30 אלף שקל לעובד זר: "חישוב השכר שגוי"

אחרי שנה שבה הועסק במסעדה בת"א תבע מבקש מקלט מאריתריאה 220 אלף ש' על הפרת זכויות סוציאליות. בית הדין קבע שהוא יסתפק בהרבה פחות

עו"ד שרון בירון מרקוביץ'פורסם: 23.08.16 , 17:56

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש מבקש מקלט מאריתריאה נגד מסעדה שבה עבד בתל אביב בטענה שהפרה את זכויותיו הסוציאליות. השופטת אריאלה גילצר-כץ אמנם מתחה ביקורת על הליקויים בתלושי המשכורת שניתנו לו, אך במקום 220 אלף שקל כפי שדרש – הוא ייאלץ להסתפק בכ-30 אלף שקל בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע שימש כעובד ניקיון ומטבח במסעדה שפעלה במשך כשנה בין 2013 ל-2014 ברחוב ברנר 2. בתביעה שהגיש נגד בעלת המקום חצי שנה לאחר מכן הוא טען שפוטר, ודרש פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, דמי חגים ועוד. לדבריו המסעדה מעולם לא מסרה לו הודעה על תנאי עבודתו, ולא שולם לו שכר עבור שעות נוספות. הוא הוסיף שלא קיבל דמי הבראה או דמי חגים אף שעבד בהם.

תביעה

"מנורה" סירבה לשלם פנסיה לאלמנת עובד זר

עו"ד אמיר שושני

אזרח ניגרי שעבד באילת מת כמה חודשים אחרי שפוטר. מאחר שלא עודכנה בחובה להמשיך להפריש תגמולים, נתקלה אשתו בהתנגדות המבטחת

"מנורה" סירבה לשלם פנסיה לאלמנת עובד זר

מנגד טענה בעלת המסעדה שבמועד קבלת התובע לעבודה הוסברו לו תנאי העבודה במפורש. נאמר לו שיעבוד שישה ימים בשבוע, תשע שעות במשמרת, ושיהיה זכאי להפסקה של שעה ביום. היא הוסיפה שהוא השתכר שכר מינימום וקיבל את מלוא השכר המגיע לו כולל שעות נוספות ככל שעבד בהן.

במקביל הכחישה בעלת המסעדה שהתובע פוטר. לטענתה, בחודש האחרון הוא פשוט לא התייצב לעבודה במשך שבוע מבלי להודיע, ועד שחזר היא כבר הספיקה למצוא עובד אחר. בנסיבות אלה, הסבירה, התובע למעשה התפטר מרצונו.

אבל השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ עיינה בתלושי השכר של התובע וקבעה כי הם לא נערכו כדין. היא ציינה שכשמדובר בעובד שעתי, המעסיקה מחויבת לרשום בתלושי השכר את השכר השעתי ואת שעות העבודה בפועל, ואילו במקרה זה השכר היה מקשה אחת. למעשה, מהאופן שבו נערכו התלושים עלה שהיו מקרים שבהם התובע קיבל פחות משכר מינימום תמורת שעות נוספות.

"ניסיונה של הנתבעת ליתן הסברים לדרך חישוב השכר לא צלח שכן לא הייתה התאמה בין מכפלת השעות בשכר המינימום למשכורתו של התובע", נכתב בפסק הדין. בהתאם לכך החליטה השופטת שלפי חוק הגנת השכר מגיע לתובע תשלום על שעות נוספות בקיזוז ההפסקות שלקח. היא גם קיבלה את טענת התובע כי פדיון דמי החופשה במהלך תקופת העבודה לא היה חוקי, וכי התובע זכאי לדמי חגים.

עם זאת, השופטת דחתה את רכיב פיצויי הפיטורים לאחר שמצאה שהתובע הציג בפניה גרסאות סותרות ליום פיטוריו. מהעדויות עלה כי הוא החליט לא להגיע במשך כמה ימים לעבודה בשל שביתה שבה היה אמור להשתתף, ולא טרח לעדכן על כך את בעלת המסעדה.

מאחר שהתובע נטל חופשה ללא אישור, הנתבעת לא הייתה מחויבת להחזירו לעבודה ברגע שמצאה עובד אחר ולפיכך אינו זכאי לפיצויים על פיטוריו (הוא כן יקבל את כספי הפיצויים שהופרשו לקרן הפנסיה בהתאם לחוק החדש).

בסופו של דבר התביעה התקבלה בחלקה הקטן בלבד, ולמרות המחדל בתלושי השכר הנתבעת חויבה לשלם לעובד לשעבר כ-24 אלף שקל בתוספת 6,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.