לא טרור, כלכלה. א-סיסי מחפש גלגל הצלה
רושם הישגים במלחמה בטרור, אבל מצב הכיס מעניין יותר את האזרחים: שלוש שנים חלפו מאז עלה הגנרל לשלטון במצרים והוא עדיין לא מצליח להתמודד עם המשימה הקשה ביותר הניצבת בפניו: הצלת הכלכלה
מנהיג מצרים הקים פרויקטים גדולים, חפר את תעלת סואץ, בנה עיר חדשה ומודרנית ממערב לקהיר וגם באלכסנדריה וערך רפורמות בחינוך ובתחבורה. למרות הצלחותיו שקעה מצרים בחובות אדירים שהביאו בסופו של דבר להדחתו בלחץ המעצמות. זהו סיפורו של איסמאעיל פאשא, ששלט במצרים בשנים 1892-1863. זהו גם הסיוט הגדול של הנשיא המצרי הנוכחי עבד אל-פתאח א-סיסי, שממנו עליו להימנע בכל מחיר.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
שלוש שנים חלפו מאז עלה א-סיסי לשלטון במצרים ועדיין יש תחושה שהוא נמצא בתקופת ניסיון. הנשיא שנלחם בטרור האיסלאמי ומתאמץ להשרות יציבות באזור עדיין לא מצליח להתמודד עם המשימה הקשה ביותר הניצבת בפניו: הצלת הכלכלה. אם יצליח הנשיא המצרי להוזיל את מחירי המזון לעניים, להקל על הצעירים לקנות דירה ולהשיג עבודה למובטלים, יסלחו לו על טעויותיו ואפילו על רמיסת זכויות האזרח. בטורקיה זוכה הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להערצה בזכות הצמיחה הכלכלית שהביא לארצו. במדינות המפרץ, האוכלוסיות תומכות במלכים ובנסיכים עריצים בזכות הנפט. בשנה האחרונה החליט א-סיסי להמר על הכול ולהשקיע במה שיש למצרים בשפע - שטחי מדבר ריקים. הוא משקיע מיליארדים בבניית ערים חדשות, כולל בירה אדמיניסטרטיבית חדשה. האם כך יציל את כלכלת מצרים?
כסף פוליטי
אחרי הבחירות במצרים ב-2012, שבהם נבחר איש "האחים המוסלמים" מוחמד מורסי, נרתמו שלוש מדינות - קטאר, טורקיה ולוב - להעניק סיוע למצרים על מנת לחזק את שלטון התנועה האיסלאמית. אולם אחרי ההפיכה הצבאית בקיץ 2013, שבה עלה לשלטון שר ההגנה הגנרל א-סיסי, הופסק הסיוע ממדינות אלה. לפגיעה הכלכלית במשטר א-סיסי הצטרפו גם ארצות הברית והאיחוד האירופי, שהפסיקו זמנית את הסיוע למדינה הערבית בשל מה שהגדירו כפגיעה בדמוקרטיה וזכויות האזרח. מנגד, רק שבועיים אחרי עליית א-סיסי לשלטון הבטיחו סעודיה, איחוד האמירויות וכוויית, הרואות ב"אחים המוסלמים" איום אזורי, סיוע של כמה מיליארדי דולרים לקהיר.
מצב קשה ביותר
הרחוב המצרי שרוי כיום במצוקה כלכלית גדולה. הפער בין העשירים לבין העניים הולך ומתרחב, ערך המטבע יורד ומחירי המוצרים עולים.
אין ספק שהקופה המצרית התרוקנה באופן ניכר אחרי מהפכת 2011 והפיכת 2013 והתגברות הטרור, ירידת התיירות, בריחת המשקיעים וקריסת הבורסה. בשל הירידה המתמדת בערך הנפט, רבות מההבטחות של מדינות המפרץ לסייע למצרים לא קוימו. החוב הלאומי, הגרעון בתקציב והאבטלה (12 אחוזים) במגמת עלייה, וערך הלירה המצרית ירד לשפל של כל הזמנים (12 גניה לדולר). האינפלציה הגיעה ל-14 אחוזים וכרבע מהאוכלוסייה המונה 90 מיליון תושבים במצב של עוני ובערות. הפקת אנרגיה גרעינית יכולה בהחלט לסייע ליצירת אנרגיה, אך עדיין אין מספיק תקציב להקמת כורים. קרן המטבע הבינלאומית הביעה באחרונה את נכונותה להעניק למצרים הלוואה משמעותית של 12 מיליארד דולר. בכך ניתן איתות למשקיעים כי המשק המצרי עדיין יכול להתאושש.
היסטוריית הערים החדשות
ההיגיון בפרויקטים החדשים הוא שבניית ערים תעורר את משק הנדל"ן והבנייה ותיצור שוק עבודה. הבנייה גם תעודד קניית קרקעות והבתים החדשים יפתרו את בעיית משבר הדיור והצפיפות. כל אלה אמורים להביא לצמיחה כלכלית.
רעיון הקמת ערים חדשות במדבר אינו חדש. בשנות ה-80 הקים הנשיא המצרי חוסני מובארק 28 יישובים בקרבתם של ערים קיימות. המטרה הייתה להוריד את הצפיפות, למשוך את האוכלוסייה והתעשייה לכיוון המדבר ולהרחיקם מהנילוס ומהאזורים החקלאיים. למרבה הצער, מטרה זו מעולם לא הצליחה ואכלוס היישובים החדשים הגיע מקסימום לעשרה אחוזים ממה שתוכנן מלכתחילה. גם הפרויקטים של הדיור המוזל נכשלו ברובם, כי רוב העניים לא יכלו להרשות לעצמם לקנות או לשכור את הדירות המוזלות בערים החדשות וגם לא יכלו לעמוד בהוצאות הנסיעה למקומות העבודה לערים השכנות. רבות מהשכונות החדשות לא תוכננו כראוי עם מעט מדי בתי ספר והיעדר שירותים מספיקים לאזרח.
מנופי כלכלה נוספים: גז, תיירות ומעבר סואץ
בקיץ אשתקד גילתה חברה איטלקית מאגר אדיר של גז בשטח הטריטוריאלי של מצרים מול אלכסנדריה. מחקרים כלכליים בארה"ב מבשרים את הפיכתה של מצרים למעצמת גז אזורית עד לשנת 2020.
מצרים הייתה אמורה להיות גן עדן תיירותי בשל הימצאותם של שרידי הפרעונים לאורך הנילוס. בנוסף, יש במצרים אוצרות אדריכליים מתקופות מאוחרות יותר, אך אין למדינה תקציב לתחזק אותם. התיירות המצרית במצב קשה באופן כללי מאז המהפכה שהפילה את מובארק וההפיכה שהפילה את מורסי בשל חוסר היציבות והטרור, ובמיוחד מאז הפלת המטוס הרוסי בסיני באוקטובר שעבר. הטרור האיסלאמי הוא ללא ספק האויב המרכזי של התיירות ובתחום זה אין ספק כי א-סיסי ריכז מאמצים רבים. באחרונה נראו ניצני שינוי כשמדינות באירופה הביעו את נכונותן לחדש את זרם הטיסות לשארם א-שייח, בראשן גרמניה, הולנד, פולין וסלובקיה.
הערים החדשות של א-סיסי
בשנה שעברה הודיע א-סיסי על בנייתן של ערים חדשות ובהן בירה מנהלתית חדשה. א-סיסי הורה לתכנן כראוי את הערים על פי אמות מידה מודרניות ובאופן מתוכנן כדי לא לחזור על טעויות העבר. הוא הבטיח כי יבנה גם בסעיד, אזור הדרום שהוזנח שנים רבות. לפי הצהרות שר הבינוי, במהלך 2017 ייבנו 600 אלף יחידות דיור לאוכלוסיות מעוטות יכולת. בחלק מהערים החדשות ייעשה שימוש באנרגיית שמש כמקור אנרגיה. חמש ערים חדשות יוקמו בתקופה הקרובה לאורך הנילוס מצפון לדרום. לפי התוכניות, בערים אלה יווצרו עשרות אלף מקומות עבודה ויימכרו דירות במחירים ברי השגה.
במרס 2015 הצהיר שר השיכון המצרי מוצטפא מדבולי על הקמת הבירה המנהלתית החדשה מזרחית לקהיר. לפי התכנון, עד 2020 יועברו הפרלמנט, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות אליה. הבירה החדשה אמורה לאכלס לא פחות מחמישה מיליון תושבים על פני 700 קמ"ר. בסיס של חיל האוויר המצרי במקום יוסב לשדה תעופה בינלאומי חדש. לפי התוכנית, מהבירה החדשה תהיה תחבורה מתקדמת לקהיר הישנה.
תקווה חדשה
לפני כ-1,300 שנה כשהוקמה פוסטאט (קהיר העתיקה), היא הייתה בירה מפוארת של מחוז מצרים באימפריה המוסלמית למשך 500 שנה. במהלך התקופה היא הפכה לעיר מלוכלכת, מוזנחת וצפופה. במאה ה-10 קמה במצרים השושלת הפאטמית תחת זהות שיעית איסמעאילית חדשה. הפאטמים הקימו צפונית לפוסטאט עיר חדשה בשם "אל-קאהרה", היא קהיר של ימינו, צפונית לפוסטאט. לשם הועברו מוסדות החליף השיעי. קהיר, שחזרה מאוחר יותר לחיק האיסלאם הסוני, פרחה, ואילו פוסטאט הפכה לפרבר עני ומוזנח. יש להניח כי זה מה שיקרה עכשיו עם "קהיר החדשה".
קהיר תהיה עיר העניים ובעלי היכולת יעברו לערים החדשות.
הקמת בירה חדשה מסמלת ראשיתה של תקופה חדשה עם תקוות חדשות. ניתן להביע אופטימיות זהירה אם לוקחים בחשבון את שילובם של הפרויקטים של א-סיסי: שיקום דרום סיני, תעלת סואץ המחודשת, הערים החדשות והפרויקטים המשותפים עם סעודיה. המכשולים של א-סיסי אינם רק כלכליים וביטחוניים. על משרד החינוך במדינה הערבית להילחם במצב הבערות הקשה ולשלב את מוסדות הדת בתכנון המשפחה והגבלת הילודה. הצלחת התוכנית הכלכלית של א-סיסי הכרחית ליציבות האזור. "האחים המוסלמים" רק מחכים שייכשל על מנת לתפוס חזרה את השלטון. ההשלכות ליחסי מצרים-ישראל ברורות.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
