397 אלף ש' לתלמיד שנדחף ע"י חבריו בטיול

במהלך טיול של תיכון עין מאהל דחפו תלמידים חבר שישב על נדנדה, והוא שבר את רגלו. בית המשפט קבע שהמורים התרשלו, והנפגע זכאי לפיצוי

עו"ד שרית חרל"פפורסם: 26.12.16 , 23:07

בית משפט השלום בנצרת קבע לאחרונה שתלמיד תיכון מעין מאהל, שנפצע ברגלו בטיול שנתי אחרי שחבריו ללימודים דחפו אותו בזמן שהיה על נדנדה, יפוצה בכ-400 אלף שקל על ידי משרד החינוך והמועצה המקומית. השופטת רים נדאף קבעה שהתנהלות אחראית יותר של המורים הייתה עשויה למנוע את האירוע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במרס 2011 יצאו תלמידי י"ב של התיכון בעין מאהל לטיול שנתי בפארק הירדן. במהלך השהייה בפארק דחפו כמה תלמידים בחוזקה את התובע בעת שהתנדנד להנאתו על נדנדה. בשלב מסוים הוא ספג מכה עזה ברגלו מהקורה העליונה של המתקן ונפל ארצה. הוא הובהל לבית החולים "זיו" בצפת שם עבר ניתוח לקיבוע שבר ברגלו הימנית.

תביעה

כ-180 אלף שקל לתלמיד ששבר אצבע בביה"ס

עו"ד דותן לינדנברג

נתניה: תלמיד חטיבה בן 12 נכנס לחדר הכושר של התיכון הסמוך ללא השגחה. ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות של העירייה ושל משרד החינוך

כ-180 אלף שקל לתלמיד ששבר אצבע בביה"ס

שנתיים לאחר מכן הגיש התלמיד לשעבר תביעה לפיצויים על נזקיו נגד משרד החינוך והמועצה המקומית. לטענתו המורים לא השגיחו על התלמידים הבעייתיים, אף שהייתה זו חבורה "ידועה לשמצה". את גרסתו לתאונה תמך בעדות חבריו מבית הספר.

הנתבעים ניסו להתנער מאחריות לאירוע, וטענו כי התלמיד נפגע באירוע פתאומי שהתרחש תוך כ-20 שניות, ולא ניתן היה לצפות מהמורים לפיקוח הדוק וצמוד המכסה כל פינה ופינה בפארק.

אבל השופטת רים נדאף קיבלה את גרסת התובע בין היתר לנוכח התרשמותה החיובית מעדותו ומעדות חבריו. היא קבעה שהאחריות המלאה למקרה חלה על המורים שלא פעלו בסבירות כדי למנוע את התאונה אף שניתן היה לצפות אותה. לדבריה, מהעדויות עלה שהמורים כלל לא היו באזור הנדנדה ולא השגיחו על המתרחש בקרבתה.

היא הוסיפה שלא מצופה ממורים לפקח על כל פינה ופינה, אבל כשהם רואים שמתגודדת קבוצת תלמידים בקרבת מתקן – עליהם להיות ערים להתרחשות שם: "אירוע נפילת התובע לא התרחש ברגע בלתי צפוי, והדחיפות של הילדים, ומנגד הצעקות של התובע, נמשכו זמן מה עד הנפילה. בנסיבות אלו, אילו היו נמצאים המורים בסביבת הנדנדות, היו יכולים למנוע את הנפילה.

בתוך כך הבהירה השופטת נדאף שלא מצאה אשמה תורמת מצד התובע. לא הוכח שהוא השתולל או התנדנד באופן פרוע בעצמו. התלמידים הם שנדנדו אותו בפראות למורת רוחו, ולכך המורים היו צריכים לשים לב.

נכותו של התובע הועמדה על 10%, ונזקיו (הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות) הוערכו בהתאם לכך, בסך של 396,749 שקל.

מכיוון שרוב המורים בטיול הועסקו על ידי משרד החינוך והיתר על ידי המועצה המקומית, הוחלט שמשרד החינוך יישא ב-70% מהפיצוי, והמועצה ב-30%. הנתבעים חויבו בנוסף גם בהוצאות משפט בסך 5,750 שקל, ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.