הקרב על שיעורי הבית
כל יום אותו סיפור - הילדים חוזרים מבית ספר ומתחיל מאבק על השיעורים. נשמע לכם מוכר? הגיע הזמן לשנות גישה וכמה שיותר מהר. מעבירים את האחריות לילדים - שלב אחר שלב
הורים היושבים עם ילדיהם מדי יום ומכינים איתם שיעורי בית גורמים נזק לילדיהם. להורים כוונות טובות. ברצונם לעזור אך למעשה הם גורמים לתוצאה הפוכה. הילדים מפתחים תלות בנוכחותם ואינם יכולים להסתדר ולו במטלה הכי פשוטה בעצמם. יחד עם זאת קיים החשש שבמידה וההורים יעבירו את האחריות להכנת השיעורים על הילד, הוא לא יכין אותם ואולי אף יקבלו טלפון זועם מהמורה על כך שהילד שלהם לא מכין שיעורים.
משימה בלתי אפשרית
כשהילד לומד בכיתות נמוכות, משימות הבית אינן ארוכות, ההורה יושב יחד עם הילד ומכין איתו את שיעורי הבית וכך למעשה מתקבע דפוס שגוי בו הילד מפתח תלות בהורה ובעזרה שלו. עם השנים מטלות הבית גדלות ועמוסות יותר ואם יש ילדים נוספים בבית זו משימה בלתי אפשרית לשבת יחד ולהכין את כל השיעורים עם כולם. כאשר הדפוס מתקבע, לילד קשה לעבוד באופן עצמאי.
ילדים רואים בזמן הכנת שיעורי הבית המשותפים דרך להשגת תשומת לב וזמן איכות עם ההורה ודרך התלות בהורה הם מאלצים אותו לפנות זמן עבורם. שיעורי הבית הם באחריות הילד ותפקיד ההורה הוא לסייע באופן ממוקד בהכנתם ולא לבצע אותם איתו.
אז מה הפתרון?
1. וודאו שהילד מסוגל לבצע את שיעורי הבית: זהו למעשה התנאי ההכרחי לכך שילדכם יוכל להכין את שיעורי הבית באופן עצמאי: להיות נוכח בכיתה, להשתתף ולהעתיק מהלוח וכן יש לבחון האם הוא בכלל הבין את מה שהמורה הסבירה בכיתה. לתלמידים לקויי למידה צריכות להיות הקלות בשיעורי הבית כגון: צמצום מטלות ולעיתים הקלה ברמת הקושי.2. סביבת למידה מתאימה: וודאו שהילד מכין את שיעורי הבית בסביבה רגועה ללא גירויים, כמו למשל טלוויזיה ברקע או סמארטפון שלא מפסיק לקבל הודעות. הילד צריך להכין את שיעורי הבית ליד שולחן בסביבה נעימה וקבועה בה הוא יודע שבכל יום הוא מכין בה את השיעורים. חשוב שהסביבה תהיה עקבית ולא למשל ביום ראשון להכין במטבח, בשני בסלון ובשלישי בחדר של האח, וכמובן חשוב שהוא יהיה לבד, כך שדעתו לא תהיה מוסחת.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. הגדרת זמן לשיעורים: שבו עם הילד ותכננו יחד מראש זמן בו הוא יכין את שיעורי הבית. גלו גמישות אך הגדירו אותה בשעות מראש, לדוגמה, במידה ובשעה שלוש יש תוכנית אהובה אז תכננו מראש שיכין אותם לפני התוכנית או אחריה. אפשרו לו לבחור את הזמן המתאים לו אך הקפידו שיבצע אותם בזמן זה.
4. ארגון הלמידה: סייעו לילדיכם לארגן את הזמן שהוגדר להכנת שיעורי בית. אני באופן אישי דוגלת בלסיים בכל יום את מטלות היום, אך במידה ויש עומס בשיעורים, חשוב שתשבו עם הילד ותסייעו לו לתכנן את הזמן ביעילות. כך למשל, אם מחר אין חשבון במערכת אז אולי כדאי לדחות את שיעורי הבית ולהכינם מחר. צריך לשבת עם הילד להסתכל על מערכת השעות והמטלות שקיבל ולעשות סדר עדיפויות בביצוע המטלות.
5. סיוע ולא הכנה במקומם: זכרו כי תפקידכם הוא לסייע ולא להכין את שיעורי הבית. זה בסדר גמור אם הילד לא הבין שאלה מסוימת והוא זקוק לעזרה, אך לא ייתכן שילד לא מסוגל לבצע את כל השיעורים. במקרה שילדכם אומר לכם שהוא לא מבין כלום, עליכם להתייעץ עם המורה ולבדוק מה הקושי. האם הוא מרוכז בשיעור? אולי זקוק לסיוע נוסף בבית הספר?
6. מעקב אחר השיעורים: גם אם ילדכם מכין את שיעורי הבית באופן עצמאי חשוב שתמיד תהיו בעניינים ומדי פעם תבדקו את טיב תשובותיו כדי שלא רק ימלא את החוברת. חשוב שהילד יידע שיש מי שקורא את תשובותיו (המורה לא תמיד מספיקה לקרוא את כל התשובות). כאשר הילד יודע שאתם תקראו את תשובותיו וזה יהיה באופן רנדומלי, הוא יתאמץ יותר וישקיע בעיצוב כתב היד שלו ובטיב התשובה.
זכרו - היו נוכחים בסביבה כדי לסייע לו, אך אל תשבו לידו. ילד שמסוגל לבצע את שיעורי הבית שלו באופן עצמאי רוכש משמעת עצמית והרגלי למידה נכונים ויש לכך חשיבות רבה בכל מהלך החיים.
הכותבת היא מנתחת התנהגות ומדריכת הורים
איך לגדל ילדים עצמאיים - צפו:
לפנייה לכתב/ת 
