הרכבת תפצה עובד: "פגעה בכבודו ללא חמלה"
מאז נפצע במהלך הנחת מסילה נכפו על העובד שנים של חופשה ללא תשלום, עד שלבסוף פוטר. בית הדין קבע שרכבת ישראל תפצה אותו ב-330 אלף ש'
בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה שרכבת ישראל תפצה ב-330 אלף שקל
עובד שלה שנפצע במהלך הנחת מסילה, ומאז נכפו עליו שנים של חופשה ללא תשלום, עד שפוטר מבלי שנמצא לו תפקיד אחר. השופטת אביטל רימון-קפלן קבעה שהרכבת נהגה בו "בחוסר תום לב ובעיקר בקשיות לב".
ב-2009 הוא זומן לשימוע אצל סמנכ"ל משאבי אנוש ולוגיסטיקה. הוא ביקש להמשיך לעבוד ברכבת, אולם נאמר לו שאין תפקיד שבו ניתן להעסיק אותו עם מגבלותיו הרפואיות. נציגי הרכבת דחו את טענותיו לאובדן זכויות סוציאליות במשך השנים, והציעו לו 75 אלף שקל, וציינו שהדבר נעשה לפנים משורת הדין.
פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:
- עובדת זארה כונתה "גנבת". הפיצוי: 30 אלף ש'
- הילדים נגד אמם: הירושה מאבא היא רק שלנו
- פוטרה מקבוצת כדורגל – הבעלים יפצה מכיסו
- רוכש דירה יפצה קבלן בגלל תגובה בפייסבוק
התובע נפצע ב-2001 בזמן שחיבר מסילת רכבת, ומאז מצבו לא אפשר לו לחזור לעבודתו בתור מסילאי. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהגיש ב-2007 הסתיימה בפשרה שבמסגרתה שילמה לו הרכבת 600 אלף שקל. אלא שלאורך השנים הפסיקה הרכבת לשלם לו שכר, אף שלא פיטרה אותו – אלא העבירה אותו להגדרת חל"ת (חופשה ללא תשלום).
תביעה
מאבטח ברכבת פוטר כי הוביל ועד עובדים
עו"ד עופרה קוניין
אלכס שוורץ הועסק על ידי חברת השמירה "שלג לבן". מאז נבחר ליו"ר הוועד הוא פוטר פעמיים, אך בשני המקרים קבע בית הדין: הפיטורים פסולים
העובד סירב והגיש תביעה שבה טען שהרכבת הוציאה אותו לחל"ת על דעת עצמה, בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי החל עליו, ובניגוד לדין. לדבריו, כבר ב-2002 החליטה הנתבעת "בלבה" לפטר אותו, אך המתינה כדי לכלול אותו בהסכם התייעלות מ-2008. הוא טען שהשעייתו למשך תקופה כה ממושכת בלי שכר לא נבעה מדאגה כלפיו.
הוא הוסיף שלא ברור כיצד הנתבעת לא הצליחה למצוא לו עבודה חלופית, כאשר היא מעסיקה כ-3,400 עובדים שרובם אינם בעלי השכלה גבוהה.
הרכבת טענה מנגד שהעובד הוצא לחל"ת מתוך אחריות כלפיו, ועל מנת לאפשר לו לשוב לעבודה ביום מן הימים.
אפילו לא כרטיס חינם
השופטת אביטל רימון-קפלן קבעה שלפי ההסכם הקיבוצי, הרכבת הייתה חייבת לנסות לשבץ את התובע בעבודה מתאימה לכושרו הבריאותי, ורק אם מצבו אינו מאפשר זאת – לסיים את עבודתו. בעניין זה היא לא האמינה לנתבעת, שלא סיפקה אף ראיה לניסיונותיה, כביכול, למצוא לתובע עבודה חלופית.
היא דחתה את טענת הרכבת שלפיה השאירה את התובע בעבודה מתוך אחריות כלפיו, והזכירה שאפילו הקשתה עליו לקבל כרטיס חינם ברכבת לצורך נסיעה לטיפולים. השופטת הבהירה שיציאה לחל"ת היא פעולה שנעשית ביוזמת העובד, ולפי ההסכם הקיבוצי מוגבלת לתקופה מרבית של שנה אחת ולא תשע כפי שנעשה כאן.
"הנתבעת התנהלה כלפי התובע שלא כדין, בחוסר תום לב ובעיקר בקשיות לב, בחוסר הגינות וללא חמלה מינימלית", נכתב בפסק הדין. "הנתבעת פגעה בביטחונו הכלכלי והאישי של התובע, בכבודו של התובע כאדם ובזכותו לעבוד, תוך שראתה לנגד עיניה את האינטרסים שלה בלבד".
השופטת רימון-קפלן הורתה לרכבת ישראל לשלם לו פיצויים של כ-330 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל. מרבית הסכום ניתן כפיצוי "בגין תקופת אי עבודה", והיתר עבור הפרשי פיצויי פיטורים, עוגמת נפש ופיצוי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד יצחק ריינפלד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ליאת קינן
- עו"ד ד"ר אריאל בוכניק עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
