עברתם אירוע מוחי? כך תפחיתו הסיכון לאירוע חוזר
30-50 אחוז מהאנשים ששרדו אירוע מוחי ראשון, כמו שעבר הנשיא לשעבר שמעון פרס, יעברו אירוע שני במהלך השנה הראשונה, כשהאירועים הבאים צפויים להיות בעלי פגיעה קשה יותר בגוף. האם ניתן למנוע הישנות של אירוע מוחי ומה צריך לעשות כדי לשקם את הגוף?
בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל
פרס לא לבד: בישראל מתרחשים כ-15 אלף מקרים של אירועים מוחיים מדי שנה. על פי הערכות, בין 30-50 אחוז מהאנשים ששרדו אירוע מוחי ראשון, יעברו אירוע שני במהלך השנה הראשונה. זאת כאשר שבץ חוזר צפוי להיות בעל פגיעה קשה אף יותר על מערכות הגוף מזה הראשון.
קראו עוד
השבץ של פרס: מה הסיכוי שייצא מזה?
למיון תוך 3 שעות: איך מזהים שבץ מוחי – ומה עושים
לא תמיד תדעו שהוא תוקף: הכל על שבץ מוחי
צילומי הרפואה המדהימים: כך נראה שבץ מוחי?
מהו אירוע מוחי?
אירוע מוחי (שבץ) נגרם כתוצאה מהפסקה או הפחתה של זרימת דם בעורקי המוח, האזור המוחי שסובל מירידת הספקת חמצן נפגע ומאבד מיכולותיו, מה שעלול להוביל לפגיעה בתפקודי הגוף השונים.
כאשר אדם שורד שבץ מוחי, הוא לומד להעריך באמת את הגוף עמו נולד – את היכולת המופלאה ללכת בקלות, לדבר באופן שוטף, להניע את האצבעות, להתלבש, לצייר או להתאפר – אין ספור של פעולות פשוטות ואינטגרליות שרובנו כלל לא מעריכים או נותנים עליהם את הדעת.
לאחר אירוע מוחי, המשתקם עלול לגלות כי רגליו נוקשות וכבדות, שידו כפופה וצמודה לחזה, או שהדיבור קשה יותר לביצוע ומפסיק להיות שוטף.
אדם העובר שבץ כנראה ולעולם לא יחזור לחייו הקודמים, וגופו ישתנה לחלוטין. פעילות שאנו לא נותנים לה את הדעת בחיי היום יום שלנו, הופכת לאתגר שלא תמיד ניתן לצליחה עבור משוקמי שבץ מוחי – זוהי המציאות עמה צריכים להתמודד משתקמים משבץ מוחי. החיים החדשים אחרי שבץ הופכים את המשוקמים לחסרי בטחון מוחלט כאשר כל בעיה ולו הקטנה ביותר מעלה את החשש בקרבם – שמא הם עוברים אירוע מוחי נוסף.
כל סחרחורת, כל נוקשות פתאומית ביד שלא מאפשרת תזוזה, מבהילה נורא ומעודדת את המשוקם לעצור את חייו ולהימנע מתזוזה. הבעיה שהפחד המתמיד מחזרת השבץ מונעת מהמשתקם מלהתמיד בפעילות גופנית ומתזוזה מתמדת, שהם המפתח להצלחת השיקום ולמניעת חזרת השבץ המוחי.
מה לעשות עוד לפני תהליך השיקום?
שיקום לאחר אירוע מוחי מושפע בראש ובראשונה מהימים הראשונים שלאחר החזרה להכרה בבית החולים. המוח האנושי הוא איבר גמיש מאוד ובעל יכולת התאוששות גבוהה, מצד שני הוא איבר "עצלן", שאם נותנים לו לנוח יותר מידי הגוף שלנו גם יתרגל לכך, ויתקשה יותר לאחר מכן לחזור לפעילות. לכן הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות לאחר חזרת החולה להכרה היא להפעיל אותו ככל הניתן.
בני המשפחה של החולה הם המפתח להחזרתו של החולה לתפקוד זהה ככל הניתן לתפקודו טרום האירוע המוחי. המלצתי היא לגרות אותו לדבר איתנו כמה שיותר, להשמיע לו מוזיקה, להציע לו לשחק במשחקי מחשב, סודוקה או שח-מט. תתפלאו לגלות שזקנים נהנים ממשחקי מחשב לא פחות מהצעירים. אל תאפשרו לו לרחם על עצמו, הפכו את הסביבה שלו לאופטימית ומעודדת תנועה ככל האפשר.
אם האדם יכול לאכול או ללכת בכוחות עצמו, אז אפשרו לו לעשות זאת, עודדו אותו להתרומם מהמיטה וללכת לקצה החדר, ובחזרה למיטה. אל תתעקשו על להאכיל אותו, עם כל האהבה והדאגה שלכם אליו, גם אם זה קשה – תתעקשו לעודד אותו לאכול בכוחות עצמו, ככל שזה מתאפשר, זו הדרך הטובה ביותר לחזרתו לתפקוד מלא ככל הניתן. הדבר החמור ביותר שניתן לעשות בשלב הזה הוא לעודד את החולה לשכב ללא תזוזה. בהמשך תגלו כמה שהסטטיות התנועתית תפגע בהחלמתו וחזרתו לשגרה מיטבית.
מה לעשות כדי להימנע משבץ חוזר בתהליך השיקום?
תהליך השיקום מחולק לשניים – שיקום בבית החולים ושיקום בקהילה (עם המשפחה והקרובים). האחריות על המטופל בזמן האשפוז היא כמובן על הצוות הרפואי, אבל ברגע שהמטופל חוזר לביתו, האחריות עוברת אליו ועל בני משפחתו, והאופן שבו יבחר לחיות את חייו היא שתקבע את הצלחתו לחזור לשגרת חיים מיטבית.
לצערנו, אין שום תרופה שמחזירה את המשתקם לאיתנו – המפתח להצלחה במקרה הזה היא באמצעות פעילות גופנית. החיים בעקבות אירוע מוחי קשים, החולים מתקשים בתפקוד יומיומי או ביציאה מהבית, באופן טבעי זה מוביל לכך שרבים חווים דכאון וקושי פיזי לחזור לשגרת פעילות סדירה.
פעילות יומיומית שלכל אחד מאיתנו נתפשת כמובנת מאליה - הליכה ברחוב, עלייה במדרגות להתקלח, הן עבור המשתקמים מאירוע מוחי, משימות קשות עד בלתי אפשריות. ההמלצה לדבוק בפעילות גופנית נתפשת אולי כטריוויאלית, אך הפנמתה קריטית להצלחת השיקום. על מנת באמת להצליח להחזיר את מסלול החיים לשגרה, עליכם להתמיד בפעילות גופנית מידי יום למשך כל חייכם.
מדריך:
המלצות לפעילות גופנית אחרי שבץ מוחי:
בחרו את הפעילות האירובית המועדפת עליכם והתמידו בה. על הפעילות להיות כזו שמאמצת את הלב והריאות כמו רכיבה על אופניים, הליכה מהירה או שחייה. יש להדגיש כי הליכה כפעילות גופנית מומלצת רק למי שאינו נפגע באופן משמעותי ברגליו. עבור משתקם שסובל משיתוק ברגל, ההליכה למרחקים אינה מומלצת, מאחר והרגל שאינה מתפקדת באופן מלא עלולה להקשות על ההליכה וכך לתסכל את המשתקם עד לוויתור עצמי.
לצד פעילות גופנית, חשוב שהמשתקם יזין את יומו בפעילות מנטלית לשעות הפנאי. שימו דגש על פעילות חווייתית כמו שח-מט, קריאה, או עיסוק במחשב. מלאו את חייכם בפעילות חברתית, הצטרפו למועדון קהילתי, התנדבו – החזירו את המשמעות לחייכם, ועזרו לעצמכם למצוא סיבות לקום מהמיטה בבוקר.
שיקום היד:
אירוע מוחי שתוקף צד אחד של המוח משפיע בהתאם על צד אחד, הנגדי של הגוף. כאשר אחת הידיים משותקת היא עלולה להיות במנח כפוף וצמוד חזה. עם חיזוק היד יש לשים דגש על מיומנות התנועה, ולא על חוזק השריר, לכן לא מומלץ לבצע תרגילי כוח על ידי הרמת משקולות. לחילופין, מומלץ לבצע תרגילי תנועה עדינים של אצבעות וכף היד.
תרגיל מומלץ: יש ליישר באופן איטי את היד הכפופה, וכן את כף היד הקפוצה. התרגיל מפחית את המתח הקיים ומקל על הכאב. מומלץ לבצע את התרגיל בצורה סדורה מידי יום לפי מידת היכולת.
טיפ: אמצו את משחקי הלגו והפאזל של ילדיכם או של הנכדים, משחקים פשוטים אלו מצויינים לחיזוק תנועות היד והאצבעות ולשיפור התנועה המוטורית העדינה. לחילופין, בצעו תרגילים להנעת אצבעות הידיים: הקלדה מהירה, כתיבה וציור. התרגול מגרה את המוח וכך מאפשר את החזרת המיומנויות טרום האירוע.
שיקום הרגל:
אירוע מוחי עלול לפגוע ביכולת ללכת מ-2 סיבות: שרירים חלשים או מתח שרירים גבוה שמקשה על הנעת הרגל.
מטרת התרגילים היא להחזיר למשתקם את היכולות הבסיסיות - לעמוד יציב, ללכת או לעלות במדרגות.
תרגילים מומלצים:
1. התיישבו על משטח נוח, יישרו את הברך לפנים והרימו את הרגל מעלה כאשר הרגל מתוחה במנח פוינט. בצעו את הפעולה מספר פעמים לפי היכולת האישית, אך בצעו אותה פעם אחת בלבד ביום. בהמשך ובמידה והתרגיל קל מידי, תוכלו להצמיד משקולת לרגל לפני ביצוע התרגיל.
2. הניחו את החלק הקדמי של כף הרגל על מדרגה, כך שהעקב מצוי באוויר. הורדת העקב מטה בהדרגה ובאטיות תיצור מתח על שרירי השוק ותסייע בהורדת הטונוס ברגל. מומלץ לבצע את התרגיל שלוש פעמים ביום.
התרגילים המובאים הנם תרגילי שיקום כלליים בלבד. על כל מטופל שיקומי להתייעץ באופן פרטני עם המטפל המקצועי בתחום, על מנת להתאים את התרגול הגופני למצבו הרפואי והתפקודי.
הכותב הוא יו"ר איגוד השיקום בהסתדרות הרפואית
הכתבה מוגשת בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל
מהם סימני האזהרה בשבץ מוחי
בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל
לפנייה לכתב/ת 
