שכנע קשישה לתת לו דירה – אך ההסכם בוטל
אישה ערירית שהועברה לבית אבות הוחתמה ע"י מכר על הסכם מתנה וייפוי כוח על דירתה בצפת. אבל ביהמ"ש קבע: היא לא הבינה על מה היא חתמה
בית המשפט המחוזי בנצרת הורה לאחרונה לבטל הסכם מתנה וייפוי כוח שבמסגרתם שוכנעה קשישה תשושה להעביר את דירתה בצפת לבנם של שכניה ולאשתו. השופט בנימין ארבל קבע שהקשישה הוטעתה
ולא הבינה על מה היא חותמת.
לטענת הקשישה, כחודש אחר כך נודע לה שנפלה קורבן לתרגיל, היא פנתה לעורך הדין שטיפל בעסקה באמצעות עובדת סוציאלית בבית האבות שבו היא שוהה, וביקשה לבטל את ההסכם. אלא שעורך הדין דווקא פעל להשלמת העסקה, וזמן קצר אחר כך נרשם הבית על שם אשתו של בן השכנים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שופט: 'להוציא אוטיסטית מביה"ח הפסיכיאטרי'
- הפיצויים לעובד יקוזזו כי הקים חברה מתחרה
- כולם אשמים: תביעת הצעירה שנפלה במסיבה
- אמריקן לייזר תפצה לקוחה: "כתמים על הבטן"
ראשית הפרשה במאי 2015, שבועיים לאחר שהקשישה אושפזה בבית אבות. באותו יום הגיעו אליה בן של השכנים שלה ואשתו והחתימו אותה על חוזה מתנה שבו התחייבה להעביר לאישה את הבית ללא תמורה, וכן על ייפוי כוח בלתי חוזר שהסמיך עורך דין (ועורכי דין ממשרדו) לחתום בשמה על כך מסמך לצורך העברת הנכס בהתאם לחוזה.
תביעה
האחיינית נגד המטפל: מי ירש את הקשישה?
מערכת PsakDin
בת 92 מגבעתיים שינתה את צוואתה כך שאת רוב רכושה יקבל פיזיותרפיסט שטיפל בה. אבל ביהמ"ש קבע: הצוואה נערכה תחת השפעה לא הוגנת
בתביעה שהגישה טענה הקשישה שההסכם נערך בחוסר תום לב, תוך הטעייתה וניצול מצוקתה, ללא כוונה מגובשת מצדה – שמוגדרת בעגה המשפטית "גמירות דעת", ומבלי שהבינה את מהות העסקה והשלכותיה. לדבריה, בן השכנים ביקר אותה תכופות בבית האבות ולחץ עליה להעביר את הבית לאשתו, בטענה שאם הנכס יישאר בבעלותה, משרד הבריאות או בית האבות עשויים למכור אותו בכדי לממן את המשך הטיפול בה.
מנגד טענה הנתבעת שהקשישה לא יכולה לחזור בה כעת. לדבריה, התובעת נתנה את ביתה לה ולבעלה במתנה מרצונה החופשי ובדעה צלולה, כהוקרה על טיפולם המסור בה ובבית. היא הוסיפה שהקשישה חתמה על ההסכם ונספחיו לאחר שקיבלה הסבר טלפוני מפורט מעורך הדין והבינה היטב על מה היא חותמת.
"אפאטית ומבולבלת"
השופט בנימין ארבל עיין בראיות, כולל תיעוד וידאו שצירפה דווקא הנתבעת, והתרשם שבזמן שחתמה על ההסכם הייתה הקשישה "תשושה, אפאטית ומבולבלת", ולא הכירה את פרטיו. "בפרט עולה מהסרטון האמור, בבירור, כי לא ניתן לתובעת שום הסבר בנוגע לייפוי הכוח ומשמעותו עובר לחתימתה עליו", כתב בפסק הדין. "הוא אף לא הוצג בפניה. החתימה נעשתה בצורה שאינה מקובלת ואינה ראויה לטקס חתימה מעין זה".
בהקשר זה הוסיף שלא יעלה על הדעת שמסמך ששורבב לחתימתה בין כל המסמכים יהפוך באחת למלכודת שממנה היא אינה יכולה להיחלץ. הוא הזכיר שעורך הדין לא נפגש עם התובעת, אלא שוחח עמה בטלפון – וגם זה מוטל בספק, שכן התובעת טענה כי מעולם לא שוחחו בטלפון לפני החתימה.
"קשה להניח שאשה במצב מעין זה תוכל לתקשר בצלילות ובבהירות ולהעביר הוראות ברורות באשר למה שיעשה ברכושה העיקרי, ולהבין, בשיחה מרחוק, את פשרן של ההוראות החוקיות שבחוזה, ובכלל זה משמעו של ייפוי כוח בלתי חוזר", כתב בפסק הדין.
בסיכומו של דבר קיבל השופט ארבל את התביעה וקבע כי ההסכם וייפוי הכוח בטלים ומבוטלים. בהתאם בוטלה גם העברת זכות הבעלות שבוצעה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת לזכות הנתבעת. היא גם חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד דב יורוביץ עוסק בתחומי המקרקעין והחוזים
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
