אחרי הגמרא - פירוש שטיינזלץ למקרא: "התנ"ך צריך להיות בראש של כולם"
על תורה ומדע: "בראשית אינו ספר על היקום, כי אם ספר תולדות אדם". על בורות התנ"ך במגזר החרדי: "זו טעות טקטית ואסטרטגית", ועל לימודי הגמרא בישיבות: "מנסים לעשות משהו שמעולם לא היה". גם על סף גבורות הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ - מגדולי הרבנים והפרשנים - לא עוצר, ומגיש את הפירוש למקרא
אחרי שסיים לתרגם ולפרש את כל הש"ס, וזכה בפירוש על-שמו שנלמד על ידי מיליונים - הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ לא נח על זרי הדפנה . כמו כל תלמיד חכם לאורך הדורות, הרב – זוכה פרס ישראל , עיטור הנשיא ומגדולי הפרשנים בדורנו – מביא את הבשורה הבאה ביהדות: פירוש שטיינזלץ למקרא.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בשבת הקרובה מתחילים לקרוא בבתי הכנסת את ספר בראשית, ולחובבי המקרא יש סיבה על סיבה למסיבה: על סף גבורות (השנה יחגוג את יום הולדתו השמונים), סיים הרב בימים אלה ממש את פירושו לחמשת חומשי התורה (יוצאים בהוצאת "קורן") - וכן לנביאים ירמיה, ישעיה ויחזקאל ולספר תהילים. בהמשך יתפרסם הפירוש שלו גם לשאר הנביאים והכתובים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- החוקרים מתלבטים: מי הרג את גוליית?
- הסיפור היהודי הודפס על הדגל
- לפעמים הלכות צניעות הן פשוט גזענות/
פרופ' רוחמה וייס
"האמת היא שהפירוש לתנ"ך החל הרבה לפני התלמוד", מספר הרב שטיינזלץ בראיון מיוחד ל-ynet. "כל הזמן התעסקתי בתנ"ך, ואם אני כותב לו פירוש - הרי שזה מאחר ונראה לי כדבר שיפה לעשותו".
הפירוש לתנ"ך החל בשיעורי וידאו מוקלטים שמסר הרב לאורך שנים. צוות שבראשו שרה פרידלנד-בן ארזה דאג לתמלל את הדברים, ובהמשך שכתבו הרב שטיינזלץ, בסיוע של רבנים ועורכים, את הטקסט שוב ושוב, עד לתוצאה הסופית.
תנ"ך בגובה העיניים? "רק אם זוכרים להרים את הראש"
כדרכו, ובאופן שקומם עליו לא פעם גורמים שמרניים במגזר החרדי, הרב שטיינזלץ – חסיד חב"ד – לא נבהל מחידושים. במקרה הזה מביקורת המקרא, המכונה "תנ"ך בגובה העיניים", תחום שנמצא במרכז מחלוקת בין רבנים בזרם האורתודוכסי. כך למשל, במסגרת הביקורת (המכובדת והמנומסת) על גדולי האומה, כותב הרב בפרשת יהודה ותמר: "אין הוא (יהודה) נוהג כאן כצדיק גמור".
"אין לי בעיה עם תנ"ך בגובה העיניים", אומר הרב שטיינזלץ. "אבל השאלה היא גובה העיניים: של מי - של אנשי התנ"ך, או של קוראי עיתונים בתל אביב? גם קורא העיתונים צריך לזכור שכאשר הוא פוגש נביא, אין זו פגישה עם מחבר של מאמר בעיתון, ולכן, כאשר הוא צריך לחשוב על אנשים שהם נביאים, בתוך עצם התיאור של הטקסט עצמו - הוא צריך לחשוב על אנשים שהם קדושים במהותם. פגישה בגובה העיניים מחייבת את הקוראים להגביה מעט את ראשיהם ועיניהם, כדי שיוכלו לראות עין בעין".
כבר בתחילת פירושו לספר בראשית ניכר כי הרב אבן-ישראל שטיינזלץ מחויב לפירוש שאותו הוא מוצא כנכון ומדויק ביותר. בעוד רש"י טוען כי קטורה, פילגשו של אברהם אבינו, היא הגר, אמו של ישמעאל - מביא הרב שטיינזלץ את ההסבר הפשוט והמתבקש: מדובר בשתי נשים שונות.
בדומה לכך, כשרש"י אומר שרבקה הייתה בת 3 כאשר פגשה את אליעזר, לפני שנישאה ליצחק - נצמד הרב שטיינזלץ ל"פשוטו של מקרא", וגורס כי המדובר בנערה. הוא מוסיף ואומר כי מי שיודע כמה מים צריך גמל לשתות, מבין שמדובר במאמץ פיזי שקשה גם למד"סית בת 20.
"בראשית הוא ספר תולדות האדם"
הרב שטייזנלץ מעולם לא חשש מעימותים
, אך עם זאת, בפירושו לתורה הוא נמנע במכוון מעיסוק בשאלות כמו התנגשות אפשרית בין סיפור הבריאה התנ"כי, לבין תאוריות מדעיות. הסיבה, אם תשאלו אותו, פשוטה: אין בהכרח סתירה בין אמונה למדע.הרב מציין כי סיפור הבריאה, כמו כל ספר יהודי, מתחיל לא בהתחלה, אלא בשלב מאוחר יותר, וכותב: "חלק ממפרשי המקרא הבינו שבשמים ובארץ היו טמונים כבר מתחילה כל מרכיבי הבריאה". בקטע המתייחס לבריאת השמש והירח, כותב הרב: "מכיוון שאין לשמשות המצויות במרחק שנות אור מאתנו זיקה למציאות שלנו, אין הספר עוסק בהן".
כשהוא נשאל במפורש מה דעתו על תיאוריית המפץ הגדול, הוא משיב: "אני רוצה לכתוב פשט, והתורה איננה כותבת על תהליך הבריאה של היקום". והוא דבק בשיטה זו לכל אורך הדרך: "בראשית איננו ספר על היקום כולו, אלא הוא ספר תולדות אדם", הוא כותב. "העולם מתואר בו מנקודת המבט האנושית, ורק מן הצדדים הרלוונטיים לאדם".
על הפסוק "ויקרא אלוהים לרקיע שמים", כותב הרב: "היו שדרשו את המילים שמים - 'שם-מים'". הסבר זה לא מקבל את פירוש רש"י, ולפיו בבריאת העולם הופרדו המים שבים, מהמים שמעליהם. ועל כך כותב הרב: "מסתבר יותר ששמים היא צורת הכפילות של המילה שם: שם-שם... השמים הנזכרים כאן אינם הרקיע הפרוש מעלינו, אלא מהות אחרת... יצירת השמים מותחת את הקו המבחין בין החומרי, הנתפס והמצוי עמנו - לבין הרוחני, החמקמק והמתקיים מעבר לנו".
"בעולם הישיבות יצרו מרחק מהתנ"ך"
הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ נולד בירושלים, בשנת 1937, למשפחה חילונית. בנעוריו החליט לחזור בתשובה והצטרף לחב"ד, ולאחר שלמד כימייה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עבד כמנהל בית ספר.
בהמשך החליט להתמקד בכתיבה של ספרי יהדות רבים ומגוונים, שגולת הכותרת שבהם היא "גמרא שטיינזלץ" - תרגום מארמית וביאור של כל 2,711 דפי התלמוד הבבלי. בזכות היצירה התורנית המקיפה, זכה הרב אבן ישראל-שטיינזלץ בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, וכן בעיטור הנשיא לשנת 2012.
למרות ההערכה הרבה לו זכה מיזם בציבור הדתי והחילוני, הגיב המגזר החרדי בחרם פומבי ואף בהשמצות. הבולט שבמתנגדים היה הרב אליעזר מנחם מן שך, המנהיג הבלתי מעורער של החרדים-הליטאים, אבל בסופו של דבר החרדים נכנעו והחלו לייצר גרסאות חיקוי של גמרות עם תרגום וביאור.
בראיון עבר שערכנו עמו, הודה הרב הקשיש בכנות שהדבר אכן פגע בו והכאיב לו בעבר. לדבריו: "זו הייתה נבזות פשוטה, וגם חלק מהמאבק נגד חב"ד". עכשיו יצטרכו לבלוע שם את המיזם החדש, על רקע בורות גדולה של צעירי המגזר בספר-הספרים. בעוד שבתיכונים חילוניים ובישיבות תיכוניות יש מעט שיעורי תנ"ך, בישיבות החרדיות נמנעים במכוון מלימודי תנ"ך, ומשקיעים את כל הזמן והמרץ בלימוד הגמרא.
"זה כמובן לא נובע מחוסר זמן", מסביר הרב. "הסיבה לכך נעוצה בימי תנועת ההשכלה, שנתלתה בתנ"ך. לכן בעולם הישיבות יצרו מרחק מהתנ"ך. זו הייתה החלטה טקטית ולא אסטרטגית. לדעתי זו טעות טקטית, וכאשר זה הופך לעיקרון - זו הופכת להיות טעות אסטרטגית".
הרב שטיינזלץ מבקר גם את נוהגו של עולם הישיבות החרדי ללמוד כמעט כל היום גמרא: "רק אחוז קטן של הלומדים מסוגלים ללמוד גמרא ברמה גבוהה", הוא מפטיר אנחה. "מנסים לעשות משהו שמעולם לא היה - להפוך את כולם ל'בעלי גמרא'. היכולת ללמוד גמרא היא כישרון, ואיננה דבר של מה בכך. יש אנשים שיש להם ראש שעשוי לגמרא, ויש כאלה שיאבדו את הראש".
הבורות בתנ"ך היא נחלתה של החברה הישראלית – החרדית והחילונית גם יחד. כיצד אפשר לפתור אותה? לפי הרב, בלימוד חלקים ממנו בעל-פה: "חלק מהעניין של לימוד התנ"ך הוא המושג 'פסוק לי פסוקך'. בספרי הקודש כתוב במקומות רבים וכו' (וכולי). אבל כשמדובר בפסוקים, מופיעה התחלת הפסוק, ואחר כך המילה וגו' (וגומר), מאחר וההנחה היא שכל אחד יכול להשלים את הפסוק בעצמו, כי לאדם צריך להיות תנ"ך בראש".
מחיר האסתטיקה
אי אפשר שלא להקדיש כמה מילים לצורה הגרפית של פרויקט הפירוש לתורה. פונט קורן שיצר אליהו קורן (קורנגולד) הוא כבר מותג כשלעצמו. מדובר בגופן שהוא נוח מאוד לקריאה, וכולל רווחים גדולים בין השורות, ושוליים רחבים המקנים תוצאה יפה לעין.
ולמרות שניתן היה לדחוס את הכל לספר אחד, או לכל היותר לשניים, חמשת חומשי התורה נפרסים כאן על פני חמישה ספרים עבי כרס, שעלותם הכוללת היא כ-450 שקל. הרב שטיינזלץ גם לא ויתר על פירוש רש"י בגופן המסורתי הקשה לקריאה.
"ההחלטה נבעה מסיבה אסתטית", מסביר הרב. "ההנחה היא שאנשים לוקחים חומש כשהם הולכים בשבת לבית כנסת, וכבוד הוא לספר יהודי שאנשים לוקחים איתם גם את פירוש רש"י".
כאשר הרב נשאל האם מדובר במתחרה חדש לעלוני השבת הרבים, הוא מחייך: "תעשה בחינה ותראה כמה מכל אלה שהולכים כל שבוע לבית הכנסת מקשיבים לכל קריאת התורה, וכמה מהם מעיינים בעלוני השבת".
לצד פירושו הקולוסאלי של התנ"ך, הרב עוסק כבר בדבר הבא: פירוש המשנה שעתיד להסתיים בתוך כשנתיים. במהלך השנה הבאה ייצא הכרך ה-12 של פירושו ל"יד החזקה" של הרמב"ם. במקביל מתבצע התרגום "גמרא שטיינזלץ" לאנגלית, על בסיס של דף ליום, במקביל לקצב של ה"דף היומי".
