העתיקו שאלות לספר תיאוריה בנהיגה - וישלמו

הוצאה לאור קיבלה רישיון ממשרד התחבורה לספר הכנה למבחן הנהיגה העיוני. לימים התגלה דמיון מפתיע לשאלות בספר אחר. הפיצוי: 75 אלף ש'

עו"ד יואב סלומוןפורסם: 02.01.17 , 06:59

בית משפט השלום בראשל"צ הכריע לאחרונה בסכסוך בזכויות יוצרים והעתקה בין חברות הוצאה לאור סביב ספר הכנה למבחן הנהיגה העיוני (תיאוריה). התביעה הוגשה על סך 500 אלף שקל, אולם השופטת איריס סורוקר פסקה לבסוף על פיצוי של 75 אלף שקלים בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את התביעה הגישו החברות "בורסי הוצאה לאור" ו"בורסי חברה לספרי משפט" נגד חברת "אילון נהיגה מתקדמת" וכן נגד עורך ספר השאלות ואשתו. הן טענו להפרת "רישיון ייחודי" שניתן להן מהמדינה מכוח הסכם שנכרת ב-2004, ובו קיבלו את הזכות להפיץ באופן בלעדי ספר שאלות למבחני הנהיגה העיוניים.

תביעה

450 אלף ש' על הפרת זכויות של סלבדור דאלי

עו"ד אסף קריאל

האחראיות על קניינו הרוחני של האמן המנוח דרשו 5 מיליון שקל מחברות ישראליות בגין הפרת זכויות יוצרים. ביהמ"ש קבע שהן יסתפקו בהרבה פחות

450 אלף ש' על הפרת זכויות של סלבדור דאלי

בדיונים ציינה השופטת סורוקר שהספר נכשל מבחינה מקצועית, וב-2008 הודיע משרד התחבורה לבורסי שיש צורך בתיקון של שאלות, בעקבות תלונות וליקויים שנמצאו. אלא שבורסי לא ערכה את הספר מחדש, וב-2009, לאחר שההסכם עם בורסי הסתיים, הוציא משרד התחבורה בכוחות עצמו מאגר שאלות מתוקן.

התובעות טענו שבשנים הרלוונטיות להסכם, הנתבעים העתיקו "אחד לאחד" שאלות ואיורים המופיעים בספר ההכנה, וכן הפיצו ומכרו ערכת לימוד שהפרה את זכויותיהן. התביעה הוגשה גם נגד ארגון מורי הנהיגה בישראל, בטענה שנתן את חסותו ל"ערכת הלימוד המפרה", בכך שהמליץ לרכוש אותה.

מנגד הכחישו הנתבעים שהעתיקו חומר, והוסיפו שלתובעות ממילא אין זכות יוצרים בספר ושלא ניתן להן רישיון ייחודי. הם הגישו תביעה נגדית שבה דרשו פיצוי בטענה שהתובעות התחייבו לתת להם בלעדיות להפצת הספר, אולם פעלו בניגוד להתחייבותן וחתמו על הסכם הפצה עם חברה אחרת.

שינויים קלים

בפסק דין של 90 עמודים קיבלה השופטת סורוקר את התביעה באופן חלקי. היא הזכירה שהגולל נסתם על הפרויקט של התובעות ללא תלות או קשר למעשי הנתבעים, אולם קבעה שאכן הייתה העתקה של חלק קטן של שאלות ואיורים. "השינויים הקלים בנוסחי השאלות, כמו גם בסידור התשובות והתמרורים, תומכים בטענת התובעות, כי ספר בורסי עמד לנגד עיניו של הנתבע 2 שעה שחיבר את ספר אילון", קבעה השופטת.

השופטת הטילה את האחריות על אילון (הנתבעת 1) ועל עורך הספר (הנתבע 2) כיוון שהיה הגורם הפעיל בחיבור ופרסום הספרים. עם זאת, התביעה נדחתה נגד אשתו של העורך, כיוון שעצם היותה בעלת מניות בחברה ואשתו אינה מבססת חבות אישית. נדחתה גם התביעה נגד ארגון מורי הנהיגה, בנימוק שאין פסול בהמלצה מקצועית על ספר הלימוד של אילון.

בנוגע לגובה הפיצוי הורתה השופטת סורוקר לנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעות 75 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4%. בהקשר זה היא הבהירה שההפרה לא גרמה לתובעות להפסדים ולא הניבה רווחים לנתבעים. הסכום נפסק כפיצוי ללא הוכחת נזק, בגין עצם ההעתקה ללא רשות.

בתוך כך דחתה השופטת את התביעה הנגדית, בין היתר מאחר שהשתכנעה שבין הצדדים לא נכרת אף הסכם מחייב.