משרד הפנים יפצה בני זוג שאיחודם עוכב
גבר ישראלי ובת זוגו ממולדובה הגישו בקשה להסדיר את היחסים ביניהם ואת מעמד האישה בארץ. עיכוב לא סביר בטיפול יעלה למדינה 76 אלף שקל
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שמשרד הפנים יפצה בכ-76 אלף שקל
גבר ישראלי ובת זוגו, אזרחית מולדובה, משום שהתנהלות רשלנית עיכבה "הרבה מעבר לסביר" את בקשתם לאיחוד משפחות והסדרת מעמדה של האישה בארץ.
חזרה ל-2010: לגבר ולבת זוגו המולדבית נערך ראיון לבדיקת "כנות הקשר". אלא שמשרד הפנים דחה את ההליך ומשך אותו, ערך ראיונות נוספים והתעכב במתן תשובות. רק ב-2014 הסכים להעניק לבת הזוג אשרה מסוג ב/1 (המאפשרת עבודה לפרקי זמן קצרים). בתגובה הגישו בני הזוג עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שבה קבע הנשיא דוד חשין שהאישה תקבל אשרת א/5, וקיצר את תקופת ההליך המדורג.
פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:
- עובדת זארה כונתה "גנבת". הפיצוי: 30 אלף ש'
- הילדים נגד אמם: הירושה מאבא היא רק שלנו
- פוטרה מקבוצת כדורגל – הבעלים יפצה מכיסו
- רוכש דירה יפצה קבלן בגלל תגובה בפייסבוק
בני הזוג חיים יחדיו בשנים האחרונות בזמן שהגבר מצוי עדיין בהליכי גירושים ארוכים ו"תקועים" בשל מחלוקות על רכוש. ב-2010 הגישו השניים למשרד הפנים בקשה לאיחוד משפחות בהיותם ידועים בציבור, על מנת להעניק לאישה מעמד ואפשרות לעבוד ולחיות איתו בישראל. זאת לא הייתה בת הזוג הזרה הראשונה של הגבר: כמה שנים לפני כן הייתה לו חברה אזרחית הפיליפינים, ולדבר עתידה הייתה להיות השפעה על המקרה הזה.
זוגיות
יהודי גרמני ביקש אזרחות עבור הפילגש וילדיה
מערכת PsakDin
גבר נשוי ניהל מערכת יחסים עם אישה שאינה יהודיה ונולדו להם שני ילדים. כשאחד מהם חלה בסרטן ביקש האב אשרת עלייה למשפחתו האלטרנטיבית
במקביל הגישו בני הזוג תביעה לפיצויים בבית משפט השלום נגד מדינת ישראל. הם טענו שהטיפול של המשרד בבקשה היה רשלני, בעיקר משום שכלל שוב ושוב דרישת מסמכים בענייני הגירושים של הגבר אף שפסק דין בעניין קבע שהליך הגירושים אינו רלוונטי. בני הזוג הוסיפו שהמשרד ערך להם כמה ראיונות, שבהם נמצא כי הם מקיימים חיים משותפים, כנים ואמתיים, ולמרות זאת לא הוחל עליהם ההליך המדורג במשך שנים.
מנגד טענה המדינה שהמשרד פעל בסבירות ובתום לב כשבחן את כנות הקשר, בעיקר על רקע "חוסר ניקיון כפיים" של הגבר, שלא עדכן בזמן אמת על פרידתו מבת זוגו הקודמת בעלת האזרחות הפיליפינית, מה שהביא לכך שגם היא קיבלה אשרת א/5 כידועה בציבור שלו.
אסור "להעניש"
אבל השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה שמשרד הפנים התרשל בכך שביקש להעמיד למבחן פעם נוספת את שאלת נישואי התובע, כיוון שכבר נקבע בשני פסקי דין שהליך הגירושים אינו רלוונטי.
היא הוסיפה שבמקום לעכב את הטיפול למשך שנים ארוכות, המשרד היה חייב להחיל את ההליך המדורג על התובעים מיד לאחר הריאיון הראשון מ-2010, שבו התברר כי השניים בקשר אמתי. בהקשר זה נקבע בפסק הדין ש"המשרד האריך הרבה מעבר לסביר את תקופת הטיפול בבקשה".
בתוך כך הבהירה השופטת ליפשיץ-פריבס שגם אם התובע נהג בחוסר ניקיון כפיים בנוגע לבת זוגו הקודמת, אסור היה למשרד לפעול בדרך של "ענישה" בעיכוב נוסף בטיפול עד למתן ההחלטה בהשגה הראשונה.
בסיכומו של דבר נקבע שמשרד הפנים התרשל והוא חויב בפיצויים בסך כ-76 אלף שקל בגין הפסדי השתכרות, רכיבי שכר נלווים ועוגמת נפש, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד אמנון מזר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד משה ויליגר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
- עו"ד הראל סיל עוסק באזרחות ואשרות בישראל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
