זוכה מנהיגה תחת סם: "בדיקת השתן פסולה"

בבדיקה שנלקחה מנהג נמצאו לכאורה שרידי קוקאין והוגש נגדו כתב אישום. אבל השופטת קבעה: היו כשלים בהתנהלות המשטרה והמדינה

עו"ד אורן חקוןפורסם: 24.01.17 , 07:21

בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה לאחרונה נהג שהואשם בנסיעה תחת השפעת קוקאין, אף שבבדיקת שתן נמצאו לכאורה שרידי סם בגופו. השופטת שרית זוכוביצקי-אורי פסלה את בדיקת השתן על רקע כשלים בהתנהלות המשטרה והמדינה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכתב האישום נטען שבנובמבר 2014 נתפס הנהג תחת השפעת סמים. לטענת המדינה, הוא נעצר בפעילות יזומה על סמך מידע מודיעיני מוקדם שלפיו הוא משתמש קבוע בקוקאין. לדבריה הנאשם מסר בדיקת שתן בהסכמה לאחר שנדרש לעשות כן על ידי השוטר שעיכב אותו. הדגימה נבדקה במעבדה בתל השומר ונמצא בה קוקאין.

אישום

נהג 3 פעמים תחת השפעת קוקאין – ולא ייכלא

עו"ד שי גלעד

גבר שנידון ל-10 חודשי מאסר בגין עבירות תנועה הגיש ערעור על העונש. המחוזי בחיפה קבע שיש לאפשר לו להיגמל מסמים מחוץ לכותלי הכלא

נהג 3 פעמים תחת השפעת קוקאין – ולא ייכלא

הנאשם טען מנגד שהמידע המודיעיני שהיה בידי השוטר לא ביסס "חשד סביר" ולכן לא הייתה לו זכות לדרוש ממנו לבצע את בדיקת השתן. הוא הוסיף שבניגוד לנהלים, השוטר שעיכב אותו לא ביצע "בדיקת מאפיינים" - בדיקת התנהגות כללית שבה מתרשם השוטר על סמך שיחה עם הנהג, יציבותו ומאפיינים נוספים אם הוא נתון תחת השפעת סמים או אלכוהול.

לדברי הנאשם, בדיקת השתן שלו נבדקה במעבדה יחד עם דגימות של חשודים אחרים, ולא הוכח מעל לכל ספק סביר ב"שרשרת הראיות" שהדגימה שנבדקה היא אכן שלו.

השופטת שרית זוכוביצקי-אורי ציינה שעל פי הפסיקה, מידע מודיעיני בדבר ביצוע עבירה יכול לבסס "חשד סביר" המקנה זכות לדרוש ביצוע בדיקת שתן. במקרה זה המידע ייחס לנאשם שימוש קבוע בסמים, אך הוא לא כלל את תאריך מסירת המידע ולכן לא ניתן לבדוק את הרלוונטיות שלו במועד שבו נדרש הנאשם לבצע את בדיקת השתן.

באשר לבדיקת המאפיינים נקבע ששוטרת שנכחה בעיכוב העידה שלא הייתה בהתנהגות הנאשם מאפיין כלשהו שעורר חשד לשימוש בסמים. בהתאם לכך החליטה השופטת שהנאשם לא סבל מתסמינים התנהגותיים של שכרות.

בנסיבות אלה, בהיעדר מאפיינים של שכרות ובהיעדר מידע מודיעיני רלוונטי, קבעה השופטת זוכוביצקי-אורי שהמדינה לא הוכיחה קיומו של חשד סביר ולכן לשוטר לא הייתה זכות לדרוש מהנאשם לבצע בדיקת שתן. לפיכך בדיקת השתן נפסלה.

בנוסף ומעבר לנדרש קבעה השופטת שממילא לא הוכח מעל לכל ספק סביר שבדיקת השתן שנבדקה במעבדה אכן שייכת לנאשם. היא הזכירה בהקשר זה שעל המדינה להוכיח את כל אחת מהחוליות בשרשרת העברת דגימת השתן. במקרה זה, המאשימה העידה את המומחית שערכה את הבדיקה אך לא את עובדות המעבדה שנטלו חלק בבדיקת הדגימה ושהמומחית הסתמכה על עבודתן.

השופטת ציינה שדי היה בהגשת מזכר או תעודת עובד ציבור ערוכים על ידי עובדות המעבדה ללא צורך בעדותן (אלא במקרה בו הנאשם היה דורש זאת). בנסיבות אלה זיכתה השופטת את הנהג מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.