558 אלף שקל ליורשי עובד זר שנהרג בתאונה
אזרח תאילנד שעבד בישראל נדרס למוות על ידי שתי מכוניות. ביהמ"ש חישב את הפסד השכר העתידי והורה לחברות הביטוח לשלם את הפיצוי
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שיורשיו של עובד זר מתאילנד, שנהרג בישראל בתאונת דרכים, יפוצו בכ-558 אלף שקל
מחברות הביטוח של שני כלי הרכב שדרסו אותו למוות.
יורשיו של המנוח, בן 33 במותו, ביקשו להוכיח זכאות לפיצוי עבור הפסדי שכר עתידיים, ולפיכך הגישו חוות דעת של מומחית בנושא הגירה, שלפיה מהגרי עבודה רבים בענף החקלאות נשארים לעבוד בישראל גם ללא אישור עבודה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תיקון חוק: אנשי קבע נכים יטופלו בביטוח לאומי
- בית הדין: הנבגדת תקבל גט ו-150 אלף שקל
- 122 אלף שקל לרופא שנפצע במגלשת מים
- 100 אלף ש' לעובדים שתבעו על שעות נוספות
התובע הגיע לישראל ב-2005 עם אשרת עבודה לשלוש שנים והשתלב בענף החקלאות. הוא נשאר לעבוד בארץ גם אחרי שהאשרה פגה, והתאונה הקטלנית התרחשה ב-2011 בעת שרכב על אופניו. ב-2013 הוגשה תביעה בשם עזבונו נגד שני הנהגים שפגעו בו וחברות הביטוח שלהן, "הראל" ו"שלמה".
תביעה
"מנורה" סירבה לשלם פנסיה לאלמנת עובד זר
עו"ד אמיר שושני
אזרח ניגרי שעבד באילת מת כמה חודשים אחרי שפוטר. מאחר שלא עודכנה בחובה להמשיך להפריש תגמולים, נתקלה אשתו בהתנגדות המבטחת
לטענתם, המנוח השתכר כ-6,000 שקל בחודש, ויש לפסוק לעיזבונו פיצוי על נזק לא ממוני (כאב וסבל) ועבור הפסדי שכר עד גיל 65, הגיל שבו להערכתם היה המנוח יוצא לגמלאות. בנוסף, הם ביקשו לפצות אותם על אובדן שירותי בעל ואב.
חברות הביטוח לא התנערו מאחריותן לפיצוי העיזבון, והגיעו להסכמה פנימית בדבר חלוקת החבות בינן לבין עצמן. ואולם הן טענו שלא הוכח שהמנוח עבד והשתכר לפני התאונה, בפרט בתקופה שבה שהה בישראל שלא כדין, ולכן לטענתן הוא לא זכאי להפסדי שכר עתידיים.
עבד גם ללא אישור
אבל השופטת יעל אילני קבעה שהוכח כי המנוח, שהגיע לישראל כדי לעבוד ולהשתכר לפרנסתו ופרנסת משפחתו, עשה כך עד יום מותו. היא האמינה לעדותה של אשת המנוח, שסיפרה בעקביות כיצד בעלה הגיע לישראל כדי לעבוד ושלח לה מדי חודש כספים לתאילנד.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת חברות הביטוח שלפיה היורשים לא הציגו הוכחה לכך ששכרו עמד על 6,000 שקל לחודש לפני מותו, וקבעה שיש להעמיד את גיל הפרישה שלו על 60 – הוא גיל הפרישה בתאילנד. נקבע גם שיש להתחשב בכך שעבודתו של המנוח הייתה כרוכה במאמץ פיסי, והיה לו קשה לבצע אותה בגיל מבוגר.
לפיכך הסתמכה השופטת אילני על הסכם ההעסקה המקורי של המנוח מ-2005, והחליטה להעמיד את השכר הקובע לצורך חישוב הפסדי שכר על 4,100 שקל בחודש בלבד.
מלבד הפסדי שכר נפסקו למשפחה גם פיצויים על נזק לא ממוני ואובדן שירותי בעל ואב. בסך הכול חויבו חברות הביטוח בתשלום של 557,910 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21% מסכום הפיצוי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד טל פרדמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד סיגל שירזי, עו"ד מארק שירין
- עו"ד ורד פרי עוסקת בדיני ביטוח
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים