בנק ישראל: החוק להגברת התחרותיות בבנקים אינו חוקי
במכתב חריג ששלח בנק ישראל ליועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, נטען כי חלק מהנוסח הסופי של החוק לא נכלל בהצעת החוק המקורית, והוא אושר באישון לילה בלי ידיעת הגורמים המקצועיים. בנק ישראל: "הופרו עקרונות יסוד בתחום המשפט המנהלי"
חודש אחרי שאושר החוק להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, המבוסס על מסקנות ועדת שטרום - לקריאה שניה ושלישית, טוענים בבנק ישראל כי נפלו בו פגמים מהותיים ולמעשה הוא אינו חוקי.
במכתב חריג ששלחה היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, אל היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, היא טוענת כי התקיימה "אי תקינות חמורה של הליך החקיקה" שהתנהל במסגרת ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן שגיבשה את החוק. שמיר מתייחסת במכתבה בעיקר להחלטה שהתקבלה למורת רוחו של הבנק המרכזי בעניין שיתוף המידע אודות נתוני הלקוח.
לטענת בנק ישראל הרעיון עבר כמה גילגולים, ולמעשה חרג לגמרי מההצעה המקורית וזאת ללא ידיעת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ומבלי שנלקחו בחשבון כראוי הסיכונים הכרוכים בכך.
"בדיון שהתחיל ב-13 בדצמבר 2016 בשעה 17:30, נמשך עד שעות הלילה, והסתיים ביום ה-14 בדצמבר בשעה 02:00, הוקרא נוסח של סעיף שלא נכלל כלל בנוסח הצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה, המכונה 'צפייה במידע פיננסי'.
"על אף כינויו, הסעיף האמור אינו עוסק ב'צפייה' בלבד, אלא מאפשר העברת כלל המידע הפיננסי של לקוח לבקשתו לידי גוף חדש, המוסדר כאן לראשונה, תוך יצירת מאגרי מידע רחבים, אשר עלולים להיות בעלי השלכות תקדימיות בתחום הגנת הפרטיות של לקוחות המערכת הפיננסית", כותבת שמיר.
"הופרו עקרונות יסוד"
שמיר מוסיפה כי "כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, הנוסח שהוקרא גובש בידי משרד המשפטים ומשרד האוצר. לבנק ישראל לא ניתנה ההזדמנות ללמוד את ההצעה ולהביע את עמדתו המקצועית, כאשר יש לזכור שההוראות החדשות קובעות חובות שיחולו על תאגידים בנקאיים, הנתונים לפיקוח בנק ישראל, ומשפיעות על ציבור לקוחות המערכת הבנקאית, אשר בנק ישראל אמון על הגנת עניינם.
"יתר על כן, כפי שעולה מהערתה של היועצת המשפטית של הוועדה, הנוסח שהוקרא לא הופץ קודם להקראתו ולפיכך לא ניתנה לחברי הכנסת, לייעוץ המשפטי של הוועדה, לבנק ישראל וליתר הגורמים הרלוונטיים, ובכללם כאלה העלולים להיפגע מהוראות הסעיף, ללמוד אותו ולהשמיע את עמדתם המבוססת לגביו. בכך הופר 'עקרון ההשתתפות', עקרון המהווה עקרון יסוד בהליך החקיקה.
"כמו כן, הופרו עקרונות יסוד נוספים בתחום המשפט המינהלי, לרבות החובה לזכות טיעון למי שעשוי להיפגע והחובה לבסס החלטות מינהליות על תשתית עובדתית ומקצועית מספקת".
בבנק ישראל מוסיפים "יודגש כי ההצבעה בוועדה לגבי ההסדר האמור לא נערכה לגבי נוסח בשל ומחייב אלא על "עקרונות". אם היה קיים ספק לגבי תקינותו של הליך מעין זה בעת ההצבעה, הרי שהעובדה שאנו נמצאים כיום למעלה מחודש אחרי שהצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית מבלי שניתן עדיין להביאה לקריאה שניה ושלישית, מעידה על כך שמדובר בהליך בלתי סביר ובלתי תקין בעליל
לסיכום כותבים בבנק ישראל "עולה כי נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה, פגמים היורדים לשורשו של הליך, וזו רק דוגמא אחת ובולטת מביניהם. על כן, נבקשכם לפעול באמצעים העומדים לרשותכם לצורך תיקון ההליך באופן שיאפשר לקיים דיון כנדרש בטרם יושלם הליך החקיקה".
ח"כ אלי כהן הגיב הערב למכתב ואמר: "בנק ישראל פעל לאורך כל הדרך כנגד מגוון תיקונים שנעשו בחוק שמטרתם הגברת התחרות, לרבות התיקון המתייחס להשקת הממשק הטכנולוגי (Read only). הוספת התיקון נתמכה ע"י גורמי המקצוע, לרבות דרור שטרום, ואושרה ע"י חברי הכנסת שראו לנגד עיניהם את החשיבות בהגברת התחרות.
חשיבות השקת הממשק הטכנולוגי היא ביצירת תחרות, לטובת הלקוחות, בין הבנקים הקיימים. בנק ישראל צריך לראות לנגד עיניו לא רק את הבנקים, אלא גם את לקוחות הבנקים. כפי ששירות זה מוצע במדינות המערב ובמדינת ישראל בשוק הביטוח, כך נכון שייושם בישראל גם עבור שוק הבנקאות.
החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות הוא על רקע דיכוי התחרות ע"י בנק ישראל בשנים האחרונות שפגעו בלקוחות הבנקים ובצמיחה במשק".
לפנייה לכתב/ת 
