לא מאוהבת בו אך חוששת שאין טוב ממנו
איך קורה שנשים צעירות כבר מפחדות שלא ימצאו אף אחד טוב יותר מבן זוגן הנוכחי, ואיך זה קשור למבנה האישיות שלהן ולסיפורים המפחידים על שוק הפנויים-פנויות? אימון אישי
"אני רוצה להתייעץ איתך בדחיפות", אמרה לי רותם בשיחת הטלפון הראשונה שלנו. "אני פוחדת שאני עומדת להרוס לעצמי את החיים, ואני זקוקה לעזרתך. יש לי בן זוג אוהב, מתחשב, אכפתי וחכם, ולמרות זאת אני כל הזמן חושבת שאולי הוא לא מספיק טוב עבורי, ואני צריכה לעזוב אותו ולחפש לי מישהו אחר". תיארתי לעצמי שאם היא כל-כך מוטרדת, היא בטח כבר בסוף שנות ה-30 לחייה או בתחילת שנות ה-40 (לא כי כדאי להיות מוטרדים בגיל הזה, אלא כי זה כך בדרך כלל). הנחתי שבעברה יש מספר מערכות יחסים אותן בחרה לסיים בטענה שבן הזוג שלה לא מספיק מושלם בעיניה, והתכוננתי בליבי לטיפול בהפרעת חרדה הקשורה למערכות יחסים. לכן הופתעתי כל כך כששלושה ימים אחר כך, בשעה היעודה, הופיעה בחדרי בחורה צעירה בערך בת 25, וסיפרה לי שהיא נמצאת במערכת יחסים כבר שלוש שנים עם בחור כבן גילה, ושמעולם לא הייתה במערכת יחסים משמעותית לפני כן.
כאשר ביקשתי שתתאר את טיב הקשר ביניהם, היא סיפרה לי שכשהם הכירו הוא התלהב ממנה מאד והצליח לסחוף אותה לתוך הקשר, למרות שהיא לא הייתה בטוחה שהיא באמת רוצה אותו. לאט-לאט היא גילתה שהם אוהבים את אותם הדברים, שיש להם תפיסות עולם דומות ושאפילו שאיפות החיים שלהם משתלבות. ולמרות שהיו דברים שהיא הרגישה שחסרים לה, רותם החליטה שהם כנראה מתאימים, ונשאבה עמוק יותר ויותר לתוך הקשר.
כיום הם גרים יחד כבר יותר משנה, מכירים זה את משפחתה של זו, ומפתחים את הקריירה והלימודים שלהם זה לצד זו. לכאורה, זורמים היחסים ביניהם על מי מנוחות, אבל רותם לא מפסיקה לתהות האם משהו חסר לה, ותחושת הפספוס שהיא מרגישה מלווה בחרדה גדולה מפני המחשבות המציפות אותה, ומפתות אותה לעזוב את הקשר הזה ולחפש את אושרה בחוץ.
אולי אני מפספסת?
פרידות הן דבר מפחיד, חשבתי לעצמי, והבעתי אמפטיה כלפי החשש של רותם מפני אפשרות של פרידה, אבל היא התבוננה בי בחיוך עצוב והסבירה לי שלא מפני הפרידה היא מפחדת, אלא מפני מה שיבוא אחריה: "תביני", אמרה לי, "תומר הוא בחור מוצלח באמת, הוא בדיוק הגבר הנכון להתחתן איתו, ואני בטוחה שלא אמצא מישהו יותר מתאים ממנו. ברור לי גם שאתחרט אם אפרד ממנו, ואתחרט עוד יותר כשאראה שמישהי אחרת 'תפסה אותו', אבל מצד שני, למרות שאני יודעת את כל זה, אני לא יכולה להפסיק לשאול את עצמי מה קורה בעולם שמחוץ לזוגיות שלנו, ולחלום על מישהו שאליו אצליח להרגיש את מה שתומר מרגיש כלפיי".
"כבר תקופה ארוכה שאני עסוקה רק בזה, ואין אף אחד שאני יכולה לדבר איתו על כך", הוסיפה בעצב. "ההורים שלי יתעלפו אם אספר להם שאני רוצה להיפרד מתומר, וגם החברות שלי, בעיקר הרווקות שביניהן, יחשבו שהשתגעתי. בעצם הגעתי אליך כדי שתצילי אותי מהמחשבות שלי, וכדי שתעזרי לי להרגיש שלמה בזוגיות שלי, כי ברור לי שלא אמצא מישהו טוב ממנו".
כאשר אנשים מגדירים מטרה בטיפול, אני מקשיבה להם בקשב רב, ומנסה להבין האם הם באמת מעוניינים במטרה שהגדירו, או שהם רוצים משהו אחר שאותו אין להם אומץ לומר בקול רם. במקרה של רותם, תהיתי האם היא באמת רוצה שאעזור לה להשתחרר מן החלומות על העולם המרגש שמחוץ לזוגיות שלה, או שבעצם היא רוצה שארגיע את החששות שלה מפני הסיפורים ששמעה על שוק הפנויים-פנויות, ואעזור לה להשתחרר ממערכת היחסים שהיא נמצאת בה.
העובדה שהיתה בת 25 רק הוסיפה על התהיות שלי: למה בחורה בת 25 צריכה לפחד שהיא עומדת לאבד את הגבר המוצלח האחרון עלי אדמות? שאלתי את עצמי, ולמה היא צריכה לחשוש כל כך שלא תמצא אף אחד אחר שישתווה לו? כששאלתי את רותם למה היא פוחדת כל כך, היא סיפרה לי על הדברים הנוראיים שהיא שומעת על שוק הפנויים-פנויות מחברות שמבוגרות ממנה בסך הכל בשנה או שנתיים. על "דייטים מהגיהינום" עם בחורים שאין שום קשר בין המראה שלהם במציאות לבין מה שהם מציגים בתמונות, או על כאלה שכל מה שהם מחפשים זה סקס זמין ואומרים את זה בישירות בוטה כבר על ההתכתבות הראשונה. היא סיפרה לי על חברות שלה, שליבן נשבר אחרי שהכירו מישהו, התאהבו בו ואז הוא פשוט נעלם, ועל אחרות שלא מצליחות לפגוש אף אחד שממש מוצא חן בעיניהן, ומספרות לה עד כמה הן מקנאות בה על תומר שלה.
"אני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי על מפגשים מתסכלים עם גברים שכל מה שהם מחפשים הוא ריגוש זול", אמרה והוסיפה: "אני לא רוצה ללמוד את הכללים המורכבים של העולם הזה, ולהתחיל לשחק משחקים ולעבוד בחיפוש בן זוג, ואין לי שום רצון להגיע לגיל 40 ולהסתכל אחורה ולהבין שוויתרתי על הגבר הכי טוב שיכולתי למצוא. יחד עם זאת, אני ממש מקנאה בתומר, שמרגיש שהוא עדיין מאוהב בי, וגם אני רוצה להתאהב כך. תומר הוא אומנם בחור טוב, חכם ורגיש, אבל מתחשק לי מישהו 'גברי יותר', 'הישגי יותר', כזה שאוכל להעריץ ושעליו אוכל להסתכל בעיניים מזוגגות".
כדי לעזור לרותם ולהכיר אותה טוב יותר, שאלתי אותה האם אי פעם הרגישה תחושה כזו כלפי מישהו. לא הופתעתי לשמוע שהיא מעולם לא הייתה ממש מאוהבת, ושתמיד כאשר הרגישה שזה עומד לקרות לה, זה היה עם מישהו שנראה לה "מסוכן מדי", והיא בחרה להתרחק ולנתק מגע. מעולם לא הסכימה להיכנס למערכות יחסים לא יציבות שאינן מבטיחות לה ביטחון, והסיבה שלא היתה לה מערכת יחסים לפני תומר, נעוצה בכך שהיא העדיפה להגן על עצמה מפני כל קשר שיש בו סיכוי למתח, אכזבה וכאב.
הנטייה להתאהב קשורה במבנה האישיות של האדם, להיסטוריה הפסיכולוגית שלו, ואפילו למצב ההורמונלי שלו. אנשים הפועלים מתוך רגש ואינם חוששים מפני בחירות אימפולסיביות, הם בעלי נטייה גבוהה יותר להתאהבות, והם יבחרו את בני הזוג שלהם מבלי לחשוש מפני אפשרות של נטישה, אכזבה וכאב. אנשים אחרים הזקוקים לתחושת יציבות וביטחון, יבחרו את בני הזוג שלהם מתוך שיקולים רציונאליים ולא רק רגשיים, וימנעו מבחירות שיש בהן סיכון גבוה. רותם בחרה בתומר כי מצאה בו תכונות ומאפיינים שמתאימים לנטייה האישיותית שלה לעשות שיקולים רציונאליים ובחירות המבוססות על יציבות וביטחון. הסיפורים ששמעה מחברותיה על שוק הפנויים-פנויות רק חידדו את הנטייה האישיותית שלה.
הזדמנות לצמיחה או כניעה לפחד
כדי לעזור לרותם לעשות את הבחירה הנכונה, היה עלי לשחרר אותה מן החשש שמבעבע בתוכה, ולאחר מכן לבחון ביחד איתה האם הזוגיות עם תומר אומנם מתאימה לה. סיפרתי לה שלמרות הסיפורים המפחידים של חברותיה, שוק הרווקים מורכב ממגוון רחב של אנשים, שחלקם הגדול מחפש זוגיות אמיתית. השם הרע שיצא לעולם הזה נובע בעיקר מהתנהלות לא נכונה של נשים וגברים שעושים את הבחירות שלהם מתוך אימפולסיביות וחוסר ביטחון. אם היא תלמד להתנהל אחרת ותטפל בתפיסות המעכבות שלה, היא בהחלט תוכל לפגוש שם גברים מקסימים ואיכותיים שינהגו בה בכבוד, ושירצו, בדיוק כמוה, ליצור זוגיות יציבה ואוהבת.
לאחר מכן דיברתי איתה על היסודות של הזוגיות שלה עם תומר: ביחד בדקנו האם הזוגיות הזו מהווה עבורה מקור לצמיחה ולהתפתחות אישית, או שהיא מבוססת על פחד בלבד. ביררנו מה היה בזוגיות הזו לפני שהחלה לפקפק בה, והאם החשש שלה מפני פספוס מחד ומפני התמסרות מאידך, הם אלה שמחבלים בזוגיות שלה, ולא החסרונות הקיימים לכאורה בתומר. לבסוף בדקנו האם היא תוכל להיות מאושרת וליהנות מן הרוגע והיציבות שמציע לה תומר אם תלמד להרגיע את החששות והפחדים שלה, ולקבל את עצמה ואת הנטייה האישיותית שלה לעשות בחירות שאינן מבוססות רק על רגשות.
גיל 25 הוא לא גיל שמקובל להיות לחוצים בו. אנחנו מצפים מנשים בנות 25 ליהנות מזוגיות עד שימצאו את גבר החלומות שלהן, ורק לו יתמסרו באמת. אבל גיל הוא רק מרכיב אחד במכלול המרכיבים המשפיעים על הבחירות וההחלטות שלנו. בכל גיל ניתן למצוא נשים (וגברים) חרדים יותר או פחות, כאלה שסומכים על עצמם יותר או פחות, וכאלה שזקוקים ליותר או פחות יציבות וביטחון. הבחירה בבן זוג - ראוי לה שתעשה על בסיס מגוון של מרכיבים, ובכל גיל כדאי שהיא לא תעשה רק על בסיס של פחד מפני מה שצופן העתיד, או מפני מה שמתחולל בשוק הרווקים.
אני מאחלת לכל מי שמחפש זוגיות ליצור אותה על בסיס הקשבה לנטייה האישיותית שלו, ומתוך התכוונות לצמיחה ולהתפתחות אישית, ולא מתוך פחד.
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי
