מסנייק ועד פוקימון גו: האבולוציה של משחקי מובייל
שני עשורים אחרי "סנייק" של נוקיה, אפליקציות משחקים למכשירים ניידים עברו מהפכה של ממש - החל מגרפיקה, וויזואליה, משחקיות ואפשרויות טכנולוגיות. קיצור תולדות הגיימינג במכשירים ניידים
למעלה מ-40 מיליון הורדות בתוך ארבעה ימים מרגע ההשקה: זה הנתון שובר השיאים של אפליקציית המשחק "Super Mario run", שהושקה באמצע דצמבר במערכת ההפעלה iOS בלבד. ההשקה לאנדרואיד מתוכננת לתחילת 2017, ובינתיים, למרות ביקורות משתמשים שנוגעות למחיר חסר התקדים של האפליקציה (כ-10 דולרים לרכישת המשחק המלא, כששלושת השלבים הראשונים ניתנים כטעימה חינמית) וגם לעובדה שהוא מחייב חיבור אינטרנטי בעת המשחק, נראה שהצעד המשמעותי של "נינטנדו" אל שוק האפליציות - עומד להשתלם.
האפליקציות ששינו את חיינו - לכל הכתבות
שנת 2016 הביאה איתה שני משחקים שוברי שיאים - בכמות הורדות ומשתמשים, בסכומי כסף וגם בהפיכתם לתופעות תרבותיות של ממש: הראשון והפופולרי יותר, הוא אפליקציית המציאות הרבודה "פוקימון גו", שהושקה בחודש יולי והפכה מיד ללהיט היסטרי. לא מוכרחים להכנס לסטטיסטיקות כדי לקבל תמונה על היקף התופעה: זמן קצר לאחר ההשקה, הואשמה האפליקציה בהשחתת משתמשים, בהיותה מסכנת חיים, ממכרת, מעודדת פשיעה ומה לא. הפאניקה המוסרית שעטפה את ה"פוקימאניה" היא כנראה הביטוי המובהק ביותר לפופולריות שלה.
טוענת נוספת לכתר היא אפליקצית המשחק "Clash Royale", שהושקה בתחילת השנה ועדיין מובילה את רשימת ההורדות - גם ב"גוגל פליי" וגם ב"אפסטור", אולם למרות נתוני הורדות ורווח גבוהים, לא נראה שמדובר בתופעה אמיתית. בכל זאת, מי שהספיקו להתנסות באחת מהאפליקציות הללו (או בכולן), ודאי יכולים להבין על מה כל המהומה.
בראשית היה נחש
אם לוקחים בחשבון את ההיסטוריה הקצרה יחסית של תעשיית אפליקציות המשחק למכשירים ניידים - נראה שמדובר בשוק שעושה קפיצות גדולות בפרקי זמן קצרים, שמקפיד להתחדש כל העת ושעושה שימוש במאפיינים של החומרה - במקרה זה, מכשירים ניידים ובעיקרם טלפונים חכמים, ויודע לנצל אותם לטובת שיפור איכות המשחק - לשביעות רצונם של המשתמשים.
הצעד המשמעותי הראשון של התעשייה, היה בהטמעה של המשחק "סנייק" במכשירים הסלולריים של חברת "נוקיה". בשנת 1997, השיקה החברה את מכשירי הנוקיה מדגם 6110, שהגיעו באופן מובנה עם אפליקציית המשחק - גרסה ניידת ללהיט הארקייד המוכר. המשחקיות פשוטה להפליא, ומתאפשרת בעזרת מקשי החיוג, והמטרה - להאכיל את הנחש שהולך ומתארך, מבלי להתנגש בקיר.
המשחק והמכשיר הגבירו בצורה הדדית את הפופולריות אחד של השני: משתמשים רצו לרכוש מכשירי נוקיה בזכות הפיצ'ר הקטן הזה, ששדרג בעיקר את המחשבה על מהו מכשיר סלולרי ומה מגוון השימושים שהוא יכול להציע, ובהתאם הפופולריות של מכשירי נוקיה שבהם הוטמע "סנייק", הלכה וגברה. החברה ביססה את מעמדה מהר ובקרב ציבור רחב, הודות להוזלה משמעותית של המכשירים, לעיצוב נוח ונגיש ולחוויית משתמש עם תוספות. מכשירים סלולריים לא נתפשו עוד כטלפונים ניידים גרידא, אלא ככלי נייד שלו שימושים רבים.
להתראות סנייק, שלום WAP
שנתיים אחרי ההצלחה ההיא, נוקיה משחררת את ה-7110, המכשיר הסלולרי הראשון שהגיע עם דפדפן WAP מובנה, ואיפשר הלכה למעשה - גישה, מוגבלת אמנם, לרשת האינטרנט. ה-WAP, או בשמו המקצועי Wireless Application Protocol, הוא המפתח המשמעותי הראשון לביסוס השימוש באפליקציות על גבי מכשירים ניידים. הטכנולוגיה הזו תיקננה את האופן שבו ניתן לגשת לרשת האינטרנט באמצעות מכשירים סלולריים, ומיקסמה את היכולות והאפשרויות של אינטרנט סלולרי. ה-WAP גם היווה כר פורה עבור תעשיית הגיימינג, שכעת יכלה לפתח משחקים שמנצלים את המאפיינים של האינטרנט.
האבולוציה של הרינגטון במכשירי נוקיה:
אחד השינויים הראשונים והמורגשים ביותר שהביאה איתה טכנולוגיית ה-WAP, היה בעובדה הפשוטה שהיא יכלה להציג לראשונה צגים צבעוניים בטלפונים הניידים. מערכות ההפעלה החדשות שהתבססו על WAP, היו מורכבות יותר והציעו אפשרויות רבות יותר. אחד הלהיטים הראשונים בצבע, גם הוא גרסה ניידת למשחק ארקייד מוכר - היה ה"טטריס", שהושק בשנת 2000 והצליח להלהיב את המשתמשים בעיקר הודות לוויזואליה שלו - כל לבנה במשחק נצבעה בצבע אחר. נשמע פרימיטיבי? כמעט פרה-היסטורי, כשחושבים על האופן שבו נראים משחקים - גם הפשוטים שבהם - היום בטלפונים החכמים שלנו.
הלהיט הבא שקיבל גרסה טלפונית מיוחדת - הוא סוניק, הקיפוד הכחול שבשנת 2001 עבר אדפטציה לטלפונים ניידים. הדמות האיקונית של חברת המשחקים "סגה", הגיע לשמחתם של שחקנים למכשירי הטלפון הניידים ופתח עולם חדששל אפשרויות עבור מפתחי משחקים, וככל שהשתנו המכשירים עצמם - בגודל, במערכות ההפעלה שלהם, בצורה שלהם - כך הלכו והתפתחו משחקים מורכבם יותר.
תפוחים ותמרים
הקפיצה המשמעותית הבאה הגיעה בשנת 2007, עם השקתו של מכשיר הדגל של אפל - האייפון. הטלפון החכם בעל מסך המגע והעיצוב הייחודי, ובעיקר - מערכת ההפעלה iOS שסיפקה למפתחים חיצוניים כלים כמעט בלתי מוגבלים - האיצו גם את שוק האפליקציות, גם את שוק הגיימינג וגם את שוק הטלפוניה. כעת גם לחומרה עצמה - מכשיר הטלפון הנייד, היו מאפיינים ייחודיים שניתן לנצל לטובת איכות המשחק ונדמה היה שהשמיים הם הגבול.
כמה מהלהיטים הגדולים של אותן שנים, בסך הכל לפני פחות מעשור, כוללים את משחקי ה"טאפ טאפ" (2007) לסוגיהם - שנשענים על מסכי המגע, "איינגרי בירדס" (2009), משחקי ריצה דוגמת "טמפל ראן" (2011), משחקי פאזל דוגמת "קנדי קראש סאגה" (2012), משחקים מבוססי תור כמו חידוני טריוויה, איור ושבצנא, משחקי אסטרטגיה מרובי משתתפים, משחקי פנטזיה ומציאות מדומה, גרסאות ניידות למשחקי וידאו פופולריים ומה לא. עם השקת האפסטור בשנת 2008, אפל לא הציעה רק פלטפורמה - אלא דרך חדשה לחשוב על צריכה של תוכנות, במודל עסקי ייחודי.
התשובה לאפל, בדמות מערכת ההפעלה אנדרואיד וחנות האפליקציות של גוגל, המריצה את השוק אפילו יותר, וכמעט שליש מהאפליקציות המצויות בחנויות הללו - הן למעשה אפליקציות משחק, שמייצרות רווחים לא רק על בסיס שטחי פרסום או הורדה בתשלום, אלא גם על בסיס "רכישות פנים" - סכומים שנדרשים על מנת להתקדם במשחק ולצבור הון סימבולי. בעוד שנראה כי שוק האפליקציות מקבל כיוון די ברור - בו אפליקציות קטנות ייטמעו בתוך אפליקציות-על שיציעו מגוון רחב של שירותים עבור המשתמשים, ייתכן כי דווקא קטגוריית המשחקים תישאר איתנה ומתחדשת, ותמשיך להוות נתח משמעותי מסכום הרווחים המצטבר של השוק.
