חכם ברגע: עברי, דבר בשנים עבריות
התשע"ז, על מה ולמה? על שום שהראש היהודי אף פעם לא הסתפק בחיים קלים, ובעד ששנת 2016-2017 מבוססת על מחזור השמש, מבוסס לוח השנה העברי על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. שנהיה ראש לשנה העברית, ולא זנב ללוח הגרגוריאני
הלוח הגרגוריאני - או בשמו במוכר יותר, לוח השנה האזרחי - מבוסס על מחזור השמש. הלוח המוסלמי מתבסס על מחזור הירח - ואילו הלוח העברי לא רוצה להתחייב לאף גוף שמיימי, ולכן הוא מבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, או בשמו המדעי: לוח לוניסולארי. תתחילו לשנן.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
על פי לוח זה, כל שנה בלוח מקבילה פחות או יותר למחזור כדור הארץ סביב השמש, ומכילה 12 או 13 חודשים, המתחילים במולד הירח.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "הדמוגרף הלאומי": אין רוב יהודי בין הירדן לים מיוחד: מפת יהודי העולם, התשע"ז
- ישראל תשע"ו: רוצים לשמור על המסורת - בלי כפייה דתית
יממה בלוח השנה העברי מתחילה עם שקיעת השמש, ומסתיימת עם צאת הכוכבים ביממה שאחריה. סדר זה של ערב לפני בוקר, נקרא במסורת היהודית "היום הולך אחר הלילה", ואם נציץ בספר בראשית, בסיפור בריאת העולם, נראה בסיומו של כל יום: "וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר". מכאן הסיקו שהיום החדש מתחיל בערב, ו"מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת".
על רבי הלל השני, שמעתם?
החודש העברי מבוסס על מחזור שינוי מופע הירח בשמים, ותלוי במיקומו של הירח ביחס לשמש, ביחס לכדור הארץ ובמיקום שניהם ביחס לשמש. בגלל זה אורכו של החודש איננו קבוע בדיוק, ובזמננו אורכו הממוצע הוא 29.5 ימים.
כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 או 30 ימים, ועל מנת ש(לא) לשמור על הסדר הטוב - הוחלט שחשוון וכסלו הם חודשים בעלי אורך משתנה.
בעבר נקבע לוח השנה העברי על ידי בית דין, לפי צפייה בירח עצמו. בסוף החודש העברי הירח חשוך ואינו גלוי לעין, ומיד למחרת הירח החדש נראה כסהר דקיק ומציין את ראשיתו של החודש החדש. עקב קשיים בפרסום מועדי ראשי החודשים, קבע רבי הלל השני בשנת 359 לספירה את חשבונות לוח השנה העברי, והוסכם שהשנים המעוברות נקבעות מראש על פי קביעות מחזורית של 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים. כך מקובל עד היום.
מי יתן ותהיו ראש לשנה העברית, ולא זנב ללוח הגרגוריאני. חג שמח!
לפנייה לכתב/ת 
