כך עיקל ביטוח לאומי חשבון בנק של זוג בחו"ל

ישראלים החיים בארה"ב גילו שחוב ישן של 65 אלף ש', שעליו לא ידעו, גרם לעיקול חשבון בארץ. הם פנו לביהמ"ש שביטל את החוב בטענה לעיכוב לא מוצדק

עו"ד פאני יהלוםפורסם: 29.09.16 , 22:22

בית הדין לעבודה בתל אביב ביטל לאחרונה חוב של 65 אלף שקל שדרש הביטוח הלאומי מזוג ישראלים החיים בחו"ל, משום שלפני יותר מעשור שילם להם קצבאות ילדים שלא הגיעו להם. הסוגיה הגיעה לבית הדין מאחר שהביטוח הלאומי עיקל חשבון בנק שהשאירו בני הזוג בארץ, והם בתגובה תבעו את המוסד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג חיו בארץ עד 1995 ואז עברו לארצות הברית. ב-2013 הטיל ביטוח לאומי את העיקול על חשבונם בטענה שבשנים 2002-1995 שולמו להם קצבאות ילדים אף שלא היו זכאים להן כתושבי חוץ. אחרי שפניות בני הזוג להסרתו לא עזרו, הם הגישו את התביעה בבית הדין.

תביעה

כך עוקל חשבון בנק בגלל רשלנות ביטוח לאומי

עו"ד חיה אביסרור-שמעוני

דרישות תשלום שיועדו לתושב חולון נשלחו משום מה לכתובת ישנה שלו בירושלים. אחרי שלא שולמו, מיהר המוסד להפעיל את הצעד הקיצוני: העיקול

כך עוקל חשבון בנק בגלל רשלנות ביטוח לאומי

טענתם המרכזית הייתה שדרישת החוב התיישנה ושחל שיהוי כבד בהתנהלות המוסד, ש"התעורר" שנים אחרי שהקצבאות לכאורה שולמו להם. לדבריהם, מבירור עם הביטוח הלאומי עלה שנשלח אליהם מכתב דרישה אחד ויחיד, ב-2004, וגם זאת לכתובת ישנה שבה גרו רק עד 1993. הם הוסיפו שמכיוון שחלפו כל כך הרבה שנים, אין באפשרותם לבדוק ברישומי הבנק שלהם אם אכן קיבלו את הקצבאות.

מנגד הגיש ביטוח לאומי תדפיס ובו פירוט של התשלומים ששולמו לתובעים, וטען שאין התיישנות על תביעותיו נגד אזרחים ששולמו להם גמלאות ביתר.

השופט דורי ספיבק הסביר כי אכן ב-2015 ניתן בבית הדין הארצי פסק דין עקרוני שקבע כי אין התיישנות על חובות של אזרחים ששולמה להם גמלה ביתר (הלכת חג'ג'). יחד עם זאת, נפסק שחלים על הביטוח הלאומי עקרונות השיהוי המנהלי שלפיהם יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם המוסד השתהה בגביית החוב באופן שמצדיק את ביטולו.

לדברי השופט, ב-2004 היה בידי הביטוח הלאומי כל המידע הדרוש כדי להגיע למסקנה ששולמו לתובעים קצבאות שלא הגיעו להם, אך בשנים שחלפו מאז לא עשה פעולה כלשהי כדי לנסות לאתר אותם.

עוד נקבע כי הביטוח הלאומי לא סיפק הסבר, "ולו חלקי או דחוק", מדוע העיקול הוטל לאחר שחלפו תשע שנים מהודעת התשלום. זאת במיוחד כשמגורי התובעים בחו"ל לא מנעו את גביית החוב, שכן לכל אורך השנים היה להם חשבון בנק בארץ.

"בהעדר כל הסבר מדוע לפתע, כמו רעם ביום בהיר, הוטל עיקול על חשבונם דווקא בשנת 2013, ברור לנו שעצם הטלות מהווה פגיעה משמעותית באינטרס ההסתמכות שלהם", נכתב בפסק הדין.

לפיכך קיבל השופט ספיבק את התביעה וקבע כי בשל השיהוי בפעולות הביטוח הלאומי הוא לא רשאי לגבות מהתובעים את החוב. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,500 שקל.