לראשונה: משלחת מחקרית בעקבות קברי הצדיקים בעוורתא
סיור מחקרי מיוחד הורשה להיכנס לכפר עוורתא, במסגרת כנס שכם הרביעי, לקברי אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, פנחס המקראי – ושבעים הזקנים, שהוזנחו באזור במשך עשרות בשנים - והמיתוסים הכרוכים בהם. כתב ynet התלווה לסיור בעקבות הממצאים המחקריים והארכיאולוגיים, לתיעוד ראשון
חוקרים מקרוב את אזור קבריהם של אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, פנחס המקראי – ושבעים הזקנים: לראשונה אמש (ד' בלילה), הורשה להיכנס סיור מחקרי מיוחד במסגרת כנס שכם הרביעי, לקברי הצדיקים שהוזנחו באזור משך עשרות בשנים - והמיתוסים הכרוכים בהם. כתב ynet התלווה לסיור בעקבות הממצאים המחקריים והארכיאולוגיים, לתיעוד ראשון.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
זה קורה בעוורתא – אזור המזוהה על פי המסורת כ"גבעת פנחס" – ומוכר יותר היום ככפר הפלסטיני שממנו יצאו רוצחי משפחת פוגל ורוצחי משפחת שאבו מהיישוב איתמר הסמוך. זו הסיבה שמשך שנים ארוכות התקשו חוקרים להגיע למקום.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- פירות ההסתה: כשילדים חושבים שמצווה להרביץ/ יצחק טסלר
- איוונקה טראמפ לא לבד: "כולם רוצים להיות יהודים"
- "רחבת התפילה תהפוך לביצה": כך שופץ הכותל המערבי
"לכפר הזה באופן רשמי נכנסים בין פעם לפעמיים בשנה, למטרות תפילה בלבד", מסביר יאיר אלמקייס, רכז הדרכה במועצה האזורית שומרון. "אנחנו פה לראשונה בהיבט המחקרי: רוצים להבין את הצורה של הקברים; לאן המצבות פונות, מה גודלן, מה השרידים הקדומים שלהן - והאם יש פה עוד איזשהו אלמנט שאנחנו יכולים לחקור, כי המחקר פה ממש בראשיתו".
"ועד היום יש בו כפר גבעתא"
אלישע מלאכי, רכז הדרכה שומרון מסביר כי המחקר מצביע על שלושה מעגלים התואמים למסופר במקרא: "הפסוקים האחרונים בספר יהושע מדברים אתנו על סגירת מעגלים", הוא אומר. "מעגל ראשון נסגר כשיוסף נקבר בשכם, וזה אתר המוכר כבר קרוב לאלפיים שנה. הקבר השני – קבר יהושע בן-נון עצמו, במקום שנקרא תמנת חרס, או כיף אל-חרס שליד אריאל".
"המעגל השלישי שחותם את ספר יהושע, מתייחס לפסוק: 'ואלעזר בן אהרן מת, ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו בהר אפרים'. אנחנו בדיוק במרכז הר אפרים. הסמיכות של קבורת יוסף בשכם אל קבורת אלעזר הכהן, הביאה את החוקים לזיהוי מקום קבורתם של אלעזר ואיתמר אחיו, וגם של פנחס הכהן".
התיעוד המחקרי סביב קברי אלעזר ואיתמר ענף ומשתרע עד ליוסף בן מתתיהו, שזיהה את האיזור בשם "גבעה". עוורתא (או עברתא) מזוהות כ"גבעה", מכיוון שבערבית האותיות ע', ג' ור' מתחלפות.
בסוף המאה השלישית מזהה אווסביוס את האזור כ"גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא, כי"ב מילים מבית גוברין. שם מראים גם מצבת חבקוק הנביא, והייתה במטה בנימין".
"אמירה היסטורית ולאומית"
לפי המסורת השומרונית, ניסו שליחי הקיסר מארקיניוס, במאה החמישית, להעביר את עצמות אלעזר - ואחרי עימות צבאי עם השומרונים הם נסוגו. מאז לאורך הדורות נמצאו תיעודים רבים של מטיילים, מצביאים וחוקרים שזיהו במקום את הקברים המיתולוגיים, תוך שהם מתארים את האזור ואת אחוזת הקבר עצמה בתיאורים המקבילים לממצאים היום.
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, אומר ל-ynet כי בסיור הזה יש גם אמירה לאומית, לצד זו ההיסטורית: "ממש כמה רחובות מכאן מתגוררת המשפחה של רוצחי משפחת פוגל, וזה שיהודים מסתובבים כאן ומתפללים על קברות מייסדי העם היהודי - אלעזר, איתמר ושבעים הזקנים - זו אמירה שאנחנו עם עתיק, עם חזק שעבר קשיים רבים לאורך הדורות. ניצחנו את רוצחי פוגל, וננצח גם את הטרור הזה. האור שאנחנו מפיצים כאן, דוחה וידחה הרבה מהחושך".
קרוב למאה מטיילים הצטרפו לסיור, והם לא מפחדים. "זו הזדמנות", אומרת מיטל ממדרשת עופרה. "לא חשבתי על הסיכון. הגעתי לכאן, למקום שבו לא בטוח שתהיה לי עוד הזדמנות לבקר".
לפנייה לכתב/ת 
