גבר חויב לחלוק רכוש עם ילדי זוגתו המנוחה

על הדירה והמכונית של בני הזוג שילם הגבר לבדו, אבל לאחר מות האישה טענו ילדיה מנישואים קודמים: מגיעה לנו מחצית כיורשים. השופטת הסכימה

עו"ד ורדה חקלאיפורסם: 29.08.16 , 21:06

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קבע לאחרונה כי ילדיה של אישה שהלכה לעולמה זכאים למחצית מהזכויות בדירה ובמכונית של מי שהיה בן זוגה בשנים האחרונות לחייה. השופטת אבירה אשקלוני קבעה כי אף שהנכסים מומנו מכיסו של הגבר, הוכח שהייתה "כוונת שיתוף" במערכת היחסים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני מותה ב-2010 התגוררה האישה עם בן זוגה ובנם המשותף בבית שנרשם על הגבר בלבד. לאחר שנפטרה דרשו ילדיה מבעלה לשעבר חצי מהבית ומהמכונית שבה השתמשה – גם היא רשומה על שם של הבן הזוג בלבד.

תביעה

שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"

עו"ד אלינור ליבוביץ'

החלטה חריגה במשפט סמים: ידוע בציבור לא חייב להעיד נגד זוגתו. המשמעות: ביהמ"ש מבין שב-2015 בני זוג הם לא רק אלה שהתחתנו כדת וכדין

שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"

בתביעה שהגישו טענו שאמם הייתה הידועה בציבור של בן הזוג ולכן זכאית למחצית מנכסיו, וכעת הם זכאים להם כיורשיה. לדבריהם מערכת היחסים הארוכה הצביעה על כוונה הדדית לשיתוף הרכוש האחד עם השנייה, במיוחד לנוכח העובדה שהם מעולם לא חתמו על הסכם ממון.

בן הזוג טען מנגד שבינו לבין זוגתו המנוחה סוכם בעל פה על הפרדת רכוש. לדבריו, העובדה שגרו יחד בביתו לא מעידה על כך שראו בו נכס משותף, אלא רק על רצונם לגדל בו את בנם. לטענתו שהוא זה שנטל את המשכנתה על הבית, ושכל הלוואה שזוגתו העניקה לו הוחזרה לה במלואה.

השופטת אבירה אשקלוני קבעה כי אין מחלוקת שבני הזוג היו "ידועים בציבור", שבחרו לקשור זה בזו את חייהם ולנהל חיים משותפים מבלי להתחתן. ואולם, הגדרת בני זוג כידועים בציבור, בניגוד לזוג נשוי, לא מוכיחה כשלעצמה שהנכסים שלהם היו משותפים.

על מנת לבחון להכריע צריך לבחון אם הייתה להם "כוונת שיתוף", וזאת נבדקת על פי כמה פרמטרים, כמו אורך הקשר, מידת השיתוף בהכנסות, עיתוי רכישת הנכסים והקמת משפחה. במקרה זה, ציינה השופטת, בין בני הזוג שררה מערכת יחסים זוגית ארוכה ושיתופית.

"המנוחה הייתה בטוחה מספיק בקשר הזוגי ובשיתוף בין הצדדים, עד כי לא נזקקה לאקט נישואים פורמאלי להוכחת הקשר הזוגי ולהולדת בנם המשותף וכך לא נזקקה לרישום מחצית הזכויות בבית על שמה, כדי לראות עצמה כשותפה מלאה", נכתב בפסק הדין.

השופטת אשקלוני התרשמה שהמנוחה הייתה אישה דומיננטית, שסייעה רבות בבניית הבית, וניהלה ביד רמה את ענייניהם הכספיים של בני הזוג. כחיזוק למסקנתה היא ציינה את העובדה שהנתבע עצמו לא נקט כל פעולה רשמית המעידה על רצונו להפריד את רכושו מזה של המנוחה.

לפיכך, השופטת קבעה שהנתבע והמנוחה היו בעלי זכויות שוות בבית ובמכונית, כך שהילדים מנישואיה יוכלו להירשם כבעלים במקומה ולקבל כספים עבור הרכב שנמכר.