"חומוס זה מאכל ערבי אבל כולנו ישראלים"
דו קיום ערבי יהודי הוא כנראה המושג הנפיץ ביותר במזרח התיכון. אבל מה יקרה אם נכניס את המושג הנפיץ הזה לצלחת חומוס? אחד החיבורים היפים והנדירים בין יהודים וערבים מתקיים בסניף החדש של חומוס "לול" הוותיק מטירה, שנפתח בכפר סבא
כמו כל עסק מצליח, גם בעלי חומוס לול נמצאו שנים רבות תחת מטר הצעות עסקיות להתרחבות, להפיכה לרשת ולמכירת זיכיונות. אבל כמו שאפשר להבין בקלות ממפגש קצר עם אב משפחת בישארה, לול, או עם הבן אייטם, הם לא מהסוג שיקפצו על כל הצעה כזאת.
את אייל מקמל, מתווך נדל"ן בן 42, הם מכירים כבר מעל עשור, והוא מכיר את החומוס שלהם כבר 20 שנה. אביו היה לוקח אותו מיפו עד לטירה כדי לטעום את החומוס ששבה את ליבו, ואייל התמכר בעקבותיו. האהבה הפכה לאובססיה, ולקוח נאמן הפך לחבר קרוב, שחלומו להצטרף לחגיגה, ולעסוק בבישול הגרגרים החמים והמתקתקים.
אז נתחיל מהסוף: בימים אלה נפתח הסניף הראשון של "חומוס לול" מחוץ לגבולות טירה. הוא ממוקם במתחם אוכל מעוצב וחדש בשם "אושימארקט", שנמצא בתוך מתחם הבילוי "אושילנד" בכפר סבא. בהחלט לא המקום הראשון שהייתם חושבים עליו בשביל חומוסייה רומנטית ותיקה. את הסניף הקימו יחד בני משפחת לול ומקמל, ובספונטניות חברית, ועם מעט מודעות למשמעות, הם יצרו את אחד החיבורים המיוחדים והנדירים של יהודים וערבים סביב הממרח המפורסם.
הכל מבוסס על חברות
"מברכים אותנו בכל מקום שנעלה ונצליח", מספר אייטם, "גם פה בטירה. כולם יודעים שכדי להצליח צריך לעבוד יחד". גם מקמל מצטרף לתחושת הפרגון שזורמת מסביב.
אז אחרי כל כך הרבה שנים של פעילות, למה דווקא עכשיו, ולמה דווקא עם אייל?
בישארה: "פנו אלינו מההנהלה של המקום בכפר סבא, ואמרו שפותחים שם מתחם אוכל. בדיוק באותו זמן אייל גם דיבר הרבה על זה שהוא רוצה לעבוד איתנו ביחד. זה באמת צירוף מקרים אבל זה לא היה קורה עם מישהו אחר חוץ מאייל. זה הכול מבוסס על חברות. אתה לא מאמין כמה הצעות לשותפויות קיבלנו במהלך השנים. כל הזמן פונים אלינו ומציעים לנו להפוך את החומוס לרשת ולפתוח סניפים נוספים. אבל לא הסכמנו, וגם לא היינו מסכימים בשום מצב אחר".
הנכס הכי גדול של כל חומוסייה מצליחה הוא המתכון של החומוס. לא היה לכם קשה לשחרר?
בישארה: "הסוד של המתכון נשאר במשפחה. יש רק שלושה אנשים שיודעים להכין את החומוס הזה - אבא שלי, אני והבן שלי. גם בסניף החדש רק אנחנו מכינים את החומוס. אני או הבן שלי נוסעים פעם או פעמיים ביום להכין את הסיר וחוזרים לטירה. אף פעם לא ניתן את הסוד למישהו מחוץ למשפחה".
ובחומוס כמו בחומוס הסוד נמצא בפרטים הקטנים. סוג הגרגרים, איכות הטחינה, מי הבישול, התבלינים, שמן הזית, ובמקרה של חומוס לול - מקפידים שם גם על תהליך עיבוד במיקסר מיוחד, שהופך את המנה שתקבלו מהממרח המחוספס המקובל לקרם עדין ומיוחד. הטריות והאיכות של כל המרכיבים הופכת את המנת החומוס שלהם לכזה, שגם אחרי שאתם שבעים יהיה לכם קשה להיפרד ממנה.
אז מה עם הרעיון להפוך לרשת? יש לכם תוכניות לגדול?
מקמל: "זאת התוכנית. אנחנו נבסס את הסניף החדש, ונמשיך משם".
בישארה: "נגדל, אבל זה לא יכול להיות יותר משלושה-ארבעה מקומות, כי אנחנו עושים את החומוס בעצמנו. זה לא יכול להפוך לזכיינות כמו שעושים בחומוסיות אחרות כי אז זה לא יהיה החומוס שלנו".
קוקה קולה מירדן בחצי מחיר
יש הבדלים בין הסניפים במחירים ובמנות?
מקמל: "יש הבדלים קטנים. בסניף החדש יש עלויות אחרות, אז זה לא יכול להיות בדיוק אותו מחיר. בטירה מנה עם שתיה עולה 25 שקלים, ובכפר סבא זה שקל אחד יותר ולא כולל שתיה".
בישארה: "בטירה אפשר למכור קוקה קולה מירדן, וזה עולה חצי מחיר, אז אין בעיה לפנק עם זה את הלקוחות. בכפר סבא זה לא עובד. גם באוכל יש הבדלים קטנים. בכפר סבא אפשר לעשות צ'יפס ופה אי אפשר כי אין זמן. אתה צריך לבוא לפה בשבת כדי להבין, יש תור עד הרחוב. אבל באופן כללי זה כמעט אותו דבר בכל שאר הדברים".
איך מתבצעת ביניכם חלוקת העבודה?
מקמל: אייטם והבן שלו מגד מכינים את החומוס, ואני עושה את כל השאר ומנהל את העסק". למדתי את זה בדרך היחידה שאפשר ללמוד דבר כזה - נכנסתי למטבח והתחלתי לעבוד. עבדתי בסניף בטירה ארבעה חודשים, ורק אז יצאנו לדרך".
את מקמל ואת משפחת בישארה הקונפליקט היהודי ערבי לא ממש מעניין. הם חברים כבר הרבה שנים, ועכשיו גם שותפים. לשאלות בנושא דו קיום הם משיבים ברוגע של אנשים שחיים את המציאות שלהם, ולא מציאות של כותרות.
נדמה שההבנה שרב הדומה על השונה, וכי שיתוף פעולה חיובי בין הצדדים יכול להתבצע רק על בסיס של חברות אישית ואמון, היא הבנה הדדית והיא הבסיס לכל הקשר הזה ביניהם. גם ה"תפריט" מייצג את הפשטות, ואת הגישה היישירה של המקום. תמצאו בו את המנות הקלאסיות של חומוסיות שלא הולכות מסביב - חומוס פול מעולה, חומוס גרגרים מנצח, ולמי שבכל זאת מתעקש על הרפתקאות - שילוב של חומוס ושקשוקה, שעובד פה ממש טוב יחד.
מה אתם אומרים למי שטוען שחומוס זה מאכל ערבי והיהודים "ניכסו" אותו לעצמם?
בישארה: "חומוס זה מאכל ערבי, אבל כולנו ישראלים. כולם יכולים לעשות חומוס ולאכול חומוס. יש יהודי ישראלי ויש ערבי ישראלי. היהודים יכולים לעשות חומוס כמה שהם רוצים ולהצליח גם. תראה, הערבים יודעים להכין מאכלים מעולים, אבל היהודים יודעים לעשות שיווק. זה משהו שאנחנו פחות טובים בו, ובגלל זה לעבוד ביחד זה טוב. אבל עדיין, אחרי הכל, חומוס הוא מאכל שהגיע מסוריה ומלבנון".