לשון הרע: השווה את מ"מ ראש העיר להולילנד

סער גינזבורסקי, פעיל ציבורי מאשדוד, התבטא ברשת שוב ושוב באופן שייחס שחיתות לגבריאל כנפו. בית המשפט קבע שהוא ייאלץ לשלם על כך

עו"ד קובי לויפורסם: 04.01.17 , 07:21

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש ממלא מקום ראש עיריית אשדוד, גבריאל כנפו, נגד פעיל ציבורי שייחס לו שחיתות בשורת פרסומים ברשת, והשווה בין פעילותו לבין פרשת הולילנד. השופטת אביגיל כהן קבעה שמדובר בלשון הרע, ובקרוב ייפסק הסכום הפיצוי שישולם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כנפו, שכיהן במשך שלוש שנים כיו"ר ועדת משנה לבניין ערים בעירייה, הגיש את התביעה בגין פרסומים מ-2014 שלטענתו הציגו אותו כמושחת. את התביעה על סך 2.6 מיליון שקל הוא הגיש נגד סער גינזבורסקי, פעיל חברתי שהתמודד ברשימה למועצת העיר אך לא נבחר. במוקד המחלוקת עמדו דברים שליליים שפרסם בעמודי פייסבוק שונים. כנפו טען שמדובר לפחות ב-52 פרסומים, ואילו גינזבורסקי טען כי מדובר ב-14 בלבד.

תביעה

שוטר כונה בפייסבוק 'עבריין על מדים' - ויפוצה

עו"ד אסף גרינבוים

ארבעה בני משפחה מהצפון פרסמו שורת פוסטים פוגעניים נגד שוטר שעיכב שניים מהם בכביש. בית המשפט קבע שהם ישלמו לו בשל כך 86 אלף שקל

שוטר כונה בפייסבוק 'עבריין על מדים' - ויפוצה

הפרסומים עסקו ב"תכנית מע"ר דרום" – פרויקט נדל"ן שאמור לקום בקרבת חוף הים של אשדוד. באחד מהם, למשל, כתב הנתבע שהחלטה מסוימת של ועדת הבנייה עשויה להיות ה"הולילנד של אשדוד", אולם לא היה רוב "לרעים". בפרסום אחר הוא השווה את חברי הוועדה ל"גנבים בלילה", וטען שכינסו ישיבה בזמן מלחמת "צוק איתן" במטרה לבצע מחטף. לחלק מהפרסומים התלוו תמונות, ובהן של אהוד אולמרט וג'קי בן זקן.

כנפו טען שהפרסום המקשר בינו לבין פרשת הולילנד מייחס לו מעשי שחיתות, מבזה אותו ופוגע במשרתו הציבורית.

מנגד טען גינזבורסקי שמדובר בתביעת השתקה. לדבריו כל הפרסומים היו במסגרת פעילותו הציבורית ומהווים ביקורת לגיטימית על מהלכיו של התובע לקידום מע"ר דרום, ואפילו מילוי חובה מוסרית בעקבות "רמזים של שחיתות" שהיו בידיו. הוא התעקש שהביטויים "רעים" או "הולילנד של אשדוד" הם הבעת דעה לגיטימית על פרויקט, מה גם שההשוואה מתבקשת בשל קווי דמיון בין שני הפרויקטים.

הקורא מקשר אוטומטית

בפסק דין שדן רק בשאלת האחריות ונפרש על פני כ-40 עמודים קיבלה השופטת אביגיל כהן את התביעה באופן חלקי. היא הבהירה שלא כל הפרסומים הם בגדר לשון הרע, אך ברובם נוצר קישור אוטומטי אצל הקורא בין כנפו לבין מעשה שחיתות. "אני רואה את מכלול הפרסומים כקמפיין אחד ואין צורך לבדוק 'בזכוכית מגדלת' כל מילה ומילה בכל פרסום ופרסום", הבהירה.

נקבע כי הפרסומים בכללותם, ביסוס ההקשר בין תוכנית הבנייה לבין הולילנד תוך הדגשת היבטי השחיתות, כמו גם הדיבור על מחטף במחשכים לכאורה בזמן מלחמה, גורמים לפרסומים להיות לשון הרע.

השופטת כהן ציינה שלא הוכח שכנפו פעל בניגוד עניינים או ביצע "מחטף" כלשהו, מה גם שלא התקיימה ישיבה בזמן צוק איתן, כך שלא הוכחה "שחיתות" כלשהי בכל הקשור לתוכנית הבנייה, ולכן הנתבע לא יכול ליהנות מהגנת אמת בפרסום.

בנוסף סברה השופטת שגינזבורסקי לא יכול ליהנות מהגנת תום הלב מאחר שהפרסומים נעשו ללא בדיקה סבירה, נכתבו כ"עובדה" ולא כהבעת דעה, ולנוכח אופיים וצורתם הבוטה. טרם נקבע איזה פיצוי ייפסק לזכות כנפו.