מומחים מייעצים: כך תשמרו על הנישואים בתקופת החגים
תקופת החגים עשויה להפוך לסיר לחץ משפחתי וזוגי, ולאתגר זוגות שלא רגילים לבלות ביחד שעות מרובות מהיום שלהם. ביקשנו ממטפלים זוגיים להעניק לנו טיפ מנצח לתקופת החגים המאתגרת
צמודים-צמודים
זוגות רבים לא רגילים לבלות ביחד שעות רבות מהיום. לכל אחד מהם יש את הקריירה שלו, והם רגילים להיפגש יחד בערבים. כעת הם עומדים לבלות את תקופת החגים צמודים מאי פעם - שזה מתכון די בטוח לריבים. כנרת טל מאיר, מאמנת ויועצת זוגית ומשפחתית, מציעה לכם קודם כל לתכנן לעצמכם גם זמן בנפרד: "תכננו זמן שבו אתם מבלים בנפרד זה מזו, כדי שתוכלו להתאוורר קצת", היא מציעה. "העצה הזו נכונה גם לזוגות חדשים וגם לזוגות שחיים זמן רב ביחד. היכולת להיות בנפרד מבלי לפחד שזה יפגע בזוגיות, היא יכולת חשובה עבור כל זוג, והיא מעידה דווקא על החוזק של הזוגיות ולא על חולשתה".
"שנית", אומרת כנרת, "נצלו את הקשיים שאולי יתגלו בתקופה הקרובה כדי ללמוד להכיר טוב יותר זה את הצרכים של זו, וכדי לשפר את התקשורת ביניכם. זכרו, לא כל אי-הסכמה חייבת להיגרר לריב, וככל שתלמדו מהר יותר לתקשר את אי-ההסכמות ביניכם וליצור תאום ציפיות ברור, כך תיטיבו עם עצמכם ועם הזוגיות שלכם".
פגוש את ההורים
אין מה לעשות, תקופת החגים היא תקופה משפחתית שבה תיאלצו להיפגש עם משפחתו של בן הזוג – גם אם אתם לא הכי מתחברים אליה. רועי צור, מטפל פרטני וזוגי, מסביר שהפגישה עם ההורים של בן או בת הזוג שלנו היא קשה לנו, מכיוון שההורה הוא ראי מגדיל לתכונות שייתכן ואנחנו לא כל כך אוהבים בבן הזוג שלנו. "ההורים של בן הזוג שלנו יכולים לגרות אצלנו את המקומות שאנו מנסים להדחיק בבן הזוג שלנו כי קשה לנו לחיות איתם", הוא אומר.
אז מה עושים? הדרך הכי פשוטה לפי רועי היא לצמצם מגע: "אנחנו חברה מאד משפחתית בישראל, אבל אם תחשבו על זה, בארה"ב למשל פגישה עם ההורים של בן הזוג מתרחשת פעם בשנה במקרה הטוב, לכן לא חייבים ללכת כל החגים לפגוש את ההורים. דבר שני שניתן לעשות הוא לנסות ולהסתכל על חצי הכוס המלאה, כלומר להסתכל על התכונות שאנו אוהבים בבן הזוג שלנו ולחפש אותן בהורה. אם למשל אנחנו אוהבים את הנדיבות של בן זוגנו, כדאי להתמקד בנדיבות של אחד ההורים, וכן הלאה".
ליאת רוזנשטיין, יועצת זוגית, אישית ומשפחתית, אומרת שבמקרים בהם בן או בת הזוג התקבלו למשפחה באופן שאינו חיובי, המטען הרגשי בין הצדדים צפוי להשפיע גם על מערכת היחסים עצמה. לדעתה, כדי להתמודד נכון בתקופת החגים כדאי להיערך לשיחה בזמן שיתאים לשני הצדדים, ולשוחח באופן פתוח וגלוי על ההתנגדויות הרגשיות הקיימות. "חשוב ששיחה זו תתנהל בתקשורת שאינה מאשימה או פוגענית, מתוך הבנה שלשני הצדדים יש קשיים ורגשות סביב המצב הזוגי והמשפחתי", היא אומרת.
"סביר להניח שהשיחה תציף לא מעט רגשות שליליים אחרים שקיימים בין בני הזוג, ועל כן היא צריכה להיות ממוקדת: חשוב להעלות כמה שיותר פתרונות אפשריים שיותאמו למסוגלות של שני הצדדים. אם יועלו פתרונות שאין הצד השני מסוגל להכילם, הם ייפסלו על הסף. שיחה זו צריכה להסתיים בהסכמה שמקובלת על שני הצדדים. כמו כן, כדאי לתת מקום לרגשות השליליים שעולים בשיחה ולקבלם, לא להתנגד להם. פעמים רבות תהיה התנגדות להגיע להסכמה סביב נושא כמו חגים כי אחד מהצדדים או שניהם מרגישים שמבטלים את הרגש שלהם או את הרצון שלהם. לכן חשוב שבני הזוג יסכימו להמשיך ולפעול למען ליבון הבעיות ביניהם בהמשך, ויתחייבו לכך".
מתנה, לא תודה
זוגות חדשים הרבה פעמים משקיעים יתר על המידה בתחילת הקשר, במיוחד בתקופת החגים. יכול לקרות מצב שבן או בת זוג קונים מתנה שלא מוצאת חן בעיני, או שמישהו מאיתנו קונה מתנה הרבה יותר יקרה מהשני. ליאת רוזנשטיין מאמינה שתיאום ציפיות מוקדם בהחלט יכול לפתור את הבעיה: "שוחחו על נושא המתנה לפני, והסבירו אחד לשני מה הרצוי שלכם. אחרי כן מוטב שתעמדו בהחלטה המשותפת ולא תחרגו ממנה גם אם מאוד בא לכם לצ'פר, כי זה עלול רק לפגוע בצד השני. אם הסכמתם על משהו, עמדו בהסכמה".
עניין של מסורת
הרבה זוגות בתחילת דרכם מגלים חוסר התאמה מבחינת אמונה, דווקא בזמן החגים. מה קורה אם היא פחות מתחברת למסורת והוא דווקא כן? איך מתמודדים עם זה בתחילתו של קשר וכיצד נמנעים מריבים מיותרים? ליאת רוזנשטיין חושבת שברגע שאדם בוחר לו שותף לחיים שדרכו שונה, הוא צריך להיות בהבנה שהוא יידרש לפשרות ביחס לשונות הזו. "הבנה זו חשובה וצריכה להוביל את מערכת היחסים", היא אומרת. "שונות בין בני זוג ביחס לאמונה דתית ולמסורת – היא שונות קיימת ונפוצה. צריך להסכים על דרך ששני בני הזוג מסוגלים לה".
"אם אחד הצדדים יפעיל לחץ אל מול רצון שהשני לא מסוגל לו, זה יעורר ריבים", היא מסכמת. "זה בסדר להחזיק באמונות שונות, אך צריך לדעת איך לשתף פעולה כדי ששני הצדדים לא ייפגעו. כדאי לכבד את האמונה והרצון של האחר ולהעצימם. לא להגיע למצבים בהם מזלזלים בדרכו של האחר ופוגעים בו. כשאחד מכבד את המרחב האישי של האחר לבחור את אמונתו ודרכו, השני מכבד אותו בחזרה".
עייפות החומר
איך נמנעים מריבים הקשורים לעייפות החומר וחוסר שיתוף פעולה בין בני זוג בתקופת החגים? רועי צור מספר על חוקר אמריקאי ידוע בשם ג'ון גוטמן, שצילם ותיעד אלפי בני זוג מתווכחים. הוא ביקש מהם להעלות נושא טעון ולהתווכח עליו, ולבסוף מצא שיש ארבע התנהגויות שחוזרות על עצמן בתדירות גבוהה אצל זוגות שנמצאים בסיכון גבוה לגירושים:
1. העברת ביקורת לגופו של אדם ולא לגופו של עניין – לדוגמה "למה לא הורדת את הזבל?" או "למה לא הורדת את הזבל, יא אגואיסט" - הם שני משפטים שונים בתכלית, כאשר המשפט שני הוא לגופו של אדם. מה עושים במקרה הזה? מדברים בלשון 'אני' ולא 'אתה', כלומר "אני מרגיש" ולא "אתה אמרת לי". כך נוכל להתרכז יותר בצרכים של עצמנו ולא באופי של בן הזוג.
2. דחיית ביקורת מבן הזוג – אם שכחתי משהו אני אומר לאשתי "את אשמה! למה לא הזכרת לי?" - וזאת טעות. כאן מומלץ לקחת נשימה עמוקה ולא להגיב ישר, אלא לעצור, לחשוב על הדברים ואז לקחת לפחות חלק מהאחריות על עצמי, כי תמיד יש שני צדדים בכל דבר.
3. התעלמות והתנתקות פיזית או רגשית במהלך ויכוח - זו למשל, התנהגות שיכולה להטריף את הצד השני עוד יותר. ניתוק הוא סוג של איתות שהויכוח הזה הציף אותי ואני לא יכול כרגע להמשיך בו. הצד השני צריך לקבל את האיתות הזה ולנסות להוריד את הטונים, לקחת צעד אחורה ולהשתמש בהומור או בכל דרך אחרת שיכולה להוריד את גובה הלהבות.
4. התגובה הגרועה מכולן – הבעת בוז - גלגול עיניים כשהאחר מדבר או ציניות, זלזול ועליונות היא כנראה התגובה הזוגית הגרועה מכולן. בכלל, מחוות גופניות ומימיקה בפנים יכולות לספר על בני זוג הרבה יותר מהמילים עצמן. מה עושים? מפגינים גם רגשות חיוביים והערכה, ומנסים לזכור שהתכונות שמעצבנות אותנו הכי הרבה הן אלו שמשכו אותנו אל בן הזוג שלנו מלכתחילה.
אפשר לעבור בשלום את תקופת החגים כל עוד משאירים קו תקשורת פתוח ואוהב. כולי תקווה שהטיפים הללו יעזור לכם להתמודד עם המשפחה ואחד עם השני בצורה טובה ובריאה, ושתהיה לכולנו שנה טובה מתמיד.