השופט שבלב המחלוקת על הכיסא הנשי בעליון
שלוש שופטות מוערכות מתמודדות בסבב הנוכחי על מקום בבית המשפט העליון: רות רונן, יעל וילנר ונאוה בן-אור. הקרב חושף לראשונה סדקים גם בתוך מחנה השופטים בוועדה הבוחרת - והפצע של אליקים רובינשטיין נפתח
ביום ראשון נערכו בוועדה לבחירת שופטים עוד "שימועים" למועמדים לבית המשפט העליון, כשהפעם המרואיינים היו מועמדים שאינם שופטים בבית המשפט המחוזי. אבל בשעה שהמועמדים נשאלו על הרקע המקצועי שלהם ועל ניסיונם, מאחורי הקלעים המשיכו להתנהל המגעים החשאיים בניסיון "לסגור דיל".
מדור משפט - לכתבות הקודמות:
מוכנים, היכון, רוץ / הקרב על העליון
בסוף פברואר אמורה הוועדה להתכנס ולהודיע על מינוי ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, שיחליפו את השופטים שעומדים לפרוש. בינתיים הפערים בין מחנה השופטים למחנה הפוליטקאים בוועדה עדיין גדולים, ועד כה הם לא הצליחו להסכים אפילו על מועמד אחד שמקובל על כולם.
בשבועות האחרונים פורסם כי השופטים מתנגדים למינויו לעליון של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון (שהשר כחלון מקדם במרץ את מועמדותו) וזאת בנימוק הסתמי שהוא “לא קורץ מהחומר של העליון”. בנוסף פורסם כי יש מחלוקת על זהות השופט הערבי שימונה - חאלד כבוב או ג’ורג’ קרא. כעת מתברר שגם על "הכיסא הנשי" יש מחלוקת בין המחנות בוועדה.
בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים. אחרי פרישתה הצפויה של הנשיאה מרים נאור בסוף השנה, יעמוד מספר הנשים בעליון על שלוש בלבד. אין ספק שלפחות אחד מהשופטים שייבחרו כעת חייב להיות שופטת. שלוש שופטות מחוזיות מוזכרות כמועמדות ה”רציניות” ביותר למשרה הרמה: רות רונן, יעל וילנר ונאוה בן-אור.
רונן היא שופטת מוערכת מאוד מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שמועדפת על הנשיאה נאור, אך בדרך למינוי תעמוד לה לרועץ העובדה שבעלה תרם בעבר ל”קרן החדשה לישראל”, מה שהופך אותה לפסולה בעיני יו”ר הוועדה, שרת המשפטים איילת שקד.
וילנר, שופטת מצטיינת מבית המשפט המחוזי בחיפה, היא בעלת סיכויים טובים יותר גם משום שהיא דתייה. וילנר זוכה לתמיכתו של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, שמכיר אותה עוד מימיו במחוזי בחיפה, אך מנגד הרכילות גורסת שאסתר חיות, הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, מתנגדת למינויה משום שבעבר מתחה וילנר ביקורת על פסק דין שלה. בסביבתה של חיות מכחישים לגמרי את העניין.
המועמדת השלישית היא נאוה בן-אור מבית המשפט המחוזי בירושלים, שעל כישוריה המקצועיים אין חולק. בן-אור, בת טיפוחיהן של פרקליטות המדינה המתולוגיות דורית ביניש ועדנה ארבל, היא שופטת חריפה וחרוצה - וכמו וילנר, גם היא דתייה. עם זאת, בעבר נשמעו טענות על התנהלותה בעת ששימשה כמשנה לפרקליטת המדינה, מה שמנע את קידומה לעליון כבר בסבב המינויים הקודם, חרף תמיכתה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני.
מי שטירפד אז את בחירתה היה חבר הוועדה ושופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, שהיה נחוש מאוד בהתנגדותו. מדוע? הנה תזכורת: לפני יותר מעשור כיהן רובינשטיין כיועץ המשפטי לממשלה, עדנה ארבל הייתה פרקליטת המדינה ונאוה בן-אור כיהנה כמשנה של ארבל לענינים פליליים. המחלוקת בין רובינשטיין לארבל-בן-אור נסובה סביב התנהלותו של מי שהיה אז ראש אגף החקירות, משה מזרחי, בפרשת האזנות הסתר לאביגדור ליברמן. רובינשטיין והמשנה שלו מני מזוז סברו אז כי נפלו פגמים מהותיים ומוסריים בהתנהלותו של מזרחי, ואילו ארבל ובן-אור סברו שמזרחי הוא לוחם אמיץ בשחיתות, שמקסימום קצת פישל אבל לא יותר.
המחלוקת הזו לוותה בהדלפות הדדיות לתקשורת לצד הכפשות נגד רובינשטיין - שסבר שמאחוריהן עומדת בן-אור. בסופו של דבר מזוז מונה ליועמ”ש (ואחר כך לעליון), ואילו בן-אור התפטרה מתפקידה בפרקליטות, לא לפני שמזוז האשים את ארבל ובן-אור ב"סימון מטרות”.
אבל הגלגל מסתובב, וכמו בפעם הקודמת, גם כעת נאור וחיות תומכות במינוי בן-אור, כשהפעם מצטרף אליהן השופט חבר הוועדה סלים ג’ובראן. בניסיון לרכך את רובינשטיין מופעל עליו בימים אלה מכבש לחצים הכולל אינספור שיחות שתדלנות - שלא לומר תחנונים - מצד תומכיה של בן-אור בקריאה שיסיר את התנגדותו למינויה. בדוברות בתי המשפט מכחישים שמופעלים על רובינשטיין לחצים כלשהם. “לא מופעלים על המשנה לנשיאה שום לחצים, לרבות לגבי מינוי זה”, נמסר, “את עמדותיו על המועמדים השונים יביע בוועדה”.
אחד התסריטים האפשריים הוא שמסגרת דיל כולל בין שקד לנאור, שרת המשפטים תוותר על מינויו של פרופ’ גידי ספיר, תושב אלון שבות שנחשב ל”סדין אדום” בעיני נאור, ואילו נשיאת בית המשפט העליון תוותר מצידה על מועמדותה של רות רונן. במקרה כזה נאוה בן-אור תהיה חזק בתמונת המועמדות - ולכן לתומכיה חשוב כל כך שרובינשטיין יסיר את התנגדותו.
לפנייה לכתב/ת 
