נשים ערביות, כאשר הפער הגבוה בשיעורי התעסוקה בין נשים יהודיות לנשים ערביות נובע מהחלטתן של נשים ערביות שלא לצאת לשוק העבודה. לכך ייתכנו מספר הסברים: סיבות תרבותיות, בעיות תחבורה ונגישות למרכזי תעסוקה וקושי במציאת סידור לילדים.
ביחס לנשים החרדיות, הרי שקיימת ירידה בפער בשיעור התעסוקה, אולם הירידה הייתה יכולה להיות מהירה יותר אם הפער בביקוש לעבודתן של נשים חרדיות, ביחס לביקוש לעבודת נשים יהודיות לא חרדיות, היה מצטמצם ולא גדל במעט, עובדה אשר באה לידי ביטוי בפער בשיעורי האבטלה.
לפנייה לכתב/ת 
