שתף קטע נבחר

 

שמחת תורה: הסיפור היהודי הודפס על הדגל

דגל ישראל: אהרן הכהן והרצל על דגל שמחת תורה מתחילת המאה ה-20, משה רבנו ומשה דיין מככבים יחדיו על דגל אחרי מלחמת ששת הימים, ילדות רוקדות עם ספרי התורה בתקופת החלוצים - אך נעלמות מהדגלים בשנות ה-80. ואיך נכנסה גם הפוליטיקה להקפות בבית הכנסת? סיפוריהם של דגלי שמחת תורה הם סיפורו של העם היהודי

 


 

כל בית הכנסת דגלים דגלים: מבריסטול או מניילון, עם נצנצים או צפצפה, דגלי שמחת תורה הם אביזר חובה לזאטוטים הפוקדים את בתי הכנסת בחג. אך לא רבים יודעים כי מדובר במנהג צעיר יחסית, שלא היה נפוץ בכל קהילות ישראל. ברבות השנים הפך "דגל שמחת תורה" לאמצעי ביטוי בלתי רשמי לרחשי ליבה של הקהילה, סמליה וערכיה.

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

"העדות המוקדמת ביותר לדגלים בשמחת תורה, היא מהמאה ה-17, בקהילה היהודית-פולנית שבאמסטרדם", מספר ד"ר יואל פינקלמן, חוקר ואוצר אוסף יהדות בספרייה הלאומית. "דוגמאות לדגלים שהיו אז אמנם לא שרדו, אך זה הזמן שבו פחות או יותר נוצר גם מנהג ההקפות עם ספרי התורה".

 

תמונות של חיילים, טנקים וכלי נשק - ובראשם אדריכלי הניצחון של מלחמת ששת הימים: "בתקופה ההיא ראו את הערכים האלה של מסורת יהודית וצבא, שלובים זה בזה. ילדים ילכו לבית כנסת, וכשיגדלו הם ילכו לצבא"  (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
תמונות של חיילים, טנקים וכלי נשק - ובראשם אדריכלי הניצחון של מלחמת ששת הימים: "בתקופה ההיא ראו את הערכים האלה של מסורת יהודית וצבא, שלובים זה בזה. ילדים ילכו לבית כנסת, וכשיגדלו הם ילכו לצבא" (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

 

לדבריו, מי שאימץ את מנהג ההקפות בליווי דגלים דווקא, היו קהילות מזרח-אירופה, שעה שבמערב היבשת ובקרב יהודי המזרח לא היו הדגלים חלק ממסורת החג. "המטרה הייתה בעיניי לחבר את הילדים לחג, לתורה, לבית הכנסת והקהילה", מסביר פינקלמן. "זה הפך להיות סממן להזדהות אתו, במיוחד במקום כל כך קוסמופוליטי כאמסטרדם של המאה ה-17".

 

ממשה רבנו ועד הרצל

הדגלים היו עשויים מחומרים פשוטים, ונועדו מראש "שלא להחזיק מעמד". אך דווקא בשל עממיותם הם מהווים בעייני החוקרים שיקוף נאמן ומדויק יותר של ערכי התקופה. "הדוגמאות שממש שרדו הן מאמצע המאה ה-19 והלאה", מדגיש ד"ר פינקלמן. "בעידן טרום הציונות שיקפו הדגלים סמלים מסורתיים: משה עם לוחות הברית ואהרון בבגדי הכהן, או האריה המסמל את שבט יהודה. היו מוטיבים נוספים כמו עקדת יצחק וסיפורי תנ"ך אחרים, וכמובן איורים של ספרי התורה עצמם".

 

"רעיון השותפות השוויונית במפעל בניין הארץ נכנס באופן כמעט טבעי לתוך המרחב של בית הכנסת ולדגלים": ילדים וילדות נושאים את דגל הלאום. דגל משנות ה-50 של המאה הקודמת (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
"רעיון השותפות השוויונית במפעל בניין הארץ נכנס באופן כמעט טבעי לתוך המרחב של בית הכנסת ולדגלים": ילדים וילדות נושאים את דגל הלאום. דגל משנות ה-50 של המאה הקודמת(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

 

את האופן שבו השתמשו בדגלים במהלך החג ניתן לראות דרך איורים ישנים ממזרח-אירופה, ובהן קהילות רוקדות או צועדות בתהלוכה עם הדגלים. עם התעוררות התנועה הציונית בסוף המאה ה-19, הטביעו השינויים האידיאולוגים את חותמם אף בדגלי הילדים.

 

חיתוך עץ על נייר משנת 1870. הדגל נוצר בלבוב, אוקראינה (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
חיתוך עץ על נייר משנת 1870. הדגל נוצר בלבוב, אוקראינה(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

 

"בתקופה זו אנחנו רואים, למשל, דגלים בכיכובו של הרצל או הרצל ונורדאו, לעיתים בליווי הדמויות המסורתיות של משה ואהרון - ולעיתים בלעדיהן. גם המגן דוד הפך לחלק מהדגלים, והמילה ציון הופיעה בהם".

 

משה דיין נכנס לבית הכנסת

הדגלים בארץ ישראל בתקופת קום המדינה (שנות ה-40 וה-50) שיקפו את רוח התקופה. ד"ר פינקלמן מצביע על דוגמאות שונות של דגלי התקופה השמורים בארכיון הספרייה, ובהם ניתן לראות ילדים בלבוש "צברי" מודרני, לצד ילדים בלבוש מזרחי. ויש גם משה רבֵּנו בסגנון תנכ"י שרוקד עם ילדים בכובע טמבל, המסמלים את השילוב הערכי של ישן וחדש.

 

שנת 1902: הדגל מציג את משה רבנו, אהרן הכהן ובנימין זאב הרצל בתור דמויות המפתח של העם היהודי (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
שנת 1902: הדגל מציג את משה רבנו, אהרן הכהן ובנימין זאב הרצל בתור דמויות המפתח של העם היהודי(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

 

"אחד הערכים המרכזיים של התקופה היה שילוב נשים בחברה, ושינוי המבנה המגדרי. רעיון השותפות השוויונית במפעל בניין הארץ נכנס באופן כמעט טבעי לתוך המרחב של בית הכנסת ולדגלים, ולכן במקום המוטיבים של ההפרדה המסורתית בין המינים, ניתן לראות בתקופה זו איורים של ילדים וילדות רוקדים יחדיו עם ספרי תורה".

 

גם למלחמות חותם משלהן על דגלי החג. "מלחמת ששת הימים והניצחון הצבאי הפכו את הדגלונים למוטיבים בלתי נפרדים מצה"ל", כך פינקלמן. "היו תמונות של חיילים, והיו אפילו דגלים עם תמונות של טנקים וכלי נשק - ובראשם אדריכלי הניצחון של מלחמת ששת הימים: משה דיין, יצחק רבין, אריאל שרון ונוספים. בתקופה ההיא ראו את הערכים האלה של מסורת יהודית וצבא, שלובים זה בזה. ילדים ילכו לבית כנסת, וכשיגדלו הם ילכו לצבא".

 

לאן נעלמו הילדות?

שנות ה-80 וה-90 נשאו אף הן שינויים ערכיים שהובעו בדגלי הילדים. "לאט-לאט הבנות נעלמות מהדגלים. בחלק נכבד - בעיקר בציבור החרדי - הן אינן מופיעות כלל, ובדגלים של הציבור הדתי-לאומי ניתן לראות ילדות מנפנפות בדגל ממרפסת עזרת הנשים. בשנים האחרונות, אגב, החלה מחאה של פמיניסטיות דתיות על הדרת הילדות מהדגלים, ודרישה להשיב אותן בחזרה".

 

ככה זה היה נראה: גלויה מצוירת משנת 1888. המציגה תהלוכת שמחת תורה בקרקוב, פולין (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
ככה זה היה נראה: גלויה מצוירת משנת 1888. המציגה תהלוכת שמחת תורה בקרקוב, פולין(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

 

"לבד מההדרה, באותן השנים הדגלים הופכים להיות ספציפיים ומכוונים לזרמים וקבוצות שונות. יש דגלים לדתיים-לאומיים, ויש דגלים לחרדים ועוד. גם הפוליטיקה נכנסת לדגלים. אחת ממערכות הבחירות של שנות ה-80 מתרחשת בסמוך לחגי תשרי, והמפלגות מוציאות דגלים משלהן עם הגיבורים הדתיים והפוליטיים של כל מפלגה.

 

"דרך מפלגת ש"ס אפשר לראות פתאום דגלים ועליהם מתנוססים הרבנים הספרדים. התחושה היא שחילונים כבר לא באים לבית הכנסת, ולכן כל חוג וקבוצה יכולה להציג דגלים של הגיבורים שלה".

 

 (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

אז למה לי פוליטיקה עכשיו? המפד"ל וש"ס נכנסות לבית הכנסת (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית) (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
אז למה לי פוליטיקה עכשיו? המפד"ל וש"ס נכנסות לבית הכנסת(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

 

אך לא רק הפוליטיקה נכנסה לתמונה. השוק הישראלי שהפך בשנות ה-90 ליותר ויותר ממוסחר, הוביל חברות גדולות במשק להנפיק דגלי שמחת תורה משלהן, המטשטשים את הגבול בין פרסומת, מרחב דתי ותרבות צריכה. חברות ענק כמו "תנובה" או בנקים שונים עלו על הפוטנציאל המסחרי של הדגל, והחלו להנפיק גרסאות משלהן עם לוגו החברה. "לא מפתיע שבשנים שבהן היה מעבר חד לשוק חופשי, וחברות הפרסום נכנסו לתמונה - הפך מוצר שמופץ באלפי עותקים בקרב משפחות רבות, לפרסומת".

 

  • במוצאי החג (יום ב') בשעה 22:00 אנחנו נהיה פה עם המשך השמחה - שידור חי של ההקפות השניות במועדון הבארבי בתל אביב, עם יוני גנוט ו"נושאי הכלים" שמקפיצים את המועדון כבר 7 שנים ברציפות! 

 



 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות הספרייה הלאומית
דגל "אגודת ישראל"
צילום: באדיבות הספרייה הלאומית
ד"ר יואל פינקלמן, הספרייה הלאומית
מומלצים