נזכרה אחרי 8 שנים: דרשה פנסיה של הגרוש

ב-2005 חתמו בני זוג לשעבר על הסכם גירושים שהעניק לאישה נכסים וכסף, אלא שבשלב מסוים היא רצתה יותר. בית המשפט למשפחה דחה אותה

עו"ד חגית שווקיפורסם: 21.12.16 , 21:41

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה אישה, ששמונה שנים אחרי חתימתה על הסכם גירושים תבעה לקבל חלק מדמי הפנסיה של בעלה לשעבר. השופט בנימין יזרעאלי קבע שבעת עריכת ההסכם ויתרה האישה על הפנסיה, ואף קיבלה תמורה הולמת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג היו נשואים מ-1983 ועד 2005 ונולדו להם שלושה ילדים. לפני שהתגרשו הם חתמו על הסכם שהוגדר "חוזה לפירוק שותפות", ואושר על ידי בית הדין הרבני בנתניה. בהסכם לא הייתה התייחסות לנושא זכויות הפנסיה הצבורות של השניים, ובפרט של הבעל – איש צבא קבע לשעבר ששירת בצה"ל יותר מ-20 שנה.

תביעה

גבר הביא דירות לנישואים. של מי הן בגירושין?

עו"ד אילנה קמינסקי

2 דירות שנרכשו ע"י הגבר לפני החתונה עמדו במרכז חלוקת רכוש. ביהמ"ש קבע: שכר הדירה שהניבו נכנס לחשבון בנק משותף, ולכן הן שייכות גם לאישה

גבר הביא דירות לנישואים. של מי הן בגירושין?

הצדדים סיכמו שהאישה תמשיך להתגורר בבית המשותף עד שבתם הקטנה תגיע לגיל 21 – כשמונה שנים אחרי עריכת ההסכם – ולאחר מכן יוחלט מה לעשות עם הנכס. עוד הוסכם כי הגבר יעביר לתובעת 3,000 שקל כל חודש עבור תשלומים שוטפים לתחזוקת הבית ("תחליף לתשלום מזונות") וישלם על הוסטל שבו יתגורר בנם הלוקה באוטיזם.

בנוסף נקבע שהאישה תשכיר את שתי יחידות הדיור הצמודות לבית ותקבל לידיה את השכירות (כ-5,000-4,500 שקל).

אולם כאמור, בכך לא תמו המחלוקות. ב-2013 הגישה האישה תביעה שבה דרשה את חלקה בפנסיה של בעלה לשעבר. היא טענה שמאחר שהסכם הגירושים "שותק" בעניין זכויות הפנסיה, הרי שבהתאם לדין היא זכאית לאיזון משאבים ולקבלת חלקה היחסי, שאותו העריכה ב-1.2 מיליון שקל.

מנגד טען בעלה לשעבר שהסכם הגירושים היה הסדר ממצה, סופי והוגן, מה גם שבפסק הדין שאישר אותו נקבע במפורש שלצדדים אין עוד תביעות זה כנגד זה. הוא סיפר שאחד הדיינים שאל בזמנו מה לגבי הפנסיה ואם יש להם טענות נוספות, ושניהם הצהירו שלא.

ואכן, השופט בנימין יזרעאלי השתכנע שהאישה ויתרה על חלקה בזכויות הפנסיה ולכן אינה זכאית לדרוש את חלקה כיום. הוא ציין שעדותה הייתה לא עקבית: תחילה אמרה "אני נשארתי עם השכירויות, הוא עם הפנסיה, סמכתי בהסכם על השכירויות", אולם בהמשך טענה שלא ידעה על זכאותה לכספי הפנסיה ולא חשבה על כך בזמן עריכת ההסכם.

על פי השופט יזרעאלי העדות שחיזקה, ואולי הכריעה, הייתה זו של חתנם של הצדדים שערך עבורם את ההסכם. הוא סיפר שהסביר לתובעת את זכויותיה בכל הנוגע לחלקה בזכויות הפנסיה שצבר בעלה, אך לה היה חשוב יותר להסדיר את יתר הדברים, ומעבר לכך לא דרשה דבר.

השופט הוסיף עוד נימוק, ולפיו מסקנתו מבוססת גם על ההיגיון הכללי של ההסכם, שממנו ניתן להסיק שהתובעת ידעה וויתרה על חלקה בזכויות הפנסיה של הנתבע תמורת זכות מגורים בבית הצדדים למשך שמונה שנים, כולל דמי השכירות של יחידות דיור.