"לחזור לגור עם אמא": צרפתית לבינוניים
הקומדיות הצרפתיות אוהבות להחניף לצופים הבורגנים, וכך גם במקרה של "לחזור לגור עם אמא". הסרט היה יכול לנצל את הופעת המשחק המצוינת של כוכבותיו כדי להגיד משהו בעל ערך על יחסים במשפחה נוכח משבר חברתי, אבל הוא מעדיף להתמסר לחיוכים מדושני עונג של הקהל
נדמה כי לא מעט קומדיות צרפתיות יוצאות מפס ייצור של בינוניות נינוחה. פעם אחר פעם מגיעים לארץ סרטים הנופלים תחת קטגוריה זו, שגם אם זכו להצלחה גדולה בארצם, אינם ראויים ליותר מצחקוק חולף ולמשיכת כתפיים המלווה בהבעת תימהון. "לחזור לגור עם אמא" ("Retour chez ma mere") הוא דוגמא מובהקת לסוג סרטים זה. בצרפת הוא זכה להצלחה יפה, ונדמה כי הוא יענה על צרכיו של הקהל הצמא לקומדיות הבורגניות והמיושבות של הצרפתים, אך כל זאת לא מונע ממנו לדשדש בבינוניות.
נקודת המוצא היא סיטואציה אנושית ותופעה חברתית: אנשים בוגרים החווים קריסה כלכלית שבעקבותיה הם נאלצים לחזור לגור בבית הוריהם. החיכוך המובנה בין הורה וילד שגדל ברור, ולכך מצטרפות בעיות נוספות עם קרובי משפחה, וסודות שמתגלים. חומרים שמהם יכול אמן גדול (מייק לי, למשל) ליצור סיפור אנושי מרגש, מפתיע במהלכיו העלילתיים דמויי המציאות, ועדיין מצחיק בהצגה כנה של חולשות אנוש. הבמאי אריק לאבן ("ברביקיו") מסתפק במתינות של קומדיה טלוויזיונית. משכו הקצר של הסרט מאריך מדי במה שמיותר, ומקצר במהלכים החשובים יותר (הכל באופן יחסי, כמובן) בחלק האחרון.
ביקורות נוספות במדור הקולנוע של ynet:
בבית האם יש חיכוכים הנובעים מהדרך בה האם, עם כל כוונותיה הטובות, לא יכולה להתייחס לז'קלין כאישה בוגרת אלא כבת שאת חייה יש לנהל. הבת, לעומת זאת, הופכת למודעת להתנהגויות מוזרות מצד האם. מה שנראה כסימנים לשיבוש מחשבתי של זקנה הם ניסיונות מגושמים של האם להסתיר את הרומן ארוך שנים שהיא מנהלת עם ז'אן (דידייה פלדמן) השכן מהקומה הרביעית.
החלק השני של הסרט שם דגש רב יותר על היחסים בין ז'קלין, אחותה הלא נחמדה קרול (מתילד סנייה) והאח בעל האופי השתלטני ניקולא (פיליפ לפבר). הם לא מתלהבים מהנוכחות של האחות בבית האם. קרול נוטרת טינה לז'קלין ומביאה את יחסיה עם בעלה אלן (ז'רום קומנדר) לנקודת משבר. ניקולא לא נרתם בהתלהבות יתר לסייע לז'קלין בשעת משבר. החיכוכים הללו מתרחשים (באופן לא מפתיע לסרט צרפתי) סביב ארוחה משפחתית.
נקודת החיוב ומקור ההנאה המרכזי של הסרט הוא המשחק - ובעיקר זה של שתי השחקניות הראשיות לאמי ובלאסקו. ז'קלין היא דמות שיש בה הבלחות של אישיות, בעיקר כשמתברר שבימים טובים יותר היא לא התנהגה כשורה כלפי אלו שנזקקו לעזרתה. בלאסקו לעומת זאת מהווה הגורם למרבית ההומור הקיים בסרט. היא מעצבת דמות של אישה בעלת שמחת חיים שזוכה ליותר סיפוק מילדיה הצעירים. כמו כן היא מעוררת חיבה בדרך בה היא ממשיכה לחשוב ולהתחשב בילדיה, וברגע הצורך להתייצב לצידם. הדמות אותה בלאסקו מעצבת היא הדבר היחידי שראוי לזכור מסרט זה.
"לחזור לגור עם אמא" (צרפת) - במאי: אריק לאבן. שחקנים ראשיים: אלכסנדרה לאמי, ז'וזיאן בלאסקו, דידייה פלדמן, מתילד סנייה ופיליפ לפבר. אורך הסרט: 97 דקות.
