הפיילוט קבע: תכנית 'מעגלי תעסוקה' - הצלחה
במסגרת התכנית הוכשרו המובטלים לאמץ שיטות חיפוש עבודה והסתגלות למקומות השתכרות. לאחר כשנתיים בהן הוחל הפיילוט על 26 לשכות תעסוקה, ובעקבות תוצאותיו החיוביות, קרא יו"ר ועדת העבודה להרחיבו ל-7 לשכות נוספות. "התכנית זוכה להצלחה עצומה בעיקר בקליטת העובדים הלא מקצועיים בתעשיות חלשות", אמרו בבנק ישראל
תכנית "מעגלי תעסוקה", החלופה שיזם שירות התעסוקה ל"תכנית ויסקונסין" הכושלת, מסתמנת כסיפור הצלחה. כך עולה ממעקב משותף של בנק ישראל ואוניברסיטת תל-אביב לאחר הפיילוט שממצאיו הוצגו היום (ב') לוועדת העבודה והרווחה.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
המעקב מצא כי התכנית הניסיונית העלתה את מספר המובטלים שנכנסו למעגל העבודה בכ-20% מעל לממוצע בטיפול השגרתי של שירות התעסוקה לצמצום מקבלי הבטחת הכנסה. "האפקטיביות של התכנית זוכה להצלחה עצומה בעיקר בקליטת העובדים הלא מקצועיים בתעשיות חלשות", ציין נועם זוסמן מבנק ישראל.
זוסמן הוסיף כי "שיעור הנקלטים בעבודות עקב הטיפול של התכנית החדשה הגיע ל-47%, לעומת 35% בטיפול השגרתי של השירות. הפער לעומת שיעור הנקלטים בתכנית ויסקונסין הקודמת הוא גבוה יותר, ובעלות יותר נמוכה.
"הניסיון הצליח מעל ומעבר בעיקר כשמדובר ברובד חברתי שנחשב לאגוז קשה ביכולת השמתו במקום עבודה קבוע ועצם העברתו למעגל העבודה מאבטלה ממושכת, כתוצאה ממגבלות פיזיות, קשיי הסתגלות או מחוסר רצון. יש בהחלט מקום להגדיל את ההצלחה בהרחבת הפיילוט לתכנית ארצית", אמר זוסמן.
"המשתתפים הביעו סיפוקם מהרחבת הכישורים"
תכנית "מעגלי תעסוקה" החלה ב-2014 - 5-6 שנים לאחר שוועדת העבודה קברה את תכנית ויסקונסין. היא הופעלה לניסיון ב-26 לשכות וטיפלה עד כה בכ-23 אלף מקבלי קצבאות מכלל המובטלים הרשומים, שנבחרו לתכנית בהגרלה והחלו לעבוד תוך שנתיים.
התכנית התמקדה ב"חינוך לעבודה" בסדנאות שהכשירו את המובטלים לאמץ שיטות חיפוש עבודה והסתגלות למקום עבודה, והמשיכו תוך כדי לקבל את הקצבאות, אלא אם התחמקו ללא הצדקה או רשות מפעולות החובה של התכנית, וגם אז לתקופה קצרה כדי לשכנע אותם לחזור.
במקביל אותם מובטלים מקבלים משירות התעסוקה שוברים כספיים (כ-7,000 שקל) למימון הכשרה מקצועית קבועה, זאת בניגוד לתכנית ויסקונסין ששללה את הקצבאות אם לא השתתפו במכסת שעות קבועה של קורסים. זוסמן הדגיש את שביעות הרצון משיטות ההכשרה של התכנית החדשה, "יותר ממחציתם הביעו את סיפוקם מהאפשרויות שקיבלו להגדיל את כישוריהם למצוא עבודה ולהסתגל אליה", אמר.
לוועדה נמסר כי בשנתיים הראשונות טיפלה התכנית בכ-5,000 מובטלים בשנה ולאחר הצלחה גדל מספרם ל-13 אלף. זוסמן הדגיש כי אמינות הממצאים נובעת מהעובדה שביצוע המחקר הוטל על גורמים שמחוץ לשירות,"כך שהשורה האחרונה היא בהחלט חיובית".
יו"ר הוועדה ח"כ אלי אללוף (כולנו), האיש שמאחורי דו"ח העוני, הגיב שממצאי המחקר הולמים את מגמות הדו"ח ו"הם נראים טוב מכל הכיוונים".
עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח הדגישה כי "בניגוד לתגובות על ויסקונסין, לא קיבלנו תלונות על מעגלי תעסוקה מאף ארגון חברתי. הממצאים מעודדים המשך הודות להזדמנויות שנותנת התכנית למובטלים להיקלט בעבודות שאינן פוגעות בכבודם". ניר התנגדה להמשך שיטת השוברים למימון הכשרה מקצועית בסכומים שמחייבים גם מימון עצמי שלא בהישג יד של מובטלים.
ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) הוסיפה כי במגזר הערבי ניתן לממן ללא השתתפות עצמית רק קורסים לטיפוח יופי שלא מתאימים לציבור הזה. אפרת פורת מהביטוח הלאומי ציינה את הצלחת התכנית בניגוד לויסקונסין, וחיזקה את ידי שירות התעסוקה להמשיך ולהרחיב אותה לטווח ארוך.
יו"ר הוועדה אללוף קרא בסיכום לשירות התעסוקה לבצע בהקדם את תכניתו להפעיל את מעגלי תעסוקה ב-7 לשכות נוספות.
לפנייה לכתב/ת 
