420 אלף ש' לגבר שאיבד אשך כשהיה פעוט

לפני יותר מ-30 שנה הגיע פעוט ל"שיבא" עם תלונות על כאב בטן. אבחון שגוי גרם בהמשך לנמק באשך שמאל. ביהמ"ש קבע: מדובר ברשלנות

עו"ד דפנה צדיקריו אליפורסם: 27.01.17 , 08:45

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-420 אלף שקל גבר בשנות ה-30 לחייו, שרשלנות של הצוות הרפואי בבית החולים "שיבא" לפני יותר מ-30 שנה גרמה לו לאבד אשך.

האירוע התרחש ב-1985, כשהתובע היה בן 3.5. הוריו הגיעו איתו למיון במרכז הרפואי שיבא עם תלונות על כאבי בטן. האורולוג התורן שגה ואִבחן "מיימת" (הצטברות מים סביב האשך), ושחרר אותם עם המלצות לטיפול. יממה וחצי לאחר מכן הם חזרו אל בית החולים, כשהפעוט סובל מכאבים ומתקשה לעמוד. הפעם הוא נותח לאחר כמה שעות.

תביעה

התקן תוך רחמי התגלה אחרי 32 שנה

עו"ד טל לביא

במסגרת צילום רנטגן גילתה בת 62 התקן שנשאר ברחמה מאז 1979. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות של קופת החולים, שתפצה ב-50 אלף ש'

תביעה: התקן תוך רחמי התגלה אחרי 32 שנה

התברר שהוא סבל מ"תסביב אשך" – תופעה שבמסגרתה מתפתל האשך על צינור הזרע ונגרמת חסימה של אספקת דם. בעקבות זאת הוא סבל מנמק באשך שמאל ולמעשה איבד אותו. שנים לאחר מכן, לפני גיוסו לצה"ל, התברר שגם האשך הימני נמק, וכפועל יוצא הוא איבד את פוריותו.

בתביעת רשלנות רפואית שהגיש ב-2007 הוא דרש פיצויים על נכויות פיסיות ונפשיות, פגיעות תפקודיות ועוד. לדבריו, הצוות הרפואי התרשל באבחון התסביב ובשל כך לא נותח בזמן שבו עוד ניתן היה להציל את האשך השמאלי. לטענתו, גם האשך הימני נמק כתוצאה מטיפול רשלני ומהיעדר מעקב ראוי.

מנגד, המדינה טענה שהאבחון היווה טעות סבירה בשיקול הדעת ואינה בגדר התרשלות. לחלופין נטען כי אין קשר סיבתי בין התרשלות באבחנה מבדלת לבין נמק האשך, היות שהתובע הובא לחדר מיון כעבור יותר מ-24 שעות מתחילת התסמינים, בשלב שבו ממילא כבר אפסו הסיכויים להצלת האשך.

למה הרופא לא זומן?

אבל השופטת יעל הניג קבעה שהמדינה התרשלה בכל הקשור לנזק שנגרם לאשך השמאלי. היא השתכנעה שהחמצת התסביב מקורה בהתרשלות בתהליך האבחנה המבדלת, כולל הימנעות הצוות מהחשת התובע למה שנקרא "ניתוח חוקר". היא ציינה שהנתונים הרפואיים לא שללו תסביב, כך שהאבחנה החד-משמעית של מיימת לקתה בחוסר סבירות.

"משקלם של נתונים נסיבתיים אלה מתגבר נוכח הימנעותה הבלתי מוסברת של המדינה מהעדת הצוות הרפואי", כתבה. "לא ניתן להפריז בפועלה של ההימנעות נגד המדינה בנסיבות כאלה". גבי הקשר הסיבתי ציינה כי "ניתן כיום לקבוע שההתרשלות פגעה בהסתברות העולה על 50% בסיכויי ההחלמה של התובע ולכן הוא זכאי לפיצוי מלא".

לעומת זאת קבעה השופטת הניג שהתובע לא ביסס קשר בין האירועים שנדונו לבין נמק האשך הימני, לנוכח דעתו של מומחה בית המשפט שסבר שאין מספיק סימוכין לפגיעה של אשך בריא כתוצאה מהשארת אשך פגוע בגוף.

בסיכומו של דבר חויבה המדינה בפיצויים בסך 420 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסדי השתכרות, וכן עזרה והוצאות רפואיות. המדינה חויבה גם בשכר טרחת עו"ד בסך 98,280 שקל, בתוספת שכר טרחת מומחים והוצאות משפט.