"חיות הפלא והיכן למצוא אותן": כמו הארי פוטר, רק בלי הקסם
מכונת הכסף של ג'יי.קיי. רולינג מותנעת מחדש על המסך הגדול עם "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" - ספינאוף לסדרת סרטי הארי פוטר המצליחים. זהו הפרק הראשון בפרנצ'ייז החדש שהגתה, וסביר להניח שהוא גם יספק את הסחורה בקופות, למרות העלילה המסובכת והאפקטים המרושלים
תשע שנים לאחר יציאת הפרק האחרון בסדרת ספרי "הארי פוטר", וחמש שנים לאחר יציאת העיבוד הקולנועי האחרון, ומכונת הכסף האדירה טרם נעצרה. נכון לחודשים האחרונים, הרווחים של הזיכיון בצורותיו הרבות והשונות הגיעו לאזור ה-9.5 מיליארד דולר והמונה ממשיך לדפוק. הנתח האישי של ג'יי.קיי. רולינג מסכום זה הכניס אותה זה מכבר למועדון המיליארדרים.
יתכן שהחלטתה של רולינג לחזור לעולם אותו היא בראה מונעת אך ורק מדחף יצירתי שאינו בר כיבוש. אין ספק שישנם לא מעט מעריצים המחכים בשקיקה לסיפורים ולסרטים חדשים, ושעושר הפרטים והדמיון של העולם הבדיוני אותו היא יצרה מכיל לא מעט אפשרויות להרחבה. אך התוכניות ל"חיות הפלא והיכן למצוא אותן" ("Fantastic Beasts and Where to Find Them") שאפתניות לאין שיעור מ"ספרות החובבים", מהרחבות ה"פוסט סקיפטום" של רולינג לקנון הספרותי ("דמבלדור הומו!"), ואפילו מהיצירה בקטן כמו במקרה של המחזה והספר "הארי פוטר והילד המקולל" (2016).
במנטליות הכלכלית העכשווית של הוליווד ערכו של זיכיון מצליח נמדד בפוטנציאל שלו לספינאוף של זיכיונות נוספים. לכן, האזכור ב"הארי פוטר ואבן החכמים" לספר הלימוד של ניוט סקמנדר "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" הוא בסיס מספק לניסיון הבא במגה-זיכיון שיצמח מתוך העולם של "הארי פוטר".
ביקורות נוספות
בערוץ הקולנוע :
ב-2001 רולינג כתבה גירסה של ספר הלימוד הדמיוני למטרות צדקה ובו מפורט המידע הפסאודו-זואולוגי אודות חיות הקסם. התסריט אותו כתבה רולינג (הראשון שהיא עצמה כותבת) אינו עיבוד לספר הלימוד אלא עוסק בעלילותיו של ניוט סקמנדר.
בהתאם לתכנון הנוכחי של אולפני וורנר הסרט הבא בסדרה יצא עוד שנתיים, וכך הלאה בהפרשים של שנתיים-שנתיים וחצי עד הפרק החמישי שיגיח בין 2024 ל-2026. רולינג נמצאת בעמדת שליטה משמעותית בהיותה תסריטאית ומפיקה. במאי הפרק הראשון, וככל הנראה גם של הפרקים הבאים, הוא דיוויד ייטס - מי שברקורד שלו מצויים ארבעת הסרטים האחרונים בסדרת "הארי פוטר".
מכל זאת ניתן להבין שמה שעומד לפנינו אינו סרט, אלא ניסיון קדחתני ליצירת אימפריה כלכלית חדשה. הניסיון לספר סיפור ובו זמנית לבנות יסודות לסדרת סרטים הוא אתגר לא פשוט. כמו ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" (שגם הופק באולפני וורנר) שאיפה זו יוצרת מבנה סיפורי מסורבל, שפוגע ב"מה קורה עכשיו" בכדי לשרת את "מה שיצמח ממנו בעתיד". וזו אינה הבעיה היחידה של הסרט.
העלילה מתרחשת בניו יורק אלטרנטיבית בשנת 1926, עיר שבה הקוסמים והמכשפות חיים לצד בני האדם, ויש להם מוסדות מסחר, משטר ופנאי משל עצמם. כל זאת מבלי שבני האדם יהיו מודעים לקיומם (ה"מוגולים", הכינוי של הקוסמים הבריטים לבני האדם "הרגילים", מוחלף בלשונם של הקוסמים האמריקאים במושג "נו-מאג'/"אל-קסם").
שני מהלכים עלילתיים מתרחשים באופן שאינו קשור ישירות האחד לשני, אך התסריט יניע אותם לעבר נקודת חיבור והשפעה הדדית. המהלך הראשון מתייחס לסיפור שעומד להיפרש על פני הסרטים הבאים בסדרה, ואילו השני הוא אירוע המניע את העלילה בסרט הנוכחי, ויכול היה (ויתכן מאוד שעדיף אם היה) להסתכם בסרט בודד ומהודק יותר.
המהלך הראשון הוא סדרה של אירועים מוזרים המתרחשים ברחבי העיר ומהווים עדות ברורה לנוכחותם של מפלצות ומעשי כשף אפלים בעיר. פרסיבל גרייבס (קולין פארל) הוא הילאי בכיר המנהל את מחלק הביטחון "בקונגרס הקוסמים של ארה"ב" (ה-MACUSA) ומי שאמור לאתר ולטפל בבעיה המסכנת את השכנות בלי-דעת של בני אדם וקוסמים.
העניין של רולינג בהצגת מוסדות משטר ככאלו החשופים לפעולתם של כוחות אפלים הומחשה היטב בספרי "הארי פוטר", וגם כאן היא מהווה תשתית לסרטי ההמשך. זוהי תמאטיקה הרומזת לפוליטיקה העכשווית מצידה האנטי ממסדי ומציגה עניין בסכנת הגלישה לעבר דיקטטורה של אחדות המחשבה וטוהר הגזע.
העלילה שיכלה להיות מוכלת בגבולות הסרט הבודד מציגה את המתרחש כשזואולוג יצורי הקסם ניוט סקמנדר (אדי רדמיין) מגיע, מסיבות שאינן לגמרי ברורות, לניו יורק כשבמזוודתו חיות קסם. מזוודת העור הפשוטה שלו מכילה בתוכה גן חיות שלם של יצורים מוזרים. יש כאן רעיון לא מפותח הנוגע לסכנת היכחדותם של יצורים אלו, ולאופן בו אסורה כניסתם לניו יורק. הבאתם היא סוג של פעולת הברחה מטעמי אהבת חיות, ובשם המגוון והריבוי. כאן, כפי שניתן להבין, יש תמאטיקה אקולוגית שהתסריט ינסה לחבר לממד הפוליטי.
החיות המשוחררות יוצרות מהומה. בין אם זה ארומפנט המזכיר בצורתו ובעוצמתו קרנף ובהתאם לכך יכול לזרוע הרס, הניפלר דמוי החפרפרת שיש לו חיבה לדברים נוצצים ולכן פוטנציאל לבלגן בחנויות תכשיטים ובנקים, האוקאמי - מעין מיזוג בין דרקון וציפור שיכול לשנות את גודלו בהתאם לחללים בהם הוא נמצא וכך הלאה. חלק מהסצנות חביבות, חלקן סתמיות, אך מתכונת לכידת החיות השונות הינה בסופו של דבר מוגבלת למדי. חרף התקציב המשמעותי (180 מליון דולר), היותן יצירי אנימציה ממוחשבת ניכרת.
סקמנדר מחליף בטעות את מזוודתו עם "אל-קסם" בשם ג'ייקוב קובולסקי (דן פוגלר), בלבול המניע את שחרור החיות וקושר את גורל הקוסם והאדם והופך אותם לחברים. הילאית מ"קונגרס הקוסמים" בשם טינה גולדשטיין (קתרין ווטרסטון) מנסה להביא את סקמנדר העבריין לרשויות החוק, אך הופכת להיות בעלת ברית שלו. הצלע הרביעית היא קוויני גולדשטיין (אליסון סודול), אחותה היפה של טינה, המחוננת ביכולת קריאת מחשבות, ומי שמפתחת חיבה מיוחדת לג'ייקוב השמנמן.
סיפור בריחת החיות נקשר למהלך הגדול של יחסי קוסמים ובני אדם, של הפוליטיקה משני הצדדים והכוחות המובילים לעבר עימות. בצד האנושי ישנם פוליטיקאים של שנאה (ג'ון ווייט, תומך נלהב בדונלד טראמפ, בליהוק אירוני) שעושים יד אחת עם ארגון "סיילם החדשה" שבראשו עומדת מרי-לו ברבון (סמנתה מורטון), ומנסה לחשוף ולהביא לחיסולם של קוסמים ומכשפות.
כל זה עובד בצורה חלקית למדי. הדמויות לא מספיק מעניינות. המהלך העלילתי המבדר מבוסס על גרסאות שונות של מצב מוגבל. ניתן לראות את הכוונה ארוכת הטווח שתוכל להוליד סדרת סרטים, רק שהפרק הראשון לא מעורר חשק רב מדי לצפות בהם.
"חיות הפלא והיכן למצוא אותן" (ארצות הברית) - במאי: דיוויד ייטס. שחקנים ראשיים: אדי רדמיין, קתרין ווטרסטון, קולין פארל, דן פוגלר, אליסון סודול, עזרא מילר וסמנתה מורטון. אורך הסרט: 133 דקות.
