מבקר המדינה: הרמטכ"לים מחלקים פנסיות במיליארדי שקלים
דו"ח מבקר המדינה על החיסכון הפנסיוני בישראל: חוב הפנסיה התקציבית, הנאמד במאות מיליארדים גדול בהרבה מהפרסומים. הרמטכ"לים מגדילים פנסיות במאות מיליוני שקלים מדי שנה בלי שום ביקורת, ו-60% מהציבור בישראל שחוסך לפנסיה משלם דמי ניהול גבוהים
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שבחן את הסדרי הפנסיה בישראל, מצביע על שלל כשלים בכל הקשור לתחום החיסכון הפנסיוני.
הדו"ח בחן היבטים שונים של הפנסיה התקציבית בכלל, ובמערכת הצבאית בפרט. הוא מצביע על ליקויים רבים בדרך החישוב וההצגה של חבות הממשלה לפנסיה תקציבית על ידי אגף החשב הכללי. החבות מוערכת בחסר, מחושבת באופן מוטה ומוצגת באופן שעלול להטעות בנוגע ליכולת לממן אותה ובהשפעת הנטל שלה על תקציב המדינה.
עוד מציג הדו"ח את הליקויים בטיפול בפער הגדול ובחוסר השוויון הקיים בין הזכאים לפנסיה התקציבית לבין הזכאים לפנסיה צוברת.
נזכיר כי מדינת ישראל משלמת בכל שנה עשרות מיליארדי שקלים, כדי לממן את הפנסיה התקציבית - פנסיה המשולמת באופן ישיר על ידי המדינה (המעסיק), מתוך התקציב השנתי שלה. הנטל הזה על כתפי הציבור גם יוצר חוב שהולך ותופח.
מה גובה החוב הזה? על פי דו"ח החשבת הכללית באוצר, התחייבות הממשלה לפנסיה תקציבית עמדה בסוף 2015 על כ-648.5 מיליארד שקל, ומשקלה ביחס לתוצר המקומי הגולמי היה כ-56.4%. אלא שדו"ח מבקר המדינה מאשש את מה שכבר נאמר לא פעם - הסכום הזה רחוק מלהיות מדויק, ובפועל הוא גדול בעוד עשרות מיליארדים רבים.
בעיקר, סכום זה אינו כולל את פנסיית הגישור לעובדי מערכת הביטחון שמוערכת במיליארדים רבים נוספים.
נציין כי על פי סיכום בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, משרתי הקבע זכאים לפנסיית גישור שתשולם מתקציב המדינה - ממועד פרישתם בפועל משירות הקבע ועד גיל הפרישה (67 לגברים ו-62 לנשים).
"החבות האקטוארית לפנסיה תקציבית, המסתכמת במאות מיליארדי שקלים, מוטה כלפי מטה", נכתב בדו"ח המבקר. "היא חסרה אומדן חבות בגין אוכלוסיות הצפויות לקבל פנסיה תקציבית מהמדינה, ובחלק מהחישובים אינה מבוססת על נתוני העמיתים והגמלאים של הפנסיה התקציבית". המבקר מוסיף כי "דרך הצגת תזרים ההוצאות הצפוי עשויה להטעות את מקבלי ההחלטות בנוגע ליכולת לממן תזרים זה בעתיד ובנוגע לנטל של התזרים על תקציב המדינה".
הרמטכ"לים צ'יפרו בפנסיה: עוד 3 מיליארד שקל ב-3 שנים
דו"ח המבקר מעלה עוד כי במערכת הצבאית הגדילו הרמטכ"לים לאורך השנים את קצבת הפורשים באופן גורף ובשיעורים גבוהים שהשפעתם המצטברת בתקציב המדינה נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.
מסתבר כי לרמטכ"ל יש סמכות להגדיל את קצבת הפנסיה של משרת קבע בעוד כ-19%. זאת על ידי חישוב תקופה ארוכה יותר של שירות, לעומת השירות בפועל של אותו חייל. דו"ח ועדת לוקר קבע בעבר כי רוב המשרתים זוכים להגדלה של כ-6%, אולם מסתבר כי נתון זה לא מדויק, וזאת בלשון המעטה.
"בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ממוצע הגדלת הרמטכ"ל ב-2015 היה כ-8.8%, ובשנה זו יותר ממחצית הפורשים מצה"ל (63.9%) קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 7% ומעלה", נכתב בדו"ח.
"עוד נמצא כי בשנת 2015 קרוב למחצית מהפורשים (כ-46.7%) קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 8% ומעלה, כ-29.3% מהפורשים מצה"ל קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 10% ומעלה, כ-14.9% מהפורשים קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 14% ומעלה וכ-1.4% מהפורשים קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 19%".
מבקר המדינה מציין עוד כי "הגדלות הרמטכ"ל עלו בשנת 2015 לעומת שנת 2013, בעיקר בטווחי ההגדלה הגבוהים של מעל 11%".
התוספת לחוב הפנסיה התקציבית הכולל, בגין ההגדלות הללו בשלוש השנים 2013-2015, עומדת על כ-3 מיליארד שקל, "זאת מבלי שנעשתה הערכה של המשמעות הכספית של ההגדלות וללא פיקוח ובקרה חיצוניים".
במשרד מבקר המדינה מציינים עוד כי "צה"ל הערים קשיים על משרד האוצר בקבלת מסמך המדיניות המדויק של הרמטכ"ל בנושא הגמלאות והעביר רק נתונים חלקיים".
בהסתדרות מקפידים לשמר את חוסר השוויון הזועק בפנסיה התקציבית
הדו"ח מציין עוד, כי על פי בדיקה שערך אגף התקציבים, במקרים מסויימים המדינה (כמעסיק) מוציאה פי שניים ממעסיק של עובד, בתנאי שכר דומים, החוסך בפנסיה צוברת. בכך היא מגדילה את הקצבה העתידית של מקבל הפנסיה התקציבית בשיעור גבוה בהרבה מזה של מקבל הפנסיה הצוברת.
במקביל, משכר העובד בפנסיה התקציבית כמעט לא מופרש דבר עבור החיסכון, בעוד לעובד בפנסיה הצוברת מנוכה כ-6% מהשכר.
המבקר מזכיר כי בדברי ההסבר להצעת החוק בנושא, נכתב כי הוא "נועד להטיל על העובדים במגזר הציבורי חובת השתתפות בהתחייבות של מעסיקיהם בעד תשלומי הפנסיה העתידים להשתלם להם מאוצר המדינה... מן הראוי שחובת השתתפות מסוימת בעלות הפנסיה תחול על העובדים ונושאי המשרה האמורים לקבל קצבה מהקופה הציבורית כפי שחובה זו חלה על מי שמבוטח בהסדר פנסיה צוברת" .
המבקר כותב בדו"ח כי "החלטת הממשלה מ-2005, שנועדה להגדיל את השתתפות העובדים במימון הסדר הפנסיה התקציבית ולהגביר את השוויון בין עמיתי הפנסיה התקציבית לעמיתי הפנסיה הצוברת - לא יושמה".
60% מהחוסכים לפנסיה משלמים דמי ניהול מקסימליים
המבקר מתייחס בדו"ח גם לדמי הניהול בפנסיה ומציין כי בשנים האחרונות החלה מגמה של ירידה הדרגתית בדמי הניהול, עם זאת עדיין קיים כשל שוק ועובדים שאינם מאוגדים, שחלק ניכר מהם עשויים להיות עובדים מוחלשים בחברה בעלי יתרות חיסכון פנסיוני נמוכות יחסית, משלמים דמי ניהול מקסימליים או הקרובים למקסימום עבור ניהול החיסכון הפנסיוני שלהם - דבר הפוגע באופן משמעותי בחיסכון הפנסיוני הצבור שלהם.
מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי לפי נתוני חמש קרנות הפנסיה החדשות הגדולות, בסוף שנת 2015 כ-2.3 מיליון חוסכים (פעילים ולא פעילים) שהם כ-60% מהחוסכים באותן קרנות, שילמו דמי ניהול מקסימליים או קרובים למקסימום עבור ניהול החיסכון הפנסיוני שלהם.
המבקר גם מתריע על הבעייתיות שביעוץ הפנסיוני בישראל ועל כך שלמעשה כמעט לא ניתן לקבל יעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
המבקר מתייחס בדו"ח גם לחוסר התיאום בחישובים האקטואריים וההערכות הקובעות את תוחלת החיים, לפיה גם נערכים החישובים השונים הנוגעים לקצבת הפנסיה. "בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי הלמ"ס, אגף שוק ההון והמוסד לביטוח לאומי משתמשים במודלים שונים המבוססים על הנחות שונות לעניין שיפורים בשיעורי התמותה ובתוחלת החיים", נכתב בדו"ח.
"משרד מבקר המדינה מעיר כי שימוש במודלים שונים ובהנחות שונות של השיפור בתוחלת החיים מביא להשפעות שונות על המאזנים של קרנות הפנסיה, מקדמי הקצבה, העתודות הנדרשות מחברות הביטוח והאיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי". המבקר מוסיף כי ישראל לא נערכת כראוי להזדקנות האוכלוסיה ולצורך בהעלאת גיל הפרישה - גם לנשים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדו"ח: "צה"ל ומשרד הביטחון קיבלו לידיהם את הדו"ח, ובעקבות כך התקיימה סדרת פגישות מקיפה בין צמרת מערכת הביטחון לבין צוותי המבקר, על מנת להכיר את הנושאים העולים בדו"ח לעומקם, לראות היכן ניתן להשתפר ולפעול למען הסדרת הנדרש. צה"ל מיישם את רוב ההערות המופיעות בדו"ח הלכה למעשה, כחלק מתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים, על מנת להביא לחיסכון משמעותי בהוצאה על כח אדם תוך הרחבת השקיפות.
"הביקורת נערכה שעה שצה"ל מצוי בעיצומו של תהליך ליישום שינויים רבים, בהם החלת מודל הקבע החדש שצפוי להביא להפחתה משמעותית בעלויות השכר והגמלאות והפחתת החבות האקטוארית הנובעת מהגדלות תקופת השירות.
"מאז תחילת הביקורת ננקטו בצה"ל צעדים נוספים, בהם מינוי צוות לבחינת היקף ההגדלות בגין תקופת שירות והידוק תהליכי הבקרה והפיקוח על מתן הגדלות אלה. נבהיר כי הגדלות תקופת השירות ניתנות לצה"ל כדין, בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה בנושא.
"כמו כן, צה"ל פעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם גורמי הביקורת והאוצר באמצעות העברת דו"חות חודשיים למשרד האוצר ומינוי ועדה משותפת של צה"ל, משרד הביטחון והחשבת הכללית לשם שיפור תהליכי השקיפות. זאת, לצד תהליכים של ייעול כוח אדם הכוללים ירידה בהיקף כח האדם בקבע, הפחתת היקף מכסות הפרישה, שינוי שיטת ניהול ההוצאה על השכר ועוד. על כן, ראוי כי לצד הביקורת יינתן ביטוי הולם גם למהלכים שעשה צה"ל בתקופה האחרונה אשר נותנים מענה ראוי לחלק משמעותי מהמלצות הביקורת".
לפנייה לכתב/ת 
