שבץ מוחי בצעירים: הסיבות והחשיבות באבחון מהיר
שבץ מוחי בקרב צעירים (מתחת לגיל 50) איננו שכיח והוא מהווה כ- 5% מכלל מקרי השבץ. למה חשוב לאבחן במהירות האפשרית, ומה הקשר למחלת הפברי דווקא בקרב הגילאים הללו?
שבץ מוחי מוגדר כיום כגורם המוות השלישי בעולם המערבי והגורם העיקרי לנכות כרונית ולאשפוזים נוירולוגים. בישראל יש כ-15,000 מקרים חדשים של שבץ מדי שנה. למרות העובדה שמדובר בתופעה שנפוצה יותר בגיל מבוגר, הסיכון לחוות שבץ מוחי קיים בכל גיל, בקרב צעירים, ילדים ובאופן נדיר אפילו תינוקות.
שבץ מוחי מתרחש לרוב באופן פתאומי. ישנם תסמינים נוירולוגים שונים התלויים באזור במוח שנפגע ובהיקף הפגיעה. תסמינים אלו כוללים בין השאר, חולשה או שיתוק בחלק אחד של הגוף, קושי בדיבור או במציאת מילים, חוסר שיווי משקל, או הפרעת ראייה. במקרה של חשד לשבץ מוחי, חשוב להגיע במהירות המרבית לבית החולים הקרוב. זאת מפני שזמן הוא גורם קריטי בתהליך הטיפול.
קיראו עוד במדור מחלות יתומות
אבחון הצעירים מתעכב
שבץ מוחי בקרב צעירים (מתחת לגיל 50) איננו שכיח והוא מהווה כ- 5% מכלל מקרי השבץ. לעיתים קרובות האבחון של שבץ מוחי בקרב צעירים מתעכב. הסיבה לכך היא שהמודעות לעובדה שגם צעירים יכולים ללקות בשבץ הינה נמוכה.
מכיוון שהשעות הראשונות בהן אדם לוקה בשבץ הן משמעותיות ביותר, עיכוב באבחון הינו חסם חשוב לטיפול. כך למשל אפשרויות טיפול שיכולות למנוע נכות כגון טיפול ממיס קרישים או צנתור התערבותי לשליפת קריש דם חוסם בכלי הדם המוחיים, הינן רלוונטיות רק לשעות הראשונות בהן אדם לוקה בשבץ מוחי.
הגורמים להתהוות שבץ בגיל צעיר יכולים להיות גנטיים, סביבתיים או שילוב של השניים. יש לציין כי לעיתים קרובות גורמים אלו אינם זהים לגורמים להתפתחות אירוע בגיל מבוגר. במקרה של שבץ מוחי בגיל צעיר יש לבצע בירור מעמיק לאיתור הסיבה המדויקת לאירוע, בכדי לאפשר מענה טיפולי מיטבי למניעת אירועים חוזרים.
סיבה נפוצה לאירוע מוחי בגיל צעיר היא דיסקציה (קרע פנימי בין שכבות) של עורק המוביל דם למוח. לעתים קרובות מדווחת חבלת צוואר מזערית בשבועות שקדמו לאבחון הדיסקציה. ישנם אנשים המועדים יותר להתפתחות דיסקציה מאחרים.
כיום ישנם שיעורים לא מבוטלים של אנשים צעירים שסובלים מהשמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה. כל אלו עלולים לגרום להופעה של שבץ בגיל צעיר. סיבה סביבתית נוספת לאירוע מוחי בקרב צעירים היא שימוש בסמים כדוגמת קוקאין ואמפטמין.
כדי למזער את השפעת הגורמים הסביבתיים שעלולים להוביל לשבץ, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת והימנעות מעישון.
הקשר בין מחלת הפברי לשבץ מוחי
מעבר לגורמים הסביבתיים, ישנן סיבות מולדות כמו קרישיות יתר של הדם, מומי לב ומחלות מטבוליות, שהביטוי הראשוני שלהן הוא אירוע מוחי בגיל צעיר.
בהקשר זה, ראוי לציין במיוחד את מחלת פברי. זוהי מחלה גנטית נדירה שתסמיניה מופיעים בגיל צעיר. מחלה זו, שפוגעת בגברים ונשים כאחד, נגרמת בשל חוסר באנזים אלפא- גלקטוזידאז A המוביל להצטברות של חומר שומני סוכרי בדפנות כלי הדם, בעור, בעצבים ובתאי שריר הלב. הצטברות זו, עלולה לגרום לפגיעה רב מערכתית בגוף.
שבץ מוחי הוא אחד התסמינים הנוירולוגים השכיחים בקרב חולי פברי. מטופלים הסובלים ממחלה זו, נמצאים בסיכון של פי 12 ללקות בשבץ מוחי ביחס לשאר האוכלוסייה.
עם זאת, פברי היא מחלה שכאשר מאבחנים אותה בצורה הנכונה, ניתן להתמודד איתה בעזרת טיפול תרופתי, המביא לשיפור באיכות החיים, ולהארכת חייהם של החולים במחלה. אנשים הסובלים ממחלות גנטיות כדוגמת פברי נמצאים בסיכון מתמיד ללקות בשבץ מוחי.
במקרים רבים, למרות שבוצע בירור רפואי מעמיק, הגורם הספציפי לאירוע המוחי בקרב החולים הצעירים אינו מאותר. כחלק מן המאמץ לזיהוי גורמים חדשים המעורבים בהתפתחות שבץ מוחי, מתבצע במרכז למדעי המוח בביה"ח שיבא תל השומר מחקר שמטרתו לאתר גורמי סיכון גנטיים בקרב אנשים שלקו בשבץ בגיל צעיר. מאחר שחולים צעירים נמצאים בסיכון גבוה לאירועים חוזרים לאורך שנים רבות, לאיתור הסיבה לאירוע יש חשיבות רבה.
הסיכוי להשתקם לאחר שבץ משתנה בהתאם לחומרת הפגיעה ומיקומה. לאדם צעיר שחווה שבץ יש יתרון בכך שבמוח "צעיר" יש אפשרות רבה יותר שאזורים בריאים ייקחו על עצמם את התפקיד של האזור שנפגע.
ישנה חשיבות מיוחדת לתהליך שיקום מיטבי הכולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכד', על מנת למקסם את ההחלמה מהאירוע.
פעמים רבות, אנשים הלוקים באירוע מוחי אינם מודעים לאירוע או אינם יכולים לתקשר ולהזעיק עזרה בכוחות עצמם. במצב זה בני משפחה והסביבה הקרובה מהווים גורם משמעותי בכל הקשור בזיהוי האירוע והזמנת אמבולנס לשם הגעה דחופה לבית החולים לקבלת טיפול באופן מיידי.
שבץ מוחי הוא מצב חירום שעלול לסכן את חייהם של נשים וגברים בכל הגילאים. חשוב לזכור שמהירות התגובה לאירוע מסוג זה יכולה להיות גורם מכריע בדבר המשך איכות חייו של אדם הלוקה בשבץ.
הכותב הוא מנהל מערך שבץ המוח, המחלקה הנוירולוגית ומרכז יוסף סגול למדעי המוח, המרכז הרפואי ע"ש שיבא
לפנייה לכתב/ת 
