על קבר אביה: הבת אמרה "קדיש" בנוסח ליברלי

על קבר אביהם נפרדו שלושת ילדיו של שמעון פרס באמירת "קדיש" – התפילה הנאמרת בשיאו של הטקס. לשני הבנים, יוני וחמי פרס, הצטרפה גם הבת הבכורה, פרופ' צביה (ציקי) ולדן, שאמרה את התפילה בנוסח הרפורמי.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

על המילים: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן", הוסיפה ולדן: "הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ועל כל בני האדם" (ובחלק מהקהילות אומרים: "ועל כל יושבי תבל").

אחרי חמישה עשורים, הרב ישראל מאיר לאו נפרד מ"האיש שאהב, ורצה אהבה"

• נפרדים מפרס בשיר: יהורם גאון ואברהם פריד על במה אחת
  

ולדן ובן זוגה, רפי, הם חברי הקהילה הרפורמית "בית דניאל" בתל אביב, וחברי המועצה הציבורית של התנועה בארץ. הרב ריק ג׳ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב והרב ניר ברקין שהשתתפו בהלוויה ובטקס הקבורה, אמרו כי "הקדיש המרגש שנישא על ידי שלושת ילדיו ובכללם בתו, צביה ולדן, תואם את תפיסתו של הנשיא פרס על הכללת כל שדרות העם תחת מטרייה משותפת ושוות זכויות".

הם הוסיפו כי "התוספת 'על כל בני אדם' מבטאת את המורשת של פרס ואת רצונו וחלומו לשלום לא רק על ישראל, אלא על כל יושבי תבל".

"היית אדם חפץ חיים"

במהלך הטקס סיפרו ילדיו של מי שהיה הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, על קירבתו ליהדות והחיבה שרחש למסורת. "לא שכחת להיות יהודי. מבטיח שלא אשכח גם אני", אמר בנו, חמי פרס. ולדן עצמה סיפרה על ערבי השבת שעשו יחד, כשאביה הראשון לקום לקידוש. היית אדם חפץ חיים, ספדה לו, והתגברת כארי.

בראיון שהעניקה ל-ynet לפני חמש שנים, לאחר פטירת אמה סוניה, סיפרה ולדן: "כשאמי נפטרה אמרתי קדיש על קברה ושמתי לב שהדבר צוין כמעט בכל הדיווחים העיתונאיים לאחר מכן. אני יודעת ארמית וקראתי בקול רם, וכנראה שהיה בזה משהו לא שגרתי".

"בעיניי, כל מה שגבר יכול לעשות גם אישה יכולה, כל עוד זה לא תלוי בהבדלים ביולוגיים", הוסיפה. "אבל כשאני מדברת על הקדיש ועל האבל שלי - אין בכך מחאה פמיניסטית, אלא מעשה מובן מאליו".

"שומעים אותו אינסוף פעמים כשאנשים ממלמלים אותו - אז הוא מוכר", היא מסבירה, "אבל הוא מנוכר כי לא מבינים את המשמעות. בחלק מהמקרים זה טוב, כי למעשה יש בקדיש פן של 'צידוק הדין', של השלמה עם המציאות ועם המוות, ללא שאלות".

ולדן: חיבור שוויני לקהילה

אחרי פטירת האם אמרה כי כאישה שאינה דתייה, קשה לה "להתחבר" לאלמנט של צידוק הדין באופן מוחלט: "נכון שיש משהו שמעבר לכוחותיי ושאני יכולה בהחלט להתנחם בכך שאמי זכתה למיתה יפה (מות צדיקים), אך אני מעדיפה לעקר את הקדיש מהרכיב הזה של צידוק הדין".

עם זאת, בהלוויית אביה היום, אמרה ולדן את נוסח "קדיש היתום" המלא. את התפילה בארמית סיפרה בעבר כי היא מעדיפה לראות כחלק מציר קהילתי. לדבריה, במשך שנים לא תמהה על כך שהקדיש נאמר רק על-ידי גברים - עד שקראה את סיפורה של הנרייטה סאלד, שהיו לה אחיות בלבד, והתעקשה לומר קדיש. סאלד הסבירה כי אמירת התפילה מסמלת בעיניה את היותה חלק מהעם היהודי - וזו התחושה שמפעמת גם בוולדן.

ולדן נתלתה במאמר שכתבה הרבנית מלכה פיוטרקובסקי על אמירת "קדיש" בידי יתומה, שם הוסבר כי אין בכך איסור הלכתי, אך הדבר לא היה מקובל מאחר שלא רצו לפגוע בנוהג המקובל מזה שנים, שלא לתת לנשים פומביות, מצב שהשתנה בשנים האחרונות. היא הבהירה כי באמירת הטקסט המסורתי על-ידי נשים יש חיבור לקהילה - ובאופן שוויוני.

יותר נשים דתיות אומרות "קדיש"

בהספדו, התייחס גם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, למקורות היהודיים - וציין את נאומו של משה רבנו לפני מותו, שציווה: "ובחרת בחיים".

הנוסח אמנם מיוחס לתנועה הרפורמית, אך מאחר והקדיש הוא תפילה מאוחרת יחסית, ישנן קהילות אורתודוכסיות-מודרניות שאמצו אותו גם כן, וכך נאמר נוסח זה בהלווייתו של הרב מנחם פרומן.

בשנים האחרונות מתרחבת התופעה של נשים דתיות האומרות את ה"קדיש יתום" בהלוויה ואף לאורך שנת האבל. זכור הקדיש שאמרה הרבנית רחלי פרנקל בהלוויית בנה, נפתלי, שנחטף ונרצח.